 |
07-12-2006, 10:37
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 25.11.04
הודעות: 565
|
|
|
מאמר-גיבוש שועלי שמשון
טוב, אז התשובות עוד לא הגיעו, הן רק ביום ראשון, אבל עדיין החלטתי לרשום מאמר על הגיבוש הזה.
אני חייב לציין שלפני הגיוס קראתי מאמרים על הגיבוש הזה וזה דיי עזר לי, אז החלטתי לעזור למלש"בים בקטע הזה וכמובן לספק את סקרנותם של שאר חברי הפורום.
טוב אז ככה, ב20 לנובמבר התגייסתי לחטיבת גבעתי לאחר שזמן מה הייתי מורעל להגיע אליה..
ואחרי שוק בקו"ם לא קצר, וכמובן שבוע ראשון מתיש ומעצבן ששב ומדגיש לך כמה אתה צעיר וכמה עוד נשאר לך לעבור בצבא, הגיע השבוע השני..השבוע שכולם חיכו לוJ
כולם במתח, היו לנו שיחות עם המפקדים ושיחה עם מפקד הגיבוש.
אני חייב לציין שהייתה אווירה שכולם עוברים וכמובן שהמפקדים הם שהשרו את האווירה הזאת, חחח..אז לאור האווירה הזאת היה מוזר לשמוע את מפקד הגיבוש אומר שיסיימו רק בסביבות ה120..פתאום כולם קלטו שהגיבוש זה לא שכונה והיו אנשים שהחליטו לא לצאת פשוט.
טוב..אז יום שני ה26 בנובמבר
היום של הגיבוש:
מיום ראשון ה25 בעצם מתחיל תהליך הקליטה לגיבוש ממלאים שאלונים וכולם כל כך מתרגשים..חח מעניין למה.
ביום שני בבוקר מתחילים לקבל ציוד..שכולל חגור,קסדה, שתי מימיות, פלג אוהל , 4 יתדות ,3 מוטות , את חפירה וכמובן שיש את השק"ש שצריך לשפצר לחגור. עכשיו מגיע רגע חשוב..
חשוב מאודדדד!! לשפצר את השק"ש לחגור אבל בצורה שיהיה אפשר להוציא ולהכניס במהירות..כי בלילה מוציאים ובבוקר צריך שוב להכניס..כמובן שהרוב לא מצליחים ולהרבה אנשים נופל השק"ש במהלך הגיבוש, לפני הגיבוש קראתי מאמר שהיה כתוב בו שמי שנפל לו השק"ש פרש..זה כמובן לא נכון ואני מכיר הרבה אנשים כולל עצמי שרצו עם השק"ש ביד חלקים ניכרים של הגיבוש, כמובן בשביל המשקל מגלגלים לתוך השק"ש מעיל ומדי ב' להחלפה..ככה שיוצא משקל לא קל.כמו כן מקבלים נשק..היו אנשים שקיבלו קצר ואני קיבלתי ארוך כי הקצרים נגמרו.
בערב בעצם מתחיל הגיבוש.חשוב לשתות במהלך היום הזה בגלל שיושבים בשמש הרבה זמן בלי לעשות כלום.
לקראת 6 בערב קמים על הרגליים ומחכים שהמפקד שלנו בגיבוש יבוא, יצאנו לגיבוש 2 כיתות שאיתן העברנו את הטרום ועוד שתי כיתות אחרות. סך הכל בסביבות הארבעים ומשהו אנשים.
פתאום המפקד של הגיבוש מגיע..בודק את הציוד ומסביר שבגיבוש הוא ייתן זמנים ולא נעבור הלאה עד שלא נעמוד בהם..הוא מראה לנו את שתי ה"מלאכים" שירשמו כל מה שנעשה במהלך הגיבוש (יצטרף עוד אחד מחר) ואז מתחילים את הגיבוש.
ערב ראשון
יוצאים בקצב מהיר אחרי המפקד, לא יודע איזה מרחק אני יודע שהיה לא קל והמפקד לפעמים מתחיל לרוץ..אחרי קטע מסויים עוצרים והוא אומר "רואים את העמוד?...20 שניות זוז.."..ככה בעצם מעבירים זמן ניכר..ליד העמוד עומד אחד המלאכים ורושם כל מי שלא מקיף אותו..כמובן שנופל לי השק שינה ואני מעביר את כל החלק הראשון של הגיבוש איתו בידJ
לא נורא אבל..בסוף אחרי שכולם עייפים כבר..עוברים לאיזו עליה מטורררפת וצריך להקיף את המלאך..גם פה אנחנו מעבירים הרבה הרבה זמן..כמו כן כל כמה זמן שותים חצי מימיה "בפקודה!!!"..
זה באמת נשמע יותר קל משזה באמת..למרות שלא שמתי לב עם מישהו פרש פה..אל תדאגו הרבה פורשים בבוקר למחרת..
אחרי זה יוצאים לעוד איזה מסע בהליכה מהירה/ריצה עד שמגיעים לכלא קציעות לאסירים בטחוניים..יושנים לידו בלילה. כמובן שגם שם מתזזים לנו את הצורה..לא יודע כמה זמן עבר כי לקחו לנו את השעונים אבל בטוח שזה היה בשעות ולא בדקות.
אחרי זה נותנים לנו לאכול. מנות קרב כמובן שלא מספיקות בגרוש וגם פה רושמים כל דבר שאנחנו עושים. אחרי זה נותנים להקים אוהל סיירים..אוהל לשני אנשים, אבל אנחנו ישנו 3 צפוף מאוד- התעוררתי בלילה מחוץ לאוהל מרוב שהיה צפוף.
הקיצר כל פעם שלא עומדים בזמן יש שתי אפשרויות..או תיזוזים מטורפים שלא נגמרים, או שכל הקבוצה מפמפמים שכיבות שמיכה עד שמישהו משלים את מה שהוא לא הספיק.
סופו של דבר הולכים לישון, רעבים, עייפים ובקור מטורף.
מתעוררים בבוקר אחרי שינה ממש ממש גרועה, ואומרים לנו שישנו 2-3 שעות שקר! למרות שאין לנו שעון, ברור שישנו יותר מזה.
אוקי..לאחר תיזוזים בבוקר, עדיין חשוך, עדיין קר..בבוקר היה לי רגע מאוד קשה כי אין חשק לקום בכלל כשאתה יודע שאתה הולך לסבול כל היום. אבל אין מה לעשות כמובן שממשיכים בזמנים בלתי הגיוניים לקפל אוהלים, ולשפצר ת'שק שינה לחגור..למזלי הצלחתי לא רע והשק שינה לא נפל כל היום עד הלילה שני.
לאחר מכן כל מי שנשאר מקבל אות על היד מא' עד ט' אני קיבלתי ו'..לאחר מכן כל מי שבגיבוש עומד בח' ענקית ומתחלקים לקבוצות על פי האותיות, מתאספים בקבוצות (צוות ו' כבבבווודד!) ומקבלים מספרים שהמלאכים רושמים לנו על כל מקום אפשרי! אני קיבלתי את מספר 24 המכובד שליווה אותי עד סוף הגיבוש.
וכמובן שכל דבר מעצבן חייב לקרות לי, אז קיבלתי את אותו מפקד שהיה לי עד עכשיו.
אבל לא נורא, ודווקא היה מפקד בסדר.
לאחר מכן יוצאים אחרי המפקד בקצב גבוהה, כבר האור מתחיל לעלות ורואים את המחיר שלילה גובה..כולם מדדים להם עם המשקל, והכאבים בגוף..
המסע הוא בחולות טובעניים שמקשים על כולם חוץ מהמדריך שהוא על נעליים אזרחיות ובלי משקל.
כל כמה זמן המדריך אומר בקול שלא נשמע בכלל 10 שניות ח'..וכמובן שאף אחד מלבד אלה שמקדימה לא שומע והם צריכים לצעוק 10 שניות ח'!! כדי שכולם ישמעו וברור שלא מספיקים כי יש המון שהולכים ממש מאחורה..אז המדריך מסתכל על איזה שיח שנמצא במרחק 50 מטר מאיתנו ואומר בקול אדיש לגמריי.."25 שניות זוז".. וככה שוב פעם המון המון פעמים.
לאחר מכן ממשיכים במסע ואז מגיעים למקום שהמדריך מראה לנו את הסביבה.."הינה שמע יש גשר שנקרא כך וכך.., שמה יש את היישוב ניצנה..וכו' וכו'.."..חשוב לזכור כי שואלים על זה אחרי זה.
אחרי כמה זמן עוצרים באיזה מקום ויש דיון צוות..קרתה שואה גריעינים או משהו..וצריך להחליט את מי לשים במקלט-יש 4 מקומות ויש קבוצה של אנשים..ילד, ילדה, אישה בהריון, מדריך הישרדות, מדען, אסטרונאוט, חקלאי..ואולי מישהו שאני לא זוכר..בסוף הזמן הנתון יש להגיע להחלטה..חשוב להשתתף..אבל רק עם יש לכם מה להגיד..לא צריך לחרטט זה לא גיבוש חובלים.
אחרי זה ממשיכים במסע
..מגיעים לעלייה מטורפת לחלוטין וכל אחד מקבל שק..
מלאך מתיישב במקום מסויים על העלייה והמפקד אומר..יש לכם רבע שעה כמה שיותר פעמים למלא שק עד החצי לעלות למעלה ולצעוק את המספר שלכם..זה תרגיל שעושים פעמיים..לאחר מכן כולם מתאספים וכל אחד אומר כמה פעמים הוא הצליח..התרגיל הזה נורא קשה..העלייה גומרת את הרגליים פשוט..חשוב לציין שביצענו את התרגיל בחום ממש ממש רציני..אחרי זה המפקד אומר כל מי שרוצה לצאת למקצה שיפורים יכול וכל מי שלא רוצה יכול לנוח..אני הלכתי לנוח, החלטה שאני לא מתחרט עליה מפני שהרגשתי שמיציתי את עצמי בתרגיל והייתי טוב מאוד. כמובן שהמקצה לא יצא לפועל והמדריך רק לבדוק מי רוצה לשפר.
לאחר מכן המפקד נותן לנו אלונקה, ג'ריקן ומכשיר קשר..שיהיו איתנו עד סוף הגיבוש. ויוצאים למסע, חשוב מאוד לעזור במסעות אפילו שקשה כי בסוף הגיבוש ממלאים שאלון מי לדעתך מתאים לשרת ביחידה ומי לא..וכמובן מי שלא עזר רושמים אותו במי שלא מתאים.
לאחר עוד מסע לא קל בחום ממש רציני..מגיעים למקום ששם מבצעים את התרגיל אלונקה סוציומטרית..
עומדים כולם בשורה..ודופקים ספרינט..4 ראשונים שמגיעים (תמיד הייתי בינם) לוקחים את האלונקה לעוד סיבוב, חמישי לוקח ג'ריקן ושישי לוקח מכשיר קשר..או שזה הפוך..אני לא זוכר..
אוקיי..לאחר מספר מקצים שהורגים את כולם..ממשיכים במסע..בסוף עוצרים באיזה מקום כולם מורידים ציוד..שמים קסדה על הראש ויש תרגיל קבוצתי – שתי חביות, בול עץ..שתי קווים שמסמלים שדה מוקשים..בלי לגעת בו יש לעבור אותו..כמובן שלא מצליחים-אבל כמעט!
ואז..ממשיכים במסע הזה שלא נגמררר...ואז בסופו של דבר מגיעים למקום שבו מתזזים אותנו שוב..ואז משימה להרצות על נושא במשך 3 דקות..ההרצאה שלי הייתי לדעתי יפה מאוד..על אימוני ספורט..דיברתי קצת על תזונה ועל ריצות ומתיחות ודברים כאלה..וניראה לי שהמפקדים נהנו..אחרי זה יש עוד קצת מסע..ואז יש תחרות אישית..כל אחד רץ לבד-לפי זמן, מגיע למקום קבוע נותן 15 סמוך- קום וחוזר..בתחרות הזאת הגעתי 3 לצערי..לדעתי יכולתי יותר טוב..אבל אין מה לעשות.
כמו כן באותו מקום מבצעים פירוק והרכבה של מאג..כמובן שמי שלא עשה זאת לפני כן לא מצליח במיוחד.
אחרי זה ממשיכים במסע (מתי זה נגמר כבר?!?...) ואז עוצרים את כולם..כולם עוצמים עיניים וצריכים להצביע למקום שהמדריך אומר..למשל לבסיס או לכלא..או לאחד הדברים האחרים שהראו לנו..
אחרי זה יש זחילות..תחרויות אישיות..תמיד הגעתי ראשון בהפרש מטורף..הזחילות מתבצעות על אבנים ענקיות ושיחים שהורגים לכולם את הגוף..
אחרי כמה זמן עולים על טיולית..מן אוטובוס כזה..ומגיעים למקום שבו עושים מעגל כח..כולם משלבים ידיים מישהו נכנס וצריך לצאת..והאחרים אמורים לא לתת לו לצאת. כמו כן עושים מן תחרות כזאת..שהמדריך זורק סטיק לייט וצריך לזחול להביא אותו..התחרות היא אחד על אחד ומותר לתפוס את השני ולמנוע ממנו להגיע לסטיק לייט..הייתה אווירה ממש טובה בתחנות האלה וכמעט מרגישים את הדיסטנס נשבר.
לאחר מכן יוצאים למסע ארוך וקשה מאוד לכלא..אין מה להגיד כל כך חוץ מזה שנפל לי השק"ש..אבל בכל זאת עזרתי כמה שיכולתי, היו אנשים שלא עזרו כמעט..או שלקחו על עצמם את הג'ריקן או המכשיר קשר..שהיה הרבה יותר קל לסחוב..אבל לא נורא מגיעים לבית כלא..ולאחר תיזוזים קשים מאוד וזמנים מטורפים הולכים לישון.
הלילה כמובן היה קשה מאוד..לכולם כאב כל הגוף, כולם היו עייפים..והיו רגעים שהתעוררתי בלילה וקיוויתי שהוא יגמר כבר כי אי אפשר היה לישון.
קמים בבוקר..ולאחר שזוחלים למרחק מטורף כמה פעמים..אוספים את כל הציוד..אפשר היה להיפטר סוף סוף מהשק"ש..שמים אותו בערימה ויוצאים לעוד מסע, לאחר זמן מה..עוצרים והמפקד אומר..עכשיו אתם יוצאים למסע צוותי..לבד בלי המפקדים ובלי המלאכים..חשוב לציין שהמסע הזה היה נחמד מאוד..ויש לו מטרה אחת בלבד..לראות מי עוזר ומי לא עוזר בקבוצה..כמובן בשביל השאלון שממלאים בסוף הגיבוש.
אוקיי..לאחר מכן מגיעים לבסיס וכולם כבר רואים את הסוף..אבל ממש לא..פה..אנחנו שמים מסיכות אב"ח ומתחילים לעשות 6 על 6..מתחילים בקוו מסויים..רצים לקוו שני ובחזרה..זה 1..מבצעים 6 פעמים ואז צריכים לקחת את ה3 יתדות של האוהל ולשים אותם ככה שיעמדו לבד שישענו כאילו אחד על השני.
בתרגיל הזה הייתי לא משהו..למרות שלא הייתי אחרון..כל הזמן הייתי נדפק בקטע של המקלות ולקח לי מלא זמן להעמיד אותם..בסדר אבל לא נורא..אחרי זה יש תחנה שצריך לצייר בחול את את כל השטח של הגיבוש ולהסביר למפקדים..לא יודע עם הצלחתי אבל דווקא ידעתי מה אני עושה..
אחרי זה מנסים לעשות את הבוחן מסלול עם אלונקה..ולאחר כמה זמן שלא מצליחים מתיישבים ממלאים שאלון סוציומטרי..ואז המפקד אומר שנגמר הקטע הפיזי של הגיבוש..זה הכל..אחרי זה נכנסים לבסיס עצמו וכולם מוחאים לנו כפיים..חיכיתי 4 שעות לראיון אישי..שהלך לא רע..וזהו..עכשיו מחכה לתשובות.
נ"ב
ידוע לי ששחכתי המון דברים בגיבוש הזה..בגלל עייפות ובגלל שעבר כמה כמה זמן מאז הגיבוש..למשל משימה של לבנות עמדה להגנה מהאוייב ודברים כאלה..
ידוע לי כמו כן שהגיבוש קשה הרבה יותר ממה שכתבתי ואני מקווה שיסלחו לי כל אלה שהגיבוש נשמע להם קל מדיי.
התחילו אצלנו בצוות 31 אנשים וסיימו 14..סך הכל התחילו מעל ה400 אנשים בערך 430- 440..וסיימו 109.
היה גיבוש קשה..אבל שווה.מקווה שעברתי- תשובות ביום ראשון.
_____________________________________
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
