http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94...%A1%D7%9C%D7%95

הסכמי אוסלו

ההסכמים סמלו בעיני השמאל וחלקים גדולים מהמרכז תקווה למציאות מזרח תיכונית שונה לגמרי כבר בעתיד הקרוב. כמה מבכירי הממשלה הביעו השקפתם כי קו חדש נמתח והוא מבדיל בין שהיה לפני ההסכמים לבין שיהיה אחריהם.

שר החוץ שמעון פרס הכריז: "אנו נביא לילדים של כולם מזרח תיכון חדש, מודרני, לא לפי המלל של האתמול, של אנשים שאינם מסוגלים לראות שום חידוש לעולם. התרנו קשר גורדי שדקר בבשרו של העם היהודי"

יוסי שריד אמר באותה רוח: "המזרח התיכון בעוד שנה יהיה חדש לחלוטין והוא יהיה אזור של גבולות פתוחים ושל שיתוף פעולה. הבעיה לדעתי היא שרוב האנשים חושבים על המזרח התיכון במושגים של העבר". שריד ציין שבעיניו ההסכמים הם האירוע הגדול בתולדות הציונות. אל מול הטענות לפגיעה בביטחון אמר שריד: "ביטחון ישראל לא רק נשמר, אלא שופר. זהו הישג מרשים לביטחון".

גם עמיתתו למרצ, השרה שולמית אלוני הביעה תחושה לפיה ההסכמים הם תפנית חיובית בקנה מידה היסטורי: "אני מרגישה כמו בכ"ט בנובמבר - אז לא ידענו לקראת מה אנו הולכים, אבל ידענו שאנו הולכים לימים גדולים".

יוסי ביילין סבר שניתן להגיע לשלום כולל בזמן קצר. בראיון לעל המשמר אמר: "אנו יכולים להגיע תוך מספר חודשים, לא שנים, להסכם שלום כולל במזרח התיכון". עם זאת הצהיר ביילין שיהיו עוד קשיים: "לא מצפה לנו גן של שושנים". האופטימיות שלו התבססה בין השאר על קיום מגעים בין ישראל לסוריה באותו זמן. יצחק רבין לא הסתיר שהוא מוכן לוותר על רמת הגולן למען שלום.

בעיתונות השתקפה רוח דומה. כאשר שליחת מעריב לטקס החתימה, סימה קדמון, תיארה אותו תיאור חדשותי, היא סיימה את דיווחה בפסקה יוצאת דופן שבה סיפרה כיצד מחשבותיה בעת הטקס עסקו בשני ילדיה, יונתן ויואב, ובסיכויים שההסכם מציב לפתחם.

מעריב אף הוציא מוסף מיוחד שבו תואר כיצד תראה ישראל במצב של שלום: חיילי צה"ל יוכלו להפוך ל"חיילי שוקולד"; הקווים הפוליטיים ישתנו: תקום מפלגה שמרנית מול מפלגה ליברלית; הכלכלה, התרבות ואפילו הספורט יעברו טלטלה. באופן אירוני, את הקול הביקורתי במוסף מעריב השמיע גונן שגב, בעתיד זה אשר קולו יבטיח את המשך תהליך אוסלו. הוא ניבא לחקלאות, תחום הקרוב אליו, "הרס מוחלט וגידול משמעותי באבטלה".

בעקבות ההסכמים עלתה הבורסה לניירות ערך בתל אביב בעשרה אחוזים בשבוע אחד.

יוסף לפיד, כותב מאמר המערכת של "מעריב", הזהיר את הימין כי אם לא יטול חלק במהפכה שמול עיניו: "יעמוד מהצד בתחנת הרכבת של ההיסטוריה נטוש ובלתי רלוונטי", אם כי זמן מה קודם לכן עוד העיד לפיד על עצמו שאין הוא מהתומכים ולא מהמתנגדים, אלא "בודד בשטח כאדם ספקן".

בכירי המשק, ביניהם בני גאון, סטף ורטהיימר, מיכאל שטראוס ואלי הורביץ פרסמו הודעת ברכה גדולה לרבין ולפרס בעיתונות: "לקראת שנים טובות, שימו שלום בארץ. רק האמיצים מנצחים".

א"ב יהושע הביע תמיכתו בהסכם ואמר כי הוא משוכנע שבהסדר הקבע יסכימו הפלסטינים שהמתנחלים יישארו בקרבם כמיעוט שיזכה להגנה.

ראש הממשלה, יצחק רבין, סיים את נאומו בכנסת, כולו דברים בשבח השלום, באומרו:

"יש סיכוי שנזכה ליחסי שכנות טובה, לסופו של השכול אשר פקד את בתינו, לקצן של המלחמות. אני קורא לכל חברי הבית לתת לנו הזדמנות למצות את הסיכוי הגדול הזה. חברי הכנסת, תנו לשמש לעלות". לימים, בעקבות האכזבה מתהליך השלום ואינתיפאדת אל אקצה יהפוך הטיעון הדמוגרפי, לפיו אין באפשרותה של ישראל לשלוט במיליוני פלסטינים מבלי לסכן את עתידה, למרכזי. טיעון זה הושמע גם בעת המחלוקת על הסכם אוסלו, בכנסת ומחוצה לה, בפי דוברים לא מעטים, אולם אז היה תפקידו משני לעומת התפקיד שמילאו התקווה והציפיה לשלום בר קיימא כתוצאה מההסכם.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

מעניין שאין ביקורת על בגין בקרב הימין שעם כמה שזה אירוני,הוא היה הראשון שהסכים לדבר עם המצרים על שלום


והרי שסיני הוא חלק ממדינת ישראל.הלא כן?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.