לא מזמן עלה דיון שעוסק בשאלה מי איום גדול יותר אש"ף של 82 או חיזבאללה של 2006?

מצד אחד אש"ף, 20 ומשהו אלף חברים כוח משורין גדול ארטילריה כבדה הרבה אמצעים מאורגן ועקשן
מצד שני חיזבאללה כוח קטן מאומן היטב מצויד בנשק מהשורה הראשונה מחופר היטב ומאוד עקשן


אשמח לשמוע מה אתם חושבים(אישית אני חושב שאש"ף)

אני חושש שהשאלה האמיתית היא "מי איום יותר גדול - צה"ל של 1982 או של 2006"...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

לא אש''ף 82 ולא חיזבאללה היוו איום אמיתי על ישראל
כפי שמחצו בקלות את אשף בשל''ג ניתן היה למחוץ את חיזבאללה
הבעיה המרכזית היתה התנהלות צה''ל בפיקוד חלוץ שסירס מסמס והכשיל את צה''ל
בהתנהלות נכונה ניתן היה להגיע במהירות להכרעה ברורה וחד משמעית
למנוע מהעורף את אלפי הרקטות למיניהן
ואסתכן ואומר אף לחסל את חיזבאללה ככח צבאי בלבנון לשנים רבות

אולי ב...

בופור, שתי פלוגות מהוללת עם סיוע צמוד של שיריון ותותחנים מול 26 מחבלים?
צור, גדוד צנחנים 450 בסיוע טנקים מול מחבלים חמושים בRPG?

לחמנו ולפעמים האויב היה עקשן והשיב מלחמה שערה.

אני חושב שבמלחמת לבנון הצבא נלחם רע מאוד, אבל אפשר לומר שהוא השיג חלק ממטרותיו. קשה לומר את זה על לבנון 2.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אפילו "השתמשו במכונות יריה".

רע מאוד זה יחסי
במבחינה השגית אש"ף פאסה מן העולם(טוב מלבנון )

7 אוגדות צהל היה צריך בשביל לפרק את אש"ף(עם תוספת של כס"ב)
עם אבדות כבדות בביירות דאמור ראשידיה צור צידון ג'זין וכו..

האם 700 הרוגים זה המחיר שצהל צריך לשלם בשביל לפרק את חיזבאללה?

היו שם גם סורים, אם איני טועה.

בגלל זה כתבתי עם תופת של כס"ב
כוח סורי בלבנון

"תוספת" זאת מילה עדינה עבור סד"כ של יותר מדיוויזיה, כוחות נ"מ וחיל אוויר חמושים בנשק די מתקדם.

במלחמת של''ג צה''ל תוך כמה ימים היה בפאתי בירות
כשכל השטח מדרום לו נקי ממחבלים ואינו מאיים על העורף
הושגה הכרעה ברורה וחד משמעית ואש''ף סולק מלבנון בהמשך
אם זה לא מחצנו אינני חודע מה זה מחצנו....הלוואי שזה היה כך במלחמה האחרונה
זה לא אומר שלא נעשו שגיאות ששילמנו עליהן....למשל הקרב המיותר בבופור
זה לא אומר שהשארותנו שם לאורך זמן לא היתה מיותרת
אבל ניצחן ברור וחד משמעי בהחלט כן

השטח לא היה נקי ממחבלים, תוך זמן קצר הם התעשתו ופתחו במלחמת גרילה קלסית מול כחותנו,
ירי מנק"ל, RPG ומטעני צד היו לחם חוקו של צה"ל יום ביומו עד לנסיגה האחרונה לקו האדום של רצועת הביטחון.

באופן נסיבתי- אש"ף של 82' היה איום חמור יותר.

ישראל של 82' הסתכנה במלחמה כוללת עם סוריה ע"מ להוציא את אש"ף מלבנון, אף שיחסית האיום הסורי של אז היה חמור יותר. ב- 2006, אני מעריך שאם סוריה היתה פורסת 2 חטיבות בשטח לבנון "לבקשת ממשלת לבנון", הממשלה היתה פונה למו"מ.

ב 1982 סוריה העבירה ללבנון תגבורות על חשבון ההיערכות שלה מול רמת הגולן.עד כדי כך שביתת הנשק שם הייתה יציבה....

אבל כשלב מכין לשל''ג ובגלל שממש לא היה ברור שהפסקת האש תישמר ברמה''ג
צה''ל העלה שלוש אוגדות שריון לרמה''ג
והסורים לא נכנסו ללחימה ברמה''ג אולי בגלל שהטק''א וחיל האויר שלהם ספגו מכה אנושה
ואולי גם בגלל שהם הבינו את האיגוף המערבי שצה''ל עושה להם
היו רגעים ברמה''ג שהיו בטוחים שהנה הם מתחילים....וזה כמובן לא קרה

עניין הקנאות הדתית !
כשאתה עומד מול ארגון פונמינטאליסטי המונע מטעמי דת זה קצת שונה !

עם זאת (כפי שכבר נכתב כאן באשכול ) אני חושב שאם יידעו לקבל את ההחלטות הנכונות בזמן הנכון ישראל תוכל להתמודד לא רע בכלל עם החיזבאללה בעתיד.

ההבדל בתפיסה של צה"ל
ב82 צה"ל נע מיעד ליעד תוך חתירה למגע עם האויב,
עם ההיתקלות היה נבנה כח ומסתער על האויב.
ב06 צה"ל דילג ממחסה למחסה בכדי לתפוס שטח ונמנע מחתירה למגע,
משהו בסיגנון אלמנה שחורה נחכה שהאויב יגיע\יופיע ונוריד אותו .

יותר בסגנון של : נתפוס מחסה ונחכה שהאויב יצוץ\ירה אלינו ונזמין מסוק להוריד אותו

אני לא בטוח אם הטי-55 והטי-34 של אשף ב1982 היו כוח משוריין משמעותי כל כך...

בהשוואת יחסי הכוחות והעוצמות, אין ספק (לדעתי, לדעתי) שהמצב בשנה שעברה היה חד משמעי בהרבה לטובת צה"ל, לעומת זה שב-1982 - ואפילו ללא מעורבות סורית.
גם הסד"כ הפלסטיני היה גדול משמעותית מזה של חיזבאללה, גם מגוון הכלים שברשותו היה גדול יותר (כולל הגנת נ"מ לא לחלוטין זניחה), ולרשותו עמדו אמצעי נ"ט באיכות ובכמות גדולה מזו שעמדה (באופן יחסי לאיום, כמובן) לרשות החיזבאללה.
בנוסף... תוסיף למשוואה צה"ל ללא אמר"ל משמעותי (שאכן לא נלחם בלילה) וללא אמצעי השו"ב המתקדמים ויכולות האיסוף הקיימות היום (וגם בלי פלאפונים! איך תקשרו בכלל??).

האמת? מדהים אותי שאנחנו לוקחים את 1982 כקנה מידה להצלחה. נו, באין ציפור שיר...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

עצוב הדבר, אך כל מבצע חדש גורם לקודמו להיראות כמו הצלחה.

צה"ל של 82 היה צבא שחי בצל הטראומה של הכמעט הפסד ב-73. הוא היה צבא שהתאמן להתמודד עם צבא\צבאות חזקים שנתמכו על ידי הסובייטים, ובראשו עמדו אנשים אחראים שברור להם שישאו באחריות כבדה אם לא יביאו תוצאות (ע"ע מה שקרה לצמרת הצבאית של 73, שלא בצדק).

צה"ל של 06 היה צבא שחי בצל שנים של עליונות טכנולוגית, כמותית ואיכותית על פני היריב המרכזי שלו- הטרוריסט הפלסטיני עם הקלאץ' \ חגורת הנפץ. הוא התמקד בעיקר בלהכריע את הבית הבודד עם מינימום נפגעם לכוחותנו, ובראשו עמדו אנשים חסרי אחריות שברור להם שיהא אשר יהא, לא יאונה להם דבר (בדיוק כמו בשאר הסקטורים של המגזר הציבורי והפוליטי).

אתם צודקים במה שאתם אומרים

ב82 צה"ל נלחם גם כדי למחוק את הבושה שהייתה ב73 ולכן כמו שנאמר הייתה חתירה למגע ועברו מיעד ליעד והיה מספר גדול של הרוגים

לעומת זאת ב06 הצבא חשב שהוא יוצא למעצר פשוט בנוסח איו"ש ולכן לא היה חתירה למגע בצורה מוחלטת אלא כל ההתקלויות שהיו היו במקרה ורק אז חתרו למגע
אבל אם הגיעו לעיר אז תפסו בתים וכמו שנאמר כבר חיכו שיזהו או שירו עליהם ואז פעלו
ואל תשכחו שסירסו את הצבא בלבנון ולא הביאו לו לפעול כמו צבא והיה חשוב להם שהיום יסתיים
ללא תקלות הם שכחו שההגנה הטובה ביותר היא התקפה
ואם תשב ותחכה תקבל בראש

ועוד משהו שחושבים יותר על איך נחזיר את הלוחמים הביתה בשלום ולא על מטרות המלחמה (וזה לא שאני מזלזל בחיי הלוחמים) אז כל פציעה או מוות של לוחם גורמת להם לחשוב לפני שליחת כוח
והפחד הזה מפריע לקבל החלטות נכונות אני וחבריי המילואימנקים שכאן יודעים את הסכנות
ואנחנו נלחם בכל מי שיבקשו מאיתנו גם אם זה יגרום למותנו
אנחנו מכירים את הסיכונים ואנחנו לקחנו אותם ואם אנחנו לא ניקח אותם מי יקח אותם?
מי יגן לנו על הבית?
הילדים של אולמרט?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.