באילו מקרים יושבים שבעה ובאילו מקרים לא?
באילו מקרים השבעה מתקצרת לימים ספורים ולאילו מקרים עלי להתייחס?

תודה.

על שבעה קרובים חייבים להתאבל - אביו ואמו, בנו ובתו, אחיו ואחותו בין מן האב בין מן האם ואפילו היתה אחותו נשואה לאיש, האיש על אשתו והאשה על בעלה

מתי יושבים שבעה?
כאשר שמע שמועה קרובה היינו שמע שמת לו קרוב תוך שלושים יום (מיום קבורתו)אפילו ביום השלושים עצמו קורע ויושב שבעה ויום השמועה דינה כיום הקבורה לכל דבר


באה לו השמועה לאחר ל' יום, זוהי שמועה רחוקה, ואינו צריך לנהוג אבלות רק שעה אחת,
ואפילו על אביו ואמו
אך דברים שנוהגין על אביו ועל אמו כל י"ב חודש, נוהג גם בשמועה רחוקה, ומונה י"ב חודש מיום המיתה. ואם באה לו השמועה על אביו ואמו לאחר י"ב חודש, אינו נוהג אבלות אלא שעה אחת גם בדברים שנוהגין כל י"ב חודש:

יש עוד הרבה פרטי דינים מה בדיוק אתה צריך לדעת?

ככל שאני יותר יודע אני יודע כמה אני לא יודע
דימיון מודרך היפנוזה nlp ומדיטציה

כפי שכתבתי, מתי ישיבת השבעה מתקצרת? מתי לא יושבים בכלל?
באילו מקרים יושבים שבעה ימים ובאילו מקרים לא?

עד כמה שאני יודע, יש להתייחס ליום חג, יום לפני חג, שבת, יום לפני שבת, אמצע שבוע וכו'..

אם נופל חג באמצע השבעה, השבעה נגמרת.
ערב חג יושבים כמו ביום שישי, עד שעה לפני שבת, כדי שיספיק להתכונן לשבת או לחג.
בשבת לא יושבים, ויש כמה הקלות.
השבעה מתחילה אחרי הקבורה, לא מרגע המוות.
מספיק לשבת מעט כדי שזה יחשב יום, ולכן אם קוברים בשעת אחה"צ ממהרים לשבת אפילו בבית הקברות, כדי שיחשב יום.

בחיפוש קצר תמצא הרבה חומר אפילו בויקי

או אם תרצה ביידיש

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

אני עוד צריך לחזק את היידיש שלי, אז אסתפק בעברית לעת עתה.
אם יש לך את החומר הנ"ל בפורטוגזית מדוברת, זה יקל עלי...

בכל מקרה, תודה ידידי.

שו"ע או"ח סימן תקמ"ח
(א) הקובר את מתו בתוך הרגל לא חל עליו אבילות ברגל אלא לאחר הרגל מתחיל למנות ז' ונוהג בהם אבילות ומונה שלשים מיום הקבורה ונוהג בשאר השלשים ככל גזירת שלשים:
(ב) במקומות שעושין שני י"ט מונה השבעה מיום טוב שני האחרון אף ע"פ שאינו נוהג בו אבילות הואיל ומדבריהם הוא עולה לו מן המנין ומונה מאחריו ששה ימים בלבד: הגה אם יום שני של ר"ה עולה למנין ז' עי' בי"ד סימן שצ"ט סי"ג בהגהות:
(ג) הקובר את מתו בי"ט שני של גליות שהוא י"ט האחרון או בי"ט ב' של עצרת נוהג בו אבילות אם היה אותו היום יום מיתה וקבורה הואיל וי"ט שני מדבריהם ואבילות יום ראשון של תורה ידחה עשה של דבריהם מפני עשה של תורה אבל אם קברו ביו"ט שני של ר"ה אינו נוהג בו אבילות ששניהם כיום ארוך: הגה ויש חולקים דסבירא להו דאין נוהג אבילות בשום י"ט שני וכן מנהג פשוט ואין לשנות (רבינו חננאל והרא"ש):
(ד) זה שאמרנו שהקובר מתו ברגל לא חלה עליו אבילות הני מילי דברים של פרהסיא אבל דברים שבצנעה נוהג (מיהו מותר לישן עם אשתו בחדר ואין צריך שמירה):
(ה) אע"פ שאין אבילות נוהג במועד אנינות נוהג בו שאם מת לו מת בחול המועד אסור בדברים שאונן אסור בהם ואם מת ביו"ט ואינו רוצה לקוברו בו ביום אין עליו דין אנינות אלא אם כן צריך להחשיך על התחום להכין לו צרכי קבורה אז חל עליו דין אנינות משעה שמחשיך אבל אם מת בי"ט שני והוא רוצה לקברו בו ביום או ביום טוב ראשון ורוצה לקברו ע"י נכרי חל עליו אנינות:
(ו) אף על פי שאין אבילות ברגל אם מת לו מת ברגל מתעסקים בו ברגל לנחמו ולאחר הרגל כשיכלו שבעה למיתת המת אע"פ שעדיין לא כלה האבילות מלאכתו נעשית על ידי אחרים בבתיהם ועבדיו עושים לו בצנעה בתוך ביתו ואין צריכים לנחמו אחר הרגל מנין הימים שנחמוהו ברגל:
(ז) מת לו מת קודם הרגל ונהג אבילות אפילו שעה אחת לפני הרגל בטלה ממנו גזירת שבעה וימי הרגל עולים למנין שלשים הרי ז' לפני הרגל והרגל ומשלים עליהם עד שלשים ודוקא שנהג אבילות באותה שעה אבל אם שגג או הזיד ולא נהג אבילות או שהיה סמוך לחשיכה ולא היה יכול לנהוג אין הרגל מבטל האבילות ודינו כדין קובר מתו ברגל:
(ח) אם נהג שבעה ופגע בו הרגל מבטל ממנו גזירת ל' אפילו חל יום שבעה בערב הרגל מותר לספר ולכבס בערב הרגל: הגה וה"ה הרחיצה לדידן דנוהגין איסור רחיצה כל ל' ומותר לרחוץ סמוך לערב וא"צ להמתין עד הלילה (הגהות מיימוני ומרדכי והגהות אשירי) ואין צ"ל אם חל יום ה' להיות בשבת ערב הרגל שמותר לספר בערב שבת ואם לא גילח בערב הרגל מותר לגלח אחר הרגל שהרי כבר נתבטל ממנו גזירת שלשים אבל בתוך הרגל לא יגלח כיון שהיה אפשר לו לגלח קודם הרגל ואם חל יום שבעה שלו בשבת ערב הרגל מותר לגלח בחול המועד כיון שלא היה אפשר לו לגלח קודם:
(ט) הא דרגל מבטל גזירת שלשים בשאר מתים אבל באביו ואמו שאסור לספר עד שיגערו בו חביריו אפילו פגע בו הרגל לאחר ל' יום אינו מבטל:
(י) ואם חל אחד מימי האבילות חוץ מהז' בערב הרגל מותר לכבס ולא ילבשנו עד הלילה וטוב ליזהר מלכבס עד אחר חצות כדי שיהא ניכר שמפני הרגל הוא מכבס אבל לרחוץ אסור עד הלילה ויש מתירין לרחוץ אחר תפלת המנחה סמוך לחשיכה:
הגה ולדידן דנוהגים איסור רחיצה כל ל' אסור לרחוץ דהא הרגל לא בטל ממנו רק גזירת שבעה וה"ה לענין כיבוס במקום דנוהגין איסור כבוס כל שלשים:
(יא) ר"ה ויוה"כ חשיבי כרגלים לבטל האבילות:
(יב) נהג שעה אחת לפני הפסח אותה שעה חשובה כשבעה ושמנה ימי הפסח הרי חמשה עשר ומשלים עליהם (עוד) ט"ו:
(יג) שעה אחת לפני עצרת חשובה כז' ועצרת כיון שאם לא הקריב קרבנות עצרת בעצרת יש לו תשלומין כל ז' חשוב כז' הרי י"ד ומשלים עליהם (עוד) י"ו ויום ב' של עצרת עולה למנין הי"ו:
(יד) שעה אחת לפני ראש השנה בטלה ממנו גזירת שבעה מפני ראש השנה וגזירת שלשים מבטל ממנו יום הכיפורים ומגלח בערב יה"כ וה"ה לקובר מתו בשלשה לתשרי שמגלח בערב יום הכפורים:
(טו) שעה אחת לפני יום הכיפורים בטלה ממנו גזירת שבעה מפני יוה"כ וגזירת שלשים מבטל ממנו החג ומגלח בערב החג:
(טז) שעה אחת לפני החג והחג הרי י"ד ושמיני עצרת שבעה הרי כ"א יום ויום שני של שמיני עצרת הרי כ"ב ומשלים עליהם ח':
(יז) שמע שמועה קרובה בשבת או ברגל ולמוצאי שבת ורגל נעשית רחוקה דינו כדין שמע שמועה רחוקה אחר השבת והרגל אלא שבשבת וברגל נוהג דברים שבצנעה:
(יח) שמע שמועה רחוקה בשבת או ברגל אינו נוהג בהם אפילו דברים שבצנעה אלא למוצאי שבת או הרגל נוהג שעה אחת ודיו:
(יט) שמע שמועה קרובה בשבת שבת עולה ליום אחד ולמחר קורע והוה ליה יום ששי שביעי לאבילות:
(כ) אם עשרה ימים אחר החג שמע שמת לו מת בערב החג אע"פ שאם נמנה שעה אחת לפני החג שבעה ושבעת ימי החג ויום שמיני עצרת כ"א ועשרה ימים אחרים הרי ל"א אין לזה דין שמועה רחוקה אלא דין שמועה קרובה שאין הרגל עולה למי שלא נהג אבילות קודם לו כלל וכל שכן למי שלא היה יודע שמת לו מת:

ככל שאני יותר יודע אני יודע כמה אני לא יודע
דימיון מודרך היפנוזה nlp ומדיטציה