20-10-2007, 20:06
|
|
|
|
חבר מתאריך: 20.10.07
הודעות: 11
|
|
|
יהודים ועריבם - שבירת מיתוס על דו-קיום בשלום
יהודים וערבים – האמת ההיסטורית על "דו-קיום בשלום"
האיסלאם הקיצנוי המודרני – היורש הישיר של הנאציזם הגרמני
בעבודת-יסוד שלו "היהודים והערבים" (ניו-יורק, 1955) ש.ד.גויטיין מחסל את המיתוס על הסימביוזה ("דו-קיום בשלום") שכאילו היה קיים בין יהודים ולבין ערבים.
"ההיסטוריונים החדשים" מנסים לבלבל את האנשים וטוענים שהסיכסוך היהודי-הערבי – המקורו בהיווסדותה של הציונות המודרנית. זהו אחד מין השקרים הגדולים בזמננו. האקטואליות של הספר רק גדלה בזמננו באור תהליכים של הקצנה באיסלאם ובשמאל הבינלאומי וישראלי כאשר שוב ושוב פורחים ומתנפצים בפרצוף בלונים תורניים על "המזרח התיכון החדש" וכתוצאה מכך קורים פיצוצים צבאים וטרוריסטיים. בספר הנזכר הוסבר היטב שאין חדש תחת שמש ונראה שלעולם אף אחד לא יצליח לשבור את האקסיומה הידועה עוד מספרי התנ"ך. כאן ברצוני לציין כמה נקודות חשובות.
בהתחלה ערבים מוסלמים אילצו את היהודים להתלבש שונה מהם וההשפלות היגעיו למימדים אדירים ו"מצחיקים" עד דמעות. כך, נשים יהודיות היו צריכות לשאת נעליים בצבעים שונים – על רגל אחת – נעל לבנה, על רגל שניה – נעל שחורה.
טלאי צהוב על בגדי יהודים היה ידוע בעולם המוסלמי הרבה מאוד שנים לפני שזה הפך להיות לסמל –ציון בגטאות של אירופה בתקופת ביניים. היו גם הגבלות אחרות ליהודים: לגבי משרות ממשלתיות, הגבלות לגובה של בית מגורין, שימוש בבעלי חיים לנסיעה (ליהודים מותר היה לרכב רק על חמורים)
והובלה מה שמזכיר את ההגבלות דומות ליהודים בגרמניה הנאצית. ידוע שרוב ערבים מוסלמים בזמן מלחמת העולם השניה התיחסו להיטלר בסימפטיה אם לא יותר מזה. היו כאלה שבגלוי תמכו וחיכו לביאת הנאצים למזרח התיכון "הישן". לכן לא קשה לראות הקבלות בהגבלות ליהודים בצורה מדורגת בעולם הערבי-מוסלמי ובגרמניה הנאצית. גם בעולם מוסלמי וגם בגרמניה הנאצית בסופו של דבר הכל הסתיים ברצח פיזי של יהודים. מאוד מפורסמים וידועים ביקורים של מופטי ירושלמי אמין אל-חוסייני בברלין הנאצי שם נתקבל בכבוד רב על ידי המנהיגים הגבוהים ביותר של השלטון הנאצי וידועות היטב תמונותיו משותפות עם רייכספירר אס-אס הימלר ועם היטלר עצמו. בפגישות האלו כנראה אל-חוסייני ומנהיגים הנאצים מצאו הרבה משותף בהשקפתם על "הפתרון הסופי של בעיית יהודים" כולל החלפת דעות מנסיון מעשי. מרגע שנאצים הגיעו לשלטון ב-1933 ועד "ליל הבדולח" ב-1938 עברו 5 שנים. דבר האומר עד כמה זה חשוב מאוד לא רק להסתכל אלא גם לראות ולהעריך נכון ובזמן את הסכנה ולהתגונן ממנה. רק אחרי 5 שנים נאצים הציטו בתי-כנסת בגרמניה. אבל לא הגרמנים היו ראשונים בעסק מכוער הזה.
ב-1474 אספסוף מובל על ידי קאדי ירושלמי הרס בית-כנסת היחיד אז בירושלים. אפשר לומר שהרס בית-כנסת ביריחו ושריפות של בית כנסת בקבר יוסף בשכם (והפיכתו למסגד) ובתי כנסת בגוש קטיף אחרי ביצוע של "ההתנתקות" האומללה – הם רק קטעים טבעיים ומבונים בשרשרת ארוכה הזאת.
ב-1679 יהודי סאנא שבתימן ויהודי תימן המרכזי גורשו כאשר עד אז הם חיו שם במשך מאות שנים. כאן מקום לציין שבאותו זמן בית-כנסת שם הפך להיות מסגד הקיים גם עכשיו תחת שם "מסג'יד אל דג'אללה" – "המסגד הגירוש"). זה שוב מזכיר לנו איך מוסלמים תופסים מקומות קדושים של דתות אחרות והופכים אותם למקומות הקדושים של המוסלמים. כך היה עם איה סופיה בבירה הביזנטית קונסטנטינופל שהפכה להיות איסטנבטול, על הר הבית – במקום הקדוש ביותר ליהודים על החורבן של שני בתי המקדש – לב ליבה של היהדות - נבנה מסגד אל-אקצה, אורבות שלומה הפכו להיות מסגד גדול מפואר, קבר יוסף הנשרף בשכם נהפך גם למסגד ובנצרת מוסלמים רצו לבנות את המסגד החדש דבקא מול כנסית הבסורה הנוצרית. ערבים ומוסלמים קיצוניים או מתונים לא יכולים להיות בדו-קיום עם שום גורם לא מוסלמי. האיסלאם נולד על ידי כיבוש שטחים נרחבים מאוקיאנוס אטלנטי ועד האוקיאנוס ההודי תוך כדי השמדת כל העמים החיו במרחב אדיר הזה. שרדו רק קופטים במצרים, ברברים בצפון אפריקה ו... יהודים כאשר האחרונים לאיסלאם כמו עצם בגרון. האם דו-קיום במצב הזה אפשרי? אז מה שקורה עכשיו – זה המשך טבעי ביותר מעברו של האיסלאם הערבי המוסלמי. אפשר לקחת, לדוגמה את האינטיפאדה – שוב – אין חדש תחת שמש! בתימן במשך מאות שנים היה ידוע מינהג "עדא" – מסורת שלמה של זריקת אבנים ביהודים. אולי משם שורשים של האינטיפדות של המאה ה-21? רק ערבים מוסלמים כמובן השתכללו והם זורקים לא רק את האבנים אלא גם משגרים קטיושות ופצצות מצרר מלבנון, קסאמים מעזה ובימי סאדם חוסיין – סקאדים משטחי עיראק. הבא בתור – ההמן הפרסי של המאה ה-21 השליט האירני אחמדינג'אד שכנראה רואה בעצמו גם יורשו של המן העתיק וגם ההיטלר החדש של המזרח התיכון החדש. כדאי רק להזכר איך סיימו את חייהם גם המן וגם היטלר לפני שסיימו לבצע במלואו את זממם.
זאת ועוד – במאה ה-12 מוסלמים ערבים אל-מוחאד כבשו את כל צפון אפריקה וספרד (ויש שאומרים שישראל היא שכובשת!). קונגרגציות שסירבו לקבל את איסלאם כמו בפאז הושמדו בחרב ובאש. האלימות הייתה קשה במיוחד כי אל-מוחאדים בעצמם היו ברברים שקיבלו איסלאם על עצמם. וכי כך אמר מוחמד:" כל בני אדם נולדים במצב דתי טבעי – האיסלאם ורק מהוריהם זה תלוי מי יהיה התינוק בעתיד – יהודי או ערבי".
ממשיכים הלאה: ב-1839 הקהילה היהודית במשחד שבצפון-מזרח אירן עברה בשלמותה לאיסלאם כדי להנצל מרצח על ידי פאנאטים פרסים שהיו זמן רב לפני חומייני ואחמדינאג'אד ורק בפלסטינה היהודים האלה חזרו שוב ליהדותם.
בזמן של פאטימידים (969 – 1171) ובמיוחד בתקופתו של אל-חאקים (996 – 1021) בתי כנסת נהרסו בכל שטחי חליפאטים ערביים. סיבה להתקרבות זמנית מסוימת בין יהודים לערבים הייתה ירידת משקלם של הראשונים בעולם הערבי כתוצאה מכל ההגבלות שנזכרו קודם ובמיחוד במאות מ-12 עד ה-17. בתקופה הזאת הייתה פריחה מסוימת של עסקים יהודים תודות קשרים שהיו בין יהודים-תושבי מדינות ערב שונות ממערב ועד מזרח שבמרכזו של העולם הזה הייתה אלכסנדריה התרבותית וכתוצאה מכך הופיעו לעולם גדולי יהדות מזרחית כאלה כמו רמב"מ, נגידים וגאונים. אלא שהכלל היה אחר לגמרי.
חוסר סבלנות ערבי-מוסלמי כלפי הלא מוסלמים היה מתמיד ובמיוחד ממאה ה-10שאז הוא קיבל צורה אוניברסלית. העולם חולק על ידי מוסלמים לשניים – "דאר-א-סאלאם" (עולם של שלום) – למוסלמים ו"דאר-אל-חארב" (עולם מלחמה) לכופרים. מאז זאת לא הייתה שאלת סתם פרטית של הבדל בין יהודים ולבין מוסלמים. מאז זאת הפכה להיות שאלת הבדל בין אזרחי של ציביליזציה ערבית-מוסלמית ולבין הצלבנים – כופרים וכושבים של אדמה קדושה ושבעיניהם של מוסלמים היו שולטים-בארבארים – מצב לא טבעי לפי כל השכלה מוסלמית שאינה סובלת שלטון של כופרים באדמה מוסלמית הקדושה כאשר לפי האיסלאם רק הוא ישנו האמת הסופית ואבסולוטית – אחת ויחידה וגם עליונה.בכל העולם. הערבים והמוסלמים חשבו על עצמם כיורשי רומא (גם היטלר חשב שהקים קיסרות רומא השלישית לאלף שנים הבאות) וזה לא במקרה שקונסטנטינופול – בירת האימפריה הרומית המזרחית (ביזנטית) שנכבשה על ידי טורקים מוסלמים ב-1453 הפכה להיות לאחד ממרכזי האיסלאם העולמים – איסטנבול הנמצאת באירופה עצמה – סימן של המתרה האמיתית הבאה בהיסטוריה של האיסלאם ("השלם") – לכבוש את אירופה כתחנה בדרך להפיכתו של כל העולם ל"דאר-א-סאלאם". לביסוס כוונותיו האיסלאם התאמץ שכמו גם עולם היווני-האליני ואחר-כך העולם הרומאי-הלטיני ולבסוף האירופה הנוצרית טרחו שתרבותו והשפתו הלאומיים תהפכו לשולטים בציביליזציה החדשה העולמית. 1000 שנים אחרי האקספנסיה הגדולה למערב ("דראנג נאך וואסטן") והתנגדותו מוצלח של מערב – אחרי מהפכה האירנית ב-1979 האיסלאם המודרני שם לו למתרה לא רק ליצור צלח-א-דין החדש שיזרוק לים את כל הצלבנים אלא שהאקספנסיה המוסלמית ההחדשה תתתפשט הרבה מעבר לגבולות אירופה. "הרייך השלישי החדש" בגלוי מדבר גם באסיה, גם באירופה, גם באפריקה על כיבוש של כל העולם, על השואה נוספת ליהודים וחדשמת ישראל ובכך האיסלאם הקיצנוי המודרני הופך להיות יורשו ישיר של נאציזם גרמני הקלאסי. ולמתרה הזאת כל האמצעים כשרים כולל פיגועים בניו-יורק, מדריד, לונדון, סיני, הודו, אינדונזיה והכין לא. אחרי 1400 שנים שהחלה אקפסניה והכיבוש הראשון בו נולד האיסלאם עכשיו יש לרשותו נשק אטומי (פקיסטאן ואירן - בדרך) ביולוגי וכימי. היהודים שנדחפו וגורשו מאירופה הנוצרית והשתרשו בכל השכבות באמריקה נהפכו בעיני המוסלמים ל"רע עולמי" שהתחבר ליהודים הצלבנים שהתיישבו באדמה הקדושה עם מרכזה בירושלים הקדושה והכבושה. לכן פאן-ערביזם והאיסלאם מנסים בכל הדרכים ובכל האמצעים להשמיד את ישראל ואת אמריקה (האח הגדול) ומחפשים בקדחתנות את צלאח-א-דין החדש ששוב יביס את הצלבנים החדשים וישחרר את ירושלים. את הכוונות אמיתיות ו"ידודיתיות בנות שלום באמת" של הערבים ואיסלאם כלפי יהודים אפשר לראות ללא זכוכית מגדלה במוקד של סיכסוך הטריטוריאלי שבאגן הקדוש בירושלים בו הם אולי יסכימו לכך שכל מה שעל פני האדמה יעבור אליהם וכל מה שמתחת האדמה יעבור לבעלות של היהודים כך שגם כאשר יהודים חיים יש להם זכויות רק מתחת לאדמה וכפתרון סופי הם חולמים לראות את היהודים קבורים כמה שיותר מהר מתחת לאדמה.
אז על איזו סימביוזה (דו-קיום בשלום) מדברים אצלנו? ומי עוד יעיז לומר שהשינאתם של ערבים ליהודים – מקורה בציונות בת מאה.בלבד?! |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
