שלום, כרגע אני מתמיין לצוות אוויר בשלבי ירפ"א ב', אך כנראה שלא אעבור עקב בעיה רפואית (אני כבר לפני בדיקה חוזרת שניה, והמצב לא נראה ממש טוב).

האלטרנטיבה שלי לשירות בצה"ל היא חי"ר, לפי הבחירה שלי במנילה.
מצד אחד אני מאוד רוצה לשרת כ"חייל פשוט" בחי"ר, להתגייס לקרבי, וכו' וכו'.

אבל מה שמטריד אותי זה עניין המילואים..וזה גם מה שמרתיע אותי מקרבי, כי בכל זאת- זה אומר שאני שייך לצבא עד גיל מבוגר... כל שנה להתייצב לתקופה של חודש פחות או יותר, זה לא פוגע בחיים האישיים יותר מדי?
למשל בנאדם, משתחרר מהצבא הולך ללמוד- באמצע תקופת מבחנים נקרא למילואים, מה הוא אמור לעשות בדיוק?
או בנאדם שמחליט להיות עצמאי ופותח עסק, מה הוא בדיוק אמור לעשות תקופה של חודש שהוא נמצא בה בצבא?

אני לא חושב שהעניין הזה מטריד ממש את הנוער שמתגייס לקרבי, בגלל שכולם איכשהו חיים בתחושה שמתגייסים עכשיו לתקופה של 3 שנים וזהו- משתחררים ויאללה לחיים אזרחיים, לא בדיוק יודעים שהם שייכים לצבא לעוד הרבה מאוד זמן...

בכל מקרה, רציתי לדעת אולי מה היא דעת אלו שכן השתחררו כבר ובשירות מילואים, קצת להבין יותר טוב, כי בכל זאת, אני סתם עוד מלש"ב שעומד להתגייס...

או בתקופת מבחנים, או בתחילתה של עבודה חדשה, או כשבן משפחה נמצא בבית חולים, או שאשתך בהריון מתקדם.
מה עושים? מנסים להסתדר- גם המילואימניק וגם הגדוד שלו.

אני יוצא בקרוב לתעסוקה של כמעט חודש, אי שם פה בסביבה. המילואים דופקים לי ארבעה מבחנים באוניברסיטה, אני צריך לפנות את הדירה שלי מיד כשאני חוזר מהם (נגמר לי החוזה) ולהספיק לחפש דירה אחרת שקרובה לאוניברסיטה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

מחזק את דברי עידו, לפעמים נדמה לי שמרפי חתום על הצו.

מדבריך יש אפשרות להבין שנושא המילואים מטריד אותך אם תהיה איש חי"ר.
אז מס' הבהרות:
מילואים טוחנים ולא רק חי"ר.
אם היית מתקבל לטייס, היית צריך להתכונן נפשית ליום מילואים בשבוע, כל שבוע...

עכשיו כבר אפשר לספר

קודם כל לעידו- אז אני מניח שזה לא רק השנה ככה, וכל שנה הצבא דופק אותך ככה... באמת שווה שירות הסדיר בקרבי (ואני יודע שכל אחד שעבר אותו מרגיש סיפוק ענק, הגשמה עצמית וכו') בידיעה שיש לפניך עוד שירות מילואים ארוך ומעצבן? "במחשבה שניה" לאחר הצבא, מה אתה אומר?

ל760- קודם כל בקשר לטיס, זה חלום שנראה לי עוד לפני שעשו אותי התחלתי לטפח אצלי במוח. עכשיו אני כבר בספק גדול מאוד אם הוא יתממש, אבל תשמע- אם הייתי מסיים קורס טיס הייתי חותם עוד 20 שנה בכיף, לא מפריע לי בכלל.
"מילואים טוחנים ולא רק בחי"ר"- נכון מאוד, אבל על סמך הרבה דברים שדיברתי עם אבא שלי (הוא עתודאי, השחרר מקבע לפני שנתיים בערך), הבנתי שלמשל חייל ששירת כעורפי באיזה תפקיד, טוב ככל שיהיה, למשל תפקיד טכנולוגי- כן שואלים אותו מתי הוא מעדיף לבוא כל שנה לשירות המילואים, איזה תאריכים נוחים לו, מתחשבים בו יותר.
חייל קרבי- כולם נקראים באותו תאריך בדיוק, פשוט בגלל שיש איזה תרגיל פלוגתי או משהו כזה וכולם חייבים להגיע.
אני לא אומר אז שעורפיים לא טוחנים מילואים, פשוט מתחשבים בהם קצת יותר.

תראה, למרות שהמילואים מגיעים בדרך כלל בטיימינג הכי גרוע, זה לא שאני סובל שם. האימונים, הכנות הסגל, התעסוקה שהייתי בה לפני שנתיים, אני אומר את זה בשיא הכנות: ממש נהניתי.
חוץ מזה, למילואים הקרובים אני אגיע מצוייד בווסט החדש והמדוגם שלי .

לעולם אשא דגלך בגאווה

כן, אני יודע שלא סובלים שם ובתכלס יכול להיות כיף לחזור לצבא, לאנשים והכל..
אבל כמו שאתם אומרים תמיד זה דופק לכם דברים אחרים באזרחות וזה מבאס.

ד"א, אם יוצאים לקצונה, זה יותר ימי מילואים בשנה לא?

הכנות סגל, ראיונות, פגישות ודיוני מטה, סיורים מקדימים...

לעולם אשא דגלך בגאווה

בשנת 2005 ביצעתי 26 ימי מילואים
בשנת 2006 יומיים (אפילו לא הקפיצו אותי למלחמה...)
בשנת 2007 יש לי עד עכשיו יומיים (בחודש שעבר) +כמעט חודש בעתיד הקרוב מאוד.

כל צה"ל מתאמן עכשיו, עד עכשיו, ומעכשיו. זאת כחלק מהפקת הלקחים של מלחמת לבנון השנייה. כולם (יחידות לוחמות) עושים מילואים, ודי הרבה. גם חי"רניקים, גם שריונרים, גם תותחנים, וגם מוהנדסים.

לעולם אשא דגלך בגאווה

בעיקרון- כן.

לעולם אשא דגלך בגאווה

מילואים תמיד יפלו בזמן לא נוח, אבל עד עכשיו הסתדרתי איכשהו.

אני מנסה להסתכל על זה כעל סוג של חופשה - לינה כפרית, טיולי ג'יפים, הרבה בשר על האש ופינת ליטוף עם פלסטינים, אנארכיסטים או מתנחלים במקום ארנבונים צמריריים ותוכים צבעוניים.