האם ניתן להחליף ביניהם בתוכנה ולא בחומרה, כלומר דרך הBIOS בלי לפתוח את המחשב?

ושכל אחד מהם יהיה ה master על הצמה שלו.

ליכוד אחד גדול מול מוטרפי השמאל

למה בעצם?

וכאשר הם לא על צמה אחת הם לא מפריעים אחש לשני, למשל בהעתקת קובץ בין הכוננים, כאשר
הם על צמות נפרדות זה יבוצע מהר יותר מאשר כאשר הם על צמה אחת, הכבל יכול באותו רגע
לשרת רק כונן אחד.

ליכוד אחד גדול מול מוטרפי השמאל

זה עד כדי כך משמעותי?
קשה לי להאמין שנבחין בהבדל...

מנהל פורום חומרה

The only certainty in life is that there are no certainties.

רות, קיבלתי.

מנהל פורום חומרה

The only certainty in life is that there are no certainties.

מספיק משמעותי שתהיה על כך שאלה במבחני MCSE.

השאלה הולכת בערך ככה - מישהו מתלונן על רעש מהמארז, ומסתבר שהוא מהדיסקים הקשיחים. המחט לא מפסיקה לעבוד וכו'. מה עושים?

יש כל מיני תשובות שנראות הגיוניות, ואחת (הנכונה) שטוענת שיש להעביר את הדיסק הקשיח לכבל נתונים אחר.

אז מדוע למעשה דיסקים שכן מחוברים על אותו הכבל פועלים כראוי?
(יש לי 5 דיסקים במחשב. 4 מהם IDE. 2 על כל צמה... עובדים מעולה כבר שנים).
או חידוד של השאלה - באילו מקרים חיבור 2 דיסקים על אותו הכבל עלול להיות בעייתי?

כן, זה עלול להיות בעיתי עם החלוקה לא נכונה.
אצלי יש 4 כוננים, 2 על כל צמה.
זה בסך הכל בהגדרות ובשימושים של ה HD.
נניח ויש לך כונן אחד למערכת ההפעלה אז הוא יהיה MASTER, כונן שני שבו יהיו מותקנות התוכנות/משחקים נניח אז הוא יהיה SLAVE כי השימוש בו פחות.
עוד כונן שאתה מוריד אליו תמיד דברים (ז"א כתיבה מרובה) יהיה MASTER על צמה שניה, וכונן שעליו אתה שומר גיבויים שונים יהיה SLAVE.
פשוט מחלקים לפי שימוש.

כפי שציינתי, השמות עלולים להטעות.

ההגיון שלך אומר לשים Master בשל כתיבה מרובה (אני מדבר על ה-Secondary). ה-Master נמצא דווקא בסוף הכבל, כלומר, *רחוק* יותר מבקר מהערוץ (ואם ישנו כונן נוסף, הוא צריך לעבור דרכו)...

בעריכה - זה נשמע כאילו התכוונתי שאתה טועה. אתה לא טועה ולא צודק. זה תלוי (אתה צודק בהנחה שהדיסק הקשיח ב-Master הוא מהיר יותר, ולכן הוא "Master").

"כראוי" זו מילה שמכילה בתוכה אקט מסוים של שיפוט. כלומר, לי ולך יכולות להיות משמעויות שונות.

אם תסתכל על השאלה המאוחרת שכתבתי בסוף האשכול, תוכל לראות את התמונה הבאה:
ישנם שני ערוצים, כאשר לכל ערוץ יש אפשרות לעבוד עם עד שני בקרים (מכשיר כמו דיסק קשיח). אם נסתכל בתוך ערוץ ספציפי, אליו אפשר לחבר כאמור שני כוננים פיזיים, נראה כמה בעיות.

איך המכשירים יודעים לאיזה מהם המידע נשלח (כלומר, מי מגיב ועונה ומי מתעלם)? לפי חלוקה ל-Master ול-Slave (או בעצם Drive 0 ו-Drive 1). את זה אפשר לקבוע באופן עצמאי על-ידי שימוש בג'אמפרים (אחד שסוגר את מעגל Master ואחד שסוגר את מעגל Slave). באופן זה לחיבור הפיזי בכבל עצמו אין יותר מדי משמעות.

ואם לא רוצים לקבוע ככה, ומעדיפים שהכבל "ייקבע"? אפשר להשתמש בג'אמפרים שסוגרים את CS, הוא ה-Cable Select. במצב זה לאחד החיבורים הפיזיים יש פין נוסף (מספר 28) והוא זה שמעניק את תואר ה-Master. לשני אין פין כזה, ולכן הוא מעניק את תואר ה-Slave. המשמעות היא שהחלפה בין שני הכוננים הפיזיים משמעה החלפה בין Master ו-Slave.

ואם רוצים לחבר רק דיסק אחד? פה צצה בעייה מעצבנת שקשורה להרבה מאוד תחומים, בעיית ה-Terminator. בפשטות - צריך משהו שייסמל את סוף המסלול, את האיבר האחרון בסדרה וכו'. האות עושה מסלול שמסתיים ב-Terminator, ורק אז הוא יכול לדעת שסיים ולחזור. ישנם ערוצים שלא יודעים להתמודד עם זה, ולכן צריך לעשות אותם Master (או אפילו להשתמש בג'אמפר Single). במקרה זה, על מנת להקטין את הרעש הנוצר, שמים אותו בחיבור הפיזי של סוף הכבל (כמו Master).

אם כך, המצב הנורמלי של חיבור ארבעה (אני מדגיש ארבעה) כוננים פיזיים יכול להתבצע רק בדרך של שניים לכל ערוץ.

ועכשיו העסק מתחיל להסתבך. בהמשך למה שתפוחים כתב, אציין כי עדיף שלא לערבב באותו הערוץ בין דיסק קשיח לכוננים אופטיים (ATAPI, בגדול), משיקולי מהירות. אם מערבבים, יש לשים את הדיסק הקשיח כ-Master (במקרה ההפוך, בו הוא יהיה Slave לכונן אופטי איטי, עלולות לצוץ בעיות). נהוג גם שלא לערבב בין כוננים שתומכים בהעברת נתונים מהירה (Ultra DMA) ובין אלה שלא.

ולמה? הדיסק הקשיח יעבוד במהירות של הכונן האופטי (כלומר, לאט יותר ממה שהוא אמור).



הנה דוגמא מסכמת - יש לך שלושה דיסקים קשיחים (אחד עם מערכת ההפעלה ושניים לאחסון) וכונן אופטי אחד. איך תחלק אותם על שני הערוצים שלך?

בערוץ ה-Primary תשים את הדיסק הקשיח עם מערכת ההפעלה כ-Master (בחיבור הפיזי של סוף הכבל, אם תשתמש ב-Cable Select וגם אם לא, למען הסדר הטוב). כ-Slave תשים דיסק קשיח נוסף.

בערוץ ה-Secondary תשים את הדיסק האופטי כ-Master ואת הדיסק הקשיח האחרון כ-Slave.

כל זה בכפוף לכך שאין לך ערבוב בין מהירויות העברת נתונים.


ועכשיו לשאלתך - במקרים בהם אתה מערבב בין מהירויות העברת נתונים על אותו הערוץ, אתה מאבד ביצועים. ובנוסף, ישנם שיקולים כמו מה אתה מאחסן ואיפה, מה נקרא יותר וכו'. המחט יכולה להרעיש מאוד, מהירות התגובה יכולה להיות נמוכה מהרצוי ועוד.

אגב, מדובר בשיקולים שכמעט ועברו מן העולם. בקרי הערוצים החדשים יודעים לעבוד בערבוב-מהירויות.

אם השיקולים האלה עברו מן העולם, מדוע בכל זאת ממליצים כך לחבר?
הרי שזה לא רלוונטי עוד.

ושאלה נוספת, למה למעשה מתרחש איבוד ביצועים? או במילים אחרות, למה המערכת לא יודעת לנווט את עצמה כך שתדלג על הכונן האופטי האיטי (שהוא slave לצורך העניין) ותפנה ישירות להארדיסק המהיר (master) וכך הכונן האופטי האיטי לא יקלע ברכה ולא ישפיע על ביצועי ההארדיסק?
הרי זו מטרת הג'ימפור..

אולי לא ניסחתי נכון... אלה לא השיקולים שעברו מן העולם, אלא בקרי הערוצים הישנים. אם יש לך מערכת ישנה, הרי שהשיקולים עדיין תקפים עבורך.

בלי קשר, אם ארכיב מחשב שבו ישנה אפשרות לחבר X ו-Y איך שבא לי, עדיין אחבר אותם כאילו השיקולים היו תקפים (וכך אשמור על אחידות. האי זה לא מעלה ולא מוריד מבחינת ביצועים).

בקרי ערוצים חדשים עושים שימוש ב-Independent Master/Slave Device Timing. זה אומר שלא מאבדים ביצועים בשל התאמת-מהירויות כלפי-מטה (נגיד דיסק קשיח מהיר ודיסק קשיח איטי, או כונן אופטי). ישנם שיקולים נוספים כמו תיקון שגיאות (שמתחלק בין שני הכוננים הפיזיים). אגב, ישנם צורבים שלא יכולים לעבוד כראוי אם הכונן האופטי ממנו הם צורבים נמצא על הערוץ שלהם. בקיצור, נושא מסובך.

ההמלצה הכי טובה - לקנות עוד שני ערוצים (או אחד, אם כבר יש לך שלושה) ולחבר כל כונן פיזי בנפרד.

בעריכה - מטרת הג'ימפור היא לומר למערכת מי הוא כונן X ומי הוא כונן Y (כתובות). לא יותר.

המצב האידאלי למערכת מבוססת ide היא כוננים קשיחים על צמות ide נפרדות וכמה שפחות
כוננים אופטיים.

אם יש עדיין תקליטון 3.5 לזרוק אותו מחוץ למחשב, מקומו (אם בכלל) בארון בתוך שקית.

עם כונני sata כל הנ"ל חסר משמעות, כל כונן מחובר עם כבל נפרד.

ליכוד אחד גדול מול מוטרפי השמאל

אתה טועה: "המצב האידאלי למערכת מבוססת ide היא כוננים קשיחים על צמות ide נפרדות וכמה שפחות כוננים אופטיים."

כאשר ישנים כוננים אופטיים כמו כונן תקליטורים וצורב, עדיף להפריד ביניהם (וזה יותר חשוב מאשר להפריד בין דיסקים קשיחים). אם תפריד בין כוננים קשיחים תפתור רק את בעיית תיקון השגיאות המשותף (לא משהו קריטי במיוחד).

אני מניח שאתה מדבר על כונני PATA (מחוברים עם IDE).
אי אפשר בלי לפתוח ולשחק עם זה פיזית, צריך לכוון ג'אמפר אחד למצב MA ושני ל SL.

הראל

יש לוחות שאפשר?

לא

אבל אם שני הדיסקים מג'ומפרים כ CS אולי ב BIOS יש אפשרות להגדיר מי מהם יהיה ה MASTER ומי ה SLAVE, זה המקרה היחיד שבו אפשר יהיה לשלוט על ההגדרות האלו מה BIOS אבל:
1. אני לא יודע אם יצרני הלוחות השונים מימשו דבר כזה, למרות שהוא אפשרי.
2. כדי לדעת בוודאות תמיד מומלץ להיעזר במדריך למשתמש של הלוח, אבל בשביל זה צריך לדעת מה דגם הלוח...

הראל

כן אתה יכול בלוח שלי אני יכול לקבוע איזה מהם יהיה מאסטר ואיזה סלאב
זה תלוי בלוח אם שלך ובביוס שלך ואם הוא תומך בזה.
הלוח שלי הוא גם דיי יישן ככה שאני בטוח שיש גם היום את הפונקציה הזאת.

סלח לי על השאלה המאוחרת, אבל מה זה משנה לך?

Master ו-Slave הם שמות גרועים (משום שהם מרמזים על נסמכות של השני על הראשון). אם תקרא לראשון Drive 0 ולשני Drive 1, תתקבל תמונה נכונה יותר. הבקר שולח פקודות ומידע לאחר הכוננים, והשני פשוט מתעלם מהם (לפי הכתובת).

ההבדל, בעצם, בין השניים טמון בכך שהראשון (בכלליות) ייקבל את האות C (למשל) והשני ייקבל את האות D (למשל) - וכך מערכת ההפעלה תעלה מהראשון. זה היה הכיוון המקורי.