 |
04-09-2007, 19:49
|
 |
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
|
ישיבת הוועדה חשפה קלונם של כמה ח"כים והייתה תעודת כבוד לכמה אחרים.
בראש הח"כים שביזו עצמם ואת הכנסת, עומד עתניאל שנלר. מיום ליום האיש הזה מבסס מעמדו כנער-שליח של חבורת אט"ד, המוכן לכל מעשה נבלה. זעקותיו ההיסטריות בוועדה, ש"אסור לפקיד
לדבר כך על נבחרי ציבור", כאשר זליכה הזכיר לנוכחים לאן הולך הירשזון, הצדיק הקודם שניסה לפטר
"מסיבות מקצועיות" את ד"ר זליכה.
על רוני בר-און מיותר להרחיב הדיבור, אבל תעודת קלון מיוחדת מקבל גם הסנשו השני של אט"ד,
הלא הוא פרופ' מנחם בן-ששון, יור וועדת חוקה, חוק ומשפט, שבשנה וחצי שהוא מכהן בתפקידו,
הצליח להפוך וועדה שעיקר תפקידה לחימה למען שלטון החוק וטוהר המידות, לסוג של כלי שרת בידי
המושחתים שבפוליטיקאים. בן ששון נעלב שהיו"ר אורלב עמד בדיבורו ונתן לד"ר זליכה לדבר, כפי
שסוכם מראש, בטרם נתן לבן ששון לדקלם לנו עוד קצת מדף המסרים. בן ששון השמיע זעקות עלבון
ויצא במעין סוג של הפגנתיות פתטית מחדר הוועדה.
אחרון לרשימת הקלון היה אבו וילן, שמעניין יהיה לברר מה הסיבות הלחלוטין-לא-ענייניות, שהובילו
אותו להשמיע את סילופיו בוועדה. משלב מאוד מוקדם הוא עסק בסוגיית "שלדון אדלסון-ביבי זליכה",
ואח"כ עבר לצטט את הכתבה שכבר-הוכחה-כבדייה, שפרסם נחום ברנע בידיעות אחרונות ביום ו'.
וילן ציין שהזדעזע לחשוב שיש פקיד שמסוגל להיות כזה אטום למשפחה שכולה, אבל שכח לציין
שהאב השכול כועס דווקא על ברנע ולא על ד"ר זליכה...
אדם שאכזב (בעיקר בגלל שמדובר בדר"כ בעמוד של טוהר מידות ויושא), הוא מיקי איתן, שציין
שהוא מאמין לד"ר זליכה לחלוטין ורואה בו משרת ציבור מעולה - אך במצב הנוכחי אין מה לעשות,
חרף ההנחה שסביר שד"ר זליכה צודק והשיקולים לאי הארכת החוזה, אינם ענייניים.
הערות לגבי הסילופים הזדוניים של בר-און וחבר מרעיו בוועדה:
1. בר-און וחבר מרעיו טענו שמקרה זליכה הושווה ע"י תומכיו, להדחת בוגי יעלון. ובכן, אפשר
להשוות זאת להדחת בוגי יעלון - אך נכון יותר להשוות זאת לשמואל הולנדר, נציב שירות המדינה,
שתקוע במשרתו 11 שנים, ורק בשנה שעברה הסביר אולמרט לבג"ץ, שאין סיבה להפסיק כהונתו
כיוון ש"יש לו אמון מלא בהולנדר". העובדה שהנה מודל להארכה אינסופית של כהונה באותה
ממשלה שאמונה על "קדנציה ורוטציה", מדבר בעד עצמו. אגב, הולנדר עצמו אינו חשוד בטוהר
מידות מהסוג שזליכה חשוד בו...
2. בר-און וחבר מרעיו טענו שכל החשכ"לים לפני זליכה כיהנו 4 שנים ולא ביקשו ארכה. הדבר הזה
הוא נכון לחלוטין. כ-ל החשכ"ל היו מעדיפים, למעשה, לכהן אפילו פחות. הסיבה לכך ידועה: תפקיד
החשכ"ל הוא באופן מסורתי מקפצה נפלאה לג'וב בכיר ומשתלם ביותר, באחד הבנקים המסחריים
(משתלם ביותר משמעו שכר של שבע ספרות בשנה). זליכה, שראה בתפקיד החשכ"ל שליחות
(ולכן עשה מה שאף חשכ"ל לפניו לא העז - ונכנס לעימות עם בעלי הון, מהסוג שמעסיק חשכ"לים
שסיימו כהונתם...), אכן לא מחפש את הג'וב הבא, מה שעושה את ההשוואה לקודמיו, לחסרת
תוחלת (זה כמו להשוות את רוני בר-און למאיר שמגר בתור יועץ משפטי לממשלה, ולתהות מי
מהשניים ראוי יותר להמשיך בתפקידו יותר מ-48 שעות...).
3. הסילוף הבא מבית מדרשה של חבורת בר-און כלל את הבאת כל פקידי האוצר ש"על יושרם אין
עוררין", כדי שיספרו עד כמה בלתי אפשרי לעבוד עם זליכה. אכן, קשה לעבוד עם זליכה. האיש
המוזר הזה מתעקש לדעת לאן הולך הכסף שהוא אמור להקצות. אכן, תופעה מעיקה. בגלל אנשים
כמו זליכה, המליונרים כועסים על כל פקידות האוצר, ומכאן שהוא מוציא שם רע למשרד כולו...
4. המשפט היחיד של בר-און שהאמנתי לו, הוא כשסיפר שאולמרט לא הזכיר את הצורך להעיף
את זליכה אפילו במשפט. אני, בניגוד לגלאון, מאמין לבר-און לחלוטין. אדם לא מגיע להיות שר
אוצר במפלגה שרקבון השחיתות בה זועק לשמיים, מבלי שיבין לבד למה הבוס מצפה ממנו...
עם כל הכבוד, צריך להיות אדיוט, עיוור, חירש ותתרן, בשביל לא להבין שכשאולמרט ממנה מישהו
שאותו מציג כ"חבר", לתפקיד זה, הרי שהוא מצפה ממנו לסלק משם את כל ה"לא-חברים"
(בעיקר האיש שמנע מאולמרט להעניק לחבריו מתנה במיליארדים...).
ולסיום, ציון לשבח והתייחסות חיובית לכמה ח"כים:
1. שלי יחימוביץ' בלטה היום מעל כולם בנחרצות שבו הסבירה את הצורך להגן על ד"ר זליכה. היא
גם הגנה עליו כאשר חבורת אט"ד ואבו וילן פצחו בהשתלחויות אישיות בסגנון ביבים.
2. אופיר פינס, שעמד במילתו ונותן גיבוי נחוש ככל האפשר לזליכה, באופן שגרם ללשכת אולמרט
לבקש מאהוד ברק ש"יעשה סדר במפלגתו"...
3. זהבה גלאון מפתיעה בהגנה שלה לזליכה, במיוחד כשבודקים את ההבדל בינה לבין הכוכב
ממפלגתה, אבו וילן. אני לא מתלהב ממנה בלשון המעטה, באופן כללי, אבל בסיפור הנוכחי (כמו
גם בנוגע לוועדת וינוגרד בשעתו), היא בצד של הטובים. ההשואה שלה את אט"ד למשפחת
קורליאונה, היא דבר ראוי ביותר.
4. כמו תמיד, פרופ' אריה אלדד. השם שלו מצויין כאן אחרון מכיוון שהתלבטתי אם בכלל יש טעם
לציין שאלדד כרגיל, נמצא בצד של היושר, ההגינות וטוהר המידות. אני לא חושב שהוא מסוגל
אחרת. |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
