24-07-2007, 08:42
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 07.05.07
הודעות: 48
|
|
|
מכתב לאלוקים
אלוקים..אתה יודע,
שלפעמים מרוב דמעות ליבי טובע,
אך תמיד ברגע האחרון
עולה לו איזה שהוא זיכרון...
זיכרון יפה ונעים
שזורע קרני אור חמימים,
מציף את ליבי באהבה ותקווה
שלכל עם ישראל תיהיה מנוחה ושלווה..
אותו זיכרון,שמציל את ליבי,
מגיע הוא מתוך ניצוץ יהודי שנטעת בתוכי,
ובכל פעם שליבי דואב ומרגיש מיואש
מפיץ הוא אור ומסיר כל חשש,
מזכיר לי מחדש
את האמונה התמימה בבורא יתברך
שמשגיח הוא על כל יהודי מזקן ועד רך,
זכרון יפה,על תורה שניתנה במעמד מיוחד לעם מאוחד,
על הבטחה של גאולה וביאת משיח,
וכמובן ליום המקודש
בו בניין מקדשנו יחודש.
ואז ידועני ובטוחני,כי דמעותיי אינם אלא לחינם,
כי הכל הכל הוא תהליך קבוע ומושלם
שקבע בורא עולם.
תהליך שמובילנו לקיום משאלתנו,
שתיפסק הגלות,ונזכה ברוחניות
נשמח בבורא עולם,
ונרקוד עם האבות כולם.
*כל הזכויות שמורות.
_____________________________________
"....ביום חורפי אחד יושבת מלכה ליד החלון, ומבקשת כי יוולד לה תינוק שעורו יהיה לבן כשלג, שפתיו אדומות כדם ושיערו שחור כעץ שבמסגרת החלון..."
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
