בראיון ליומן ערוץ 7 תוקף בחריפות ד"ר יריב בן אליעזר את האופן בה מנהל אהוד ברק את מפלגת העבודה, אותה הקים סבו, דוד בן גוריון, וקובע: זו אינה המפלגה שהוא הקים. אני ומשפחתי כבר איננו שייכים למפלגה הזו.

את דבריו אומר בן אליעזר בעקבות דבריו של אהוד ברק אודות הסיכויים להצלחתו של מו"מ עם הפלשתינים. לטעמו מדובר אמנם במהלך אלקטוראלי נכון, כזה שיגרום למרכז הפוליטי לשקול תמיכה בברק, אך עם זאת מדובר בבעייתיות חמורה ביושרתו ואמינותו של ברק.


הכתבה במלואה

רק אהוד יכול!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מעבר לכך, אני לא חושב שבן אליעזר הוא כזה נכס ששוה להתהדר בו...

בדיחה טובה..

שנית, גם כאשר היה בחיים - פולה דיברה בד"כ במקומו והוא היה עסוק בעשיה.

אני מניח כי אתה מלא כעס על הדרך בה נהג בן גוריון בפרשת אלטלנה, מתרעם על האופי ה'אנטי דתי' של קליטת העליה או אף סבור כי הייתה זו טעות להמנע משחרור יהודה ושומרון במלחמת העצמאות והייתה זו טעות להשיב לתחומי הקו הירוק פליטים כלשהם. יתכן ומהלך של שחרור יו"ש היה מאפשר לב.ג לעשות צדק היסטורי בהשיבו את א"י לעם היהודי ומביא שלום לאיזור בשימו קווים ברורים ליחסי הכוחות ולגביית המחיר מן התוקפן הערבי בסכסוך.

אני מבין ללבך ואף מסכים אתך בחלק מהנקודות אך עליך להבין את הנסיבות ההיסטוריות בהם התרחשו הדברים ולא לשפוט את האיש לחומרה.

אתה מתחיל להשמע כמו ק.ה.ל.ה...

.

[1] נו טופ, איך שהזמן עובר

[2] חישבתי שוב ושוב 2007 פחות 1973 וזה מה שיצא... [התשובה האמיתית לצערי]

[3] המרחם על האכזרים סופו להתאכזר לרחמנים

[4] ק.ה.ל.ה נשמע כמו 'החכם באדם', לזאת התכוונת?

פשוט סחב'ק, איך לאמר, הגיח לאוויר העולם בערך באותו זמן... מה שכן את הקלישאה הרגילה לא אגיד: לא "הלוואי והייתי בן 23"....

.

יום שבת, דצמבר 1974 ואני נוסע עם הורי בפיאט 600 המסורה לד סראפנד [כך הורי מתעקשים לקרוא לצריפין בכלל ולאסף הרופא בפרט. אם כן, יתכן שחלפתי ליד שער יפו בשעת השין]
טו-טו-טו, קול ישראל מירושלים וכו' - "דוד בן גוריון - איננו". לא הייתי פעוט קטן וסנטימנטים למפא"י אף פעם לא היו במשפחתי - אך הדמעות חנקו את הגרון ופרצו להן.

נכון שבנקודות מסוימות נהג כאיש קטן ונכון שסכוי רב שאילו הייתי חי בתקופה אחרת היה איסר הראל דואג ללמדני כבוד לזקן מהו ועבודה בוודאי שלא הייתי מוצא. יתכן אפילו שאני, אתה וק.ה.ל.ה היינו סותמים את פינו הגדול מתקשרים זה עם זה בנקישות בקירות אגף האיקסים [ומובן שק.ה.ל.ה היה מדבר שטויות ולא היה חומק מעקיצותנו] - אך בעיני היה בן גוריון ענק ארגוני ומדיני, ציניקן מעשי ואיש חזון אשר נקרה לעמנו ברגע המיועד.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

אני זוכר את עצמי משוטט על החוף בנואייבה (נביעות של הציונים) בין השורה האינסופית של האוהלים... "סוכות האחרון בסיני" אמרו לי כשנסענו... בכל מקרה לקרוא כבר ידעתי ובכל הדרך היו השלטים מכוסים במודעות הקוראות "לעצור את הנסיגה מסיני". באחד האוהלים מכשיר רדיו בקול רם: "היום הלך לעולמו משה דיין...". היה לי מושג קלוש מי זה ואני זוכר שאני הולך חזרה (לא רץ... אני מהדור שגילדלו ילדים בלי לשטוף את הראש בפוליטיקה) ומספר למי שלא שמע.

.