כולם כבר שמעו את המספר המצלצל של 250 אסירים פלסטינים, שינתנו במתנה לאבו
מאזן כמחווה של אולמרט לחיזוק הראיס. בנוסף, יש גם מי שהשמיע קולו במערכת
הפוליטית, כסוג של ריטואל קבוע בזמנם של שחרור אסירים, על כך שיש לשחרר גם
אסירים יהודיים, כדוגמת אנשי המחתרת והפופרים למינהם.

קודם כל, יש להבהיר כי הצעד של שחרור אסירים פלסטינים הינו צעד רע. אין סיבה
ממשית לשחרור אסירים, כי זה צעד נטול סימביוזה. אפילו אזכור ולו הקטן ביותר אין
לנו על שליט מהעסקה הזאת. מדובר בצעד שלא יתרום לנו מאום.

בכל אופן, אני לא רואה קשר כלל בין מחווה לאבו מאזן ושחרור פלסטינים ובין שחרור
יהודים שפשעו באותה מידה. ישראל לא משחררת את המחבלים הפלסטינים כי היא
רוצה, אלא כי מדובר באינטרס (שעוד לא הצלחתי לעלות עליו).

אין לנו שום אינטרס לשחרר מחבלים יהודיים. אני לא אכנס לכל מקרה אינדיבידואלי
אבל בכלליות אין סיבה לקשר בין שני הדברים. האינטרס של ישראל שלא יסתובבו
לנו בין הרגליים קיצוניים עם רצון לבצע מעשים שגרמו רק נזק.

עקרון בסיסי של שויון, בהחלט מצדיק חנינה מידתית מקבילה של מחבלים יהודים (בד"כ גם להם יש משפחות...). אני מתנגד לכל מחווה של שחרור חד צדדי של מחבלים. שחרור במסגרת עסקה (מידתית!!...) אף הוא מצדיק במסגרת ערך השויון חנינות מקבילות ומידתיות למחבלים יהודים! מסוכנותם לאזרחי המדינה, לבטח פחותה מסכנת המחבלים הפלשתינים...

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

אתה משווה מחבלים יהודים לכאלה פלסטינים ?

שחרור המחבלים הפלסטינים בא לא כי ישראל רוצה שאבו מאזן יחבב אותה. מדובר פה
בצעדים הרבה יותר נרחבים. מדובר על איך העולם יראה את הצעד הזה, איך שאנחנו נִרַאה
כלפי העולם אחרי הצעד, Uאיך המעמד שלנו יתחזק יותר בעקבות הצעד הזה.

יהיה לנו מה להראות לארצות הברית - "הנה, שחררנו מחבלים, עשינו את הצעד הראשון - עכשיו
תורם של הפלסטינים". מדובר פה בראייה רחבה ולא נקודתית. ישראל עושה את זה יותר לאינטרסים
שלה מאשר רק לרצות את הפלסטינים.

לכן, אין סיבה לשחרר מחבלים יהודים כי זה לא קשור אחד בשני. אנחנו משחררים עבור מישהו
(לעצמנו ולארה"ב, בטח לא למשפחות הפלסטיניות) את המחבלים. אז עבור מי תשחרר את
המחבלים היהודיים ?

הנהנים הראשונים והמובהקים בשחרור מוקדם הם המחבלים עצמם ובני משפחותיהם (ובמעגל הרחב יותר - ניתנת במהלך רוח גבית לטרור), כשם שהנפגעים המידיים הם בני משפחות הקורבנות. נפגעים עתידיים הם הקורבנות העתידיים לפעולות מחבלים שישובו לפעול לאחר שחרורם (והעובדות בנושא ידועות!...).
ראיה רחבה משמעה התייחסות לערכים ולא לפרטים. ההתייחסות שלי אינה גזענית - פלשתינים ויהודים - כולם בני אדם (למרות שבין איסלמים קיצונים יש יותר חיות אדם...). התייחסותי היא לכללי ענישה וחנינה שבמדינת חוק אמורים להתבסס על ערך השויון (אפילו נחקק כאן חוק יסוד - כבוד האדם וחרותו -שנועד להטמיע את ערך השויון!). שיקולים מדיניים לא אמורים לעמוד בסתירה לערכי יסוד! אינטרסים (שמהותם מפוקפקת ולא ברורה) אף הם צריכים לקחת בחשבון ערכי יסוד, גם ובמיוחד כאשר השגת היעד כלל אינה מובטחת ובהחלט סביר שמשיגים את ההיפך ממה שמתכוונים.

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

אבל הם פחות מעניינים. כפי שכתבת, אמנם קורבנות הפיגועים הם הנפגעים העיקריים מהפיגועים
אך הפיגועים באים כדי לנסות לשנות מדיניות, כך גם החזרת מחבלים וגם חיסולם כשצריך.

הכל מתחיל ומסתכם במדיניות ואינטרסים, כך שהראייה המוסרית-אינדיבידואלית שלך לגבי הפרט
(האיש הפשוט), פחות מתבטאת אצלי - אני, בכל אופן, מסתכל על ההשפעה הרחבה של הצעדים.

וגם אם יש סיבה לאחד מהשניים, זה לא קשור בכלל לאחר. נקודה.