|
מאמר יום סיירות:1/2.7.2007
אוקיי אז ככה..המאמר הוא בגדר ההתרשמות האישית שלי בלבד ולפי מה שאני עברתי,זה יכול להשתנות מאחד לאחד ולכןשום דבר ממה שאני אכתוב איננו בטוח לגבי הימי סיירות הבאים.
יום ראשון:1.7.2007
יום הסיירות שכל כך חיכיתי לו (ואף נלחצתי ממנו..)הגיע.
בשעה 13:30 קבעתי עם חבר שניסע באוטובוס לתחנה המרכזית ומשם לוינגייט,מה שלא ידענו זה שעד שקו 601 מארלוזורוב
לוינגייט יעשה לנו חיים קשים..אוי כמה קשים.
עלינו על הקו בשעה 15:00 והלחץ עוד ברמה סבירה..מחכים ומחכים ובינתיים מתאספים עוד חבר'ה ליום סיירות ו-601 לא מגיע..
ראבק כבר 15:45 ואני מרגיש שזהו אין סיכוי והיום אני לא אגיע ליום סיירות.
בסופו של דבר הגענו בשעה 16:45 לוינגייט ובאוטובוס כבר לפי הפרצופים ראיתי איתי עוד חבר'ה שבדרך.
מגיעים לוינגייט נותנים זימון ושאלון רפואי,מקבלים מספר אישי (אני 189),בודקים דופק וחום,שואלים האם ישנתי טוב בלילה ולא הייתי חולה בתקופה האחרונה "בהחלט אדוני".
לאחר זמן מה של התייבשות לא מוגבלת בזמן ולאחר שהסבירו לנו על היחידות שאפשר להגיע אליהן דרך היום סיירות דירגנו בשאלון סוציומטרי את שלושת היחידות:
1."היחידה".
2.שייטת 13.
3.חובלים.
ולאחר עוד התייבשות קלה הגענו לבוחן הבר אור (סוף סוף,זה היה נראה כמו נצח).
מתחילים בשכיבות שמיכה,היה איתי בחור נחמד שהיה לו קשה והוא עשה 22 אחר כך הוא ספר לי ועשיתי 41,הייתי די מאוכזב מעצמי ויכולתי יותר,אבל לא בוכים על חלב שנשפך.
מכאן עברנו לכפיפות בטן,כאן הגיע החלק הטוב שלי ועשיתי ב-2 דקות 81..יכולתי יותר אך הסתפקתי במה שעשיתי.
בסופו של הבר אור לאחר 3-4 דקות של מנוחה ושתיית כוס מים למי שרוצה או להשתין יצאנו ל-2000,האמת היא שזה לא 2000 זה קצת יותר אולי ב-300-400 מטר יותר.
חבר'ה טיפ קטן:למי שניגש ביום סיירות של מועד קיץ(גם בנוגע לחורף אבל בעיקר לניגשים בקיץ),תנו את הכל בריצה,בסופו של דבר יש מספיק מנוחה.
יוצאים לריצה ואני מקפיד לשמור על קצב טוב וקבוע,בסופו של דבר יצאתי במקום 8 מתוך 30 ובהפרש של 20 שניות מהמקום הראשון.
חשוב שתדעו שלא משנה המיקום אלא הזמן ולכן גם אם תצאו במקום 25 מתוך 30 תתנחמו בזמן ולא במיקום,לא מחפשים כאן גיבורי על,אלא בני אדם.
השמש ירדה והגיע הערב,אנחנו מסתדרים בעשיריות וכל אחד בתורו מקריא מספר .. היה קטע מצחיק שכשהמספר של 199 הגיע הוא צעק 190 ו..9..(חח המבין יבין).
לאחר הקראת המספרים האפסנאי השמן שתופס תחת על כולם צועק ומשחק אותה שכולם ירדו למצב 2 אם יהיו דיבורים(לא להתרגש פשוט לשתוק).
קיבלנו 20 דקות לאכול(זה מספיק תסמכו עליי אין כל כך גם מה לאכול חחח)ואכלנו פסטה שביסלי גריל יותר רך ממנה ועוד קצת ירקות וגבינות,יש גם פירות למי שרוצה,טיפ קטן,קחו לכם בננה לפני שמתחיל הקטע הפיזי..זו פצצת אנרגיה.
בשעה 9 וחצי כולם הולכים לישון בשקי שינה על אדמה עם אבנים(אני יצרתי לעצמי "מיטת שדה",הבאתי איתי פשוט שק שינה מהבית ופתחתי את השק שינה שקיבלתי על הרצפה וישנתי בשלי,סמכו עליי השק שתקבלו מגרד מאוד ועדיף להביא מהבית).
יום שני:2.7.2007
בלילה הרגשתי ממש בבלאק הוק דאון,כל רגע מטוסים,רעש,נחירות,לא ידעתי איפה אני נמצא.
בדרך פלא בשעה 4 כולם התעוררו כבר,וחיכו לשריקה המיוחלת שבאה דקה אחר כך שמודיעה לנו "5 דקות כולם עם שקים בחוץ בעשיריות",עם עיניים סגורות מהר שמתי נעליים דחפתי חטיף אנרגיה לכיס ורצתי לצחצח שיניים ולשטוף פנים.
לאחר שנעמדנו בעשיריות חילקו אותנו לצוותים,ישר כל אחד מסתכל מי סוס ומי לא,וזה כל כך לא נכון..אין לזה השפעה סמכו עליי.
(בדקות האלה הייתי ממש לחוץ וכל הזמן הקפדתי לשמור על עצמי מרוכז)המפקדים של "היחידה",שייטת 13 וחובלים הגיעו ותוך 3 דקות היה עלינו לעלות עם כל הציוד עלינו לדיונה.
לאחר שכבר מספר קבוצות היו בדיונה מתוזזות הלחץ החל לגבור אצלי וכבר לא ידעתי איך אני אשרוד את היום הזה.
לאחר שהורדנו את כל הציוד (חשוב לי לציין שכאן היינו עדיין במישור ולא על הדיונה)אחד המפקדים שואל אותנו "רואים את העמוד הזה ?"
כולם עונים לו "כן המפקד" והוא אומר לנו "הקפתם אותו וחזרתם לכאן צא",כולי עדיין רדום אבל לחוץ יצאתי כמו מטורף והגעתי חמישי,לא טוב.
לאחר כמה ספרינטים במישור על אדמה קשה(למזלי)תפסתי דירוג וכל הזמן הגעתי ראשון או שני,התיזוזים במישור החלו ישר עם סדרי הגעה בלי זמנים ובלי תיזוזים שאין להם משמעות,את הכל רשמו מההתחלה.
"עולים לדיונה להרים ציוד",אף אחד לא היה רמבו וכולנו התחלקנו בציוד ועלינו לדיונה,מורידים ציוד,פותחים למפקדים כסאות ועומדים בשורה.
"רואים את השק חול שנמצא למטה?הקפתם אותו וחזרתם צא",שוב פעם,ספרינטים מטורפים שיוצרים דריפט שלא נופל מ"מהיר ועצבני"3 טוקיו דריפט (כולי בסרטים חחח),הקפדתי לשמור על מיקום בספרינטים הראשוניים ובהמשכם ובכולם הגעתי כמעט תמיד שני ופעם או פעמיים שלישי.
(טיפ:אל תתכופפו כדי לקחת אוויר ותשימו ידיים על הברכיים,זה עושה רושם לא טוב על המפקדים,אני גרמתי למפקדים שלי לצחוק לאחר כל הספרינטים משום שאפילו פעם אחת לא התכופפתי,תמיד תעמוד זקוף,בסופו של דבר שהם יראו שכולם כבר לא עומדים בעומס הם יעצרו ויתנו לכם הפסקת שתייה).
לאחר מכן קיבלנו הפסקת שתייה של מספר דקות (המפקדים שלנו היו נדיבים בזמן ונתנו לנו זמן להכל,להשתין,לשתות,לשחרר את הרגליים - חשוב מאוד שלא תיתפסו)ועברנו לתרגיל האלונקה הסוציומטרית,ארבעת הראשונים שמגיעים לוקחים את האלונקה (שעליה מונחים 3 שקי חול )
ומקומות 5-6 לוקחים ג'ריקנים.
חברים,מכאן הגיעה נקודת השיא האישית שלי,המפקד תיזז אותנו בערך 20 פעם,הרעל עלה לי כל כך חזק לראש שהגעתי מתוך 20 ספרינטים 18 פעמים ראשון,פעם אחת רביעי,ופעם אחת שני.
ההפרשים שיצרתי מהקבוצה אפילו הרתיעו לדעתי את החבר'ה ולא ניסו אפילו להתחרות איתי,מה גם שכשהגעתי לאלונקה היה לי זמן לנוח והגעתי רענן לספרינט הבא(טיפ:תנסו להגיע תמיד לאלונקה זו בעצם מנוחה יותר מאשר מאמץ).
לאחר הספרינטים הללו קיבלנו משימה,לחפור בור מטרXמטרXמטר (עומק,רוחב ואורך).
האמת היא שעשיתי הערכה סבירה בהתחשב בנתונים שהיו לי,וכשהמפקד בא ושאל אותי "189,למה חפרת לנו שוחה?"הרגשתי כאילו הוא התפלא עליי,אך הסברתי לו שהנתונים שהיו לי הם הסיבה לכך,לא התנצלתי ולא אמרתי לו שטעיתי,זו טעות,תראו בטחון זה מרשים את המפקדים,לא יותר מדי אבל תהיו בטוחים בעצמכם ובהסבר שלכם.
מכסים את הבורות ולוקחים שקים ריקים,ממלאים עד לחצי מהשק חול וקושרים (טיפ חשוב:תקשרו את השק גבוה,אל תדחסו את כל החול בבת אחת,עדיף שהחול יתחלק שווה בשווה על הכפתיים במקום להיות גוש),יוצאים לזמן לא מוגבל מבחינת המפקדים שאומרים לנו שאפשר לשתות ולעצור (אל תעצרו ואל תשתו לא משנה מה יהיה).
לאחר 8 סיבובים שבהם הגעתי במקום שני (ראשון עשה 9)המפקדים עוצרים אותנו ואומרים לנו ללכת לשתות.
מעמיסים ציוד,יורדים מהדיונה ולמעשה נגמר החלק הפיזי של היום,מבצעים שיחה של שבירת דיסטנס עם המפקדים,כל אחד מהקבוצה מספר על עצמו,מאיפה הוא,איך הוא התאמן וכו',למעשה התחלנו ב-5 וסיימנו ב-8 וחצי.
סיימנו עם הכל הלכנו לשטוף פנים וישבנו בצילייה,מחכים לתוצאות(בינתיים היו קצת עבודות רס"ר וארוחת בוקר,אני הנחתי תפילין).
חבר'ה,אל תדברו בפלאפון,כמה שאתם נרגשים ורוצים לספר לכולם שסיימתם את היום,עדיין אתם תחת המסגרת הצבאית,לא כדאי שיעיפו אותכם אחרי כל המאמץ הפיזי הזה.
"כולם בעשיריות",שוב האפסנאי השמן והמעצבן שמאיים שהוא יוריד "למצב 2 את כולם".
תוצאות:
מתחילים עם העוברים ל"יחידה":
35-40 עברו ל"יחידה".
15-20 עברו לשייטת 13.
50-60 עברו לחובלים.
20 לא קיבלו כלום.
סטטיסטיקות:
התחילו את היום הזה 200 סיימו בערך 120.
אני סיימתי את חלקי,מקווה שעזרתי למי שקורא את זה(סליחה על החפירה,פשוט לא היה לי מקום לצמצם)אל תוותרו לעצמכם אף פעם כי בסופו של דבר זה נגמר  .
נערך לאחרונה ע"י מתן ר בתאריך 07-07-2007 בשעה 16:21.
|
ראשי
צ'אט
07-07-2007, 16:18
מצב כלאיים
