לפני שלוש -ארבע שנים , אתה והרבה חברה צעירים שהולכים להתגייס צריכים להבין את האחריות שמוטלת עליהם ולכול אלה שרוצים למצות את עצמם ולהראות לעצמם שהם מסוגלים ורוצים לשנות עכשיו הם ידעו לאן ללכת , כנל לגבי כול החברה שאומרים שבסיירות אלו החיים הקשים.
אני לא אמרתי ששום ההכשרה שהגדודים עוברים היא מיותר אלה להפך הגדודים צריכים יותר ההכשרות, בנוגע לחטיבות אחרות וגם שלי אנשים בדרך כלל שמחים כי הם התרגלו למצב,והשלימו שאם הם לא יעשו את העבודה אז מי כן ? ה"סיירות המלאות גיבורים אמיצים שלנו" כפי שרוב המלשבים חושבים .
למרות שאני מחר חוזר לצבא והשעה כבר מאוחרת, החלטתי לספר קצת על עצמי , אני הייתי נער בעל עודף משקל מאוד גבוה ובכית י' הצטרפתי לעמית לכושר הייתי שם במשך שנתיים וחצי רצוף ושם החלטתי ששירות שלי יהיה קרבי למרות שצהל מאוד רצה שאני אשרת בתחום המחשבים, לפני שהתגייסתי החלטתי לדחות את השירות לטובת מכינה קדם צבאית ,( למי שלא יודע מה זה שיכנס לכאן
http://nahshonna.tripod.com) ושם למדתי על החיים בישראל למדתי היסטוריה ,הכרת הארץ,ציונות,מנהיגות,יהדות,והכנה שונה לצהל ותוך כדי התמיינתי למספר יחידות שבינהם ,שייטת שלדג,אגוז מודיעין וכו' בסופו של דבר נאלצתי להתגייס לאגוז ולא מתוך רצון, אחרי הטירונות ביקשתי לעבור לגדודים לשרת עם כול חברי למכינה במטרה לבוא ולתרום וכן לשנות משהו , מהר מאוד הכול נופץ לי הישר בפנים וגיליתי שהרבה אני לא יכול לעשות , השתתפתי בכול המבצעים הגדולים של צהל בתקופת חטיפת גלעד שליט, חילצתי כוחות (שאני לא יכול לפרט בדיוק ) והייתי שם במשך חודש , משם עלינו עקב פריצת המלחמת לבנון השניה (שאני שונא לקרוא בשם הזה) והישתתפתי בלחימה בתור כוח חילוץ רפואי שפועל מתוך הכפרים ומפנה אל תוך ישראל למקומות שמסוקים למשל לא יכולים להגיע מסיבה כזאת או אחרת , הייתי מסופח לפלוגת מילואים ( לאותו פלוגה שמ"פ שלנו חטף כדור בצוואר זה שעה את הסימן של V למצלמה תומר בהודנה, ואני יכול ספר לכם בצער רב שאקשן לא היה חבר לי , משם המשכתי לעוד שניים שלושה חודשים של קו בגבול הצפון ושם יצאתי לקורס מדריכי לוחמה זעירה במשך חודשיים וחצי במתקן אדם , ומשם הייתי מדריך לתקופה של עוד כמה חודשים ,ואז הייתי עוד כמה חודשים בתוך חפ"ק , אני לא אפרט מה אני עושה עכשיו כי אני לא יכול :-)
אני מאוד מאוכזב מהצבא אני לא חושב שיש עוד הרבה אנשים כמוני כי אני באתי עם ציפיות מאוד גבוהות , וכך היו גודל האכזבות שלי , למרות כול זה כול מה שסיפרתי הוא אמת לאמיתה ואני מקווה שמי שקורא ויקרא את מה שכתבתי יבין מה המצב הנתון ואת ההחלטות שלו הוא יעשה לבד.
זהו חברה נתראה בעוד שבוע פחות או יותר אני מבקש מכול אחד שרוצה להגיב שירגיש חופשי אני יחזור ויענה על הכול ואני מבקש לא לשאול אותי שאלות שכבר עניתי עליהם ואני אשמח לשמוע מה אנשים חושבים שיהיה הפיתרון הנכון חוץ מלצאת לקצונה ולחכות למשיח שיבוא (למרות שכרגע אחד מהם פשוט נראה לי הכי הגיוני וזה לא קצונה .
לילה טוב לכולם .