אז ככה אני שואלת את זה בשביל חברה..
היא לומדת בבית ספר דתי והיא דתייה לכל דבר..
שנה שעברה היה לה צו ראשון ובו היא הצהירה שהיא דתייה(מה שנכון) והיא תשרת שנה בישרות לאומי..
לא מזמן יצא לו לדבר על זה שאני מתגייסת אוטוטו והיא אמרה לי שהיא מאוד מצטערת שהיא לא הלכה על הצבא..
היא עכשיו עולה לי''ב ככה שסביר להניח שיש עדיין מה לעשות נכון?
איך היא אומרת עכשיו לצבא שהיא כן רוצה להתגייס? מה עושים? ומה הסיכוי שהיא באמת תקבל מיונים וזה..
תודה לעונים

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

היא בהחלט יכולה לגשת ללשכת הגיוס ולהצהיר על כך שהיא רוצה להתגייס. אם יאשרו לה, היא יכולה לבקש דח"ש על מנת להתמיין לתפקידים המתאימים לה (היא אפילו לא עברה מבחנים פסיכוטכניים כך שאין לה מנילה המותאמת לנתוניה- כי אין לה נתונים)

הבעיה שהיא נעולה על תפקיד מסויים(הדרכת חי''ר) מה קורה והנתונים שלה לא יהיו תואמים לדרישות?
היא לא יכולה פתאום שוב להצהיר או שכן?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לא, בהחלט לא. זה לא תכנית כבקשתך. ברגע שהיא תצהיר דתיה היא מגוייסת. אם לא לתפקיד הזה- לתפקיד אחר. אי אפשר אז פתאום שוב להזכר שהצבא יפריע לך.

יש לי הרבה חברות שעברו צו ראשון ומיונים ורק כמה חודשים לפני הגיוס החליטו להצהיר...
לפי מה שידוע לי-אפשר להצהיר עד 3 חודשים לפני הגיוס.

כן, אבל הן כבר עברו צו ראשון ואז הצהירו, הן לא:

1. הצהירו בצו הראשון שהן דתיות
2. התחרטו וביקשו להתגייס
3. קיבלו משהו שלא אהבו ולכן "נזכרו" שוב שהן דתיות.

מה שנכון נכון