הרצאתו של ד"ר זליכה נפתחה בסקירת המצב הכלכלי עד 2003, ובסקירת הרפורמות שבוצעו מאז
2003. הסקירה לא כללה התייחסות לשחיתות (מעבר להערה על כך שפערי השכר בתעשייה הם
"ויקטוריאניים").
בשלב השאלות ההתייחסות הייתה כמעט אך ורק לשחיתות, וצויינו שם שתי דוגמאות להתנהלות
שלטונית מצמררת.
1. בנק יהב קיבל מהמדינה את הזיכיון לנהל את חשבונות עובדי המדינה, לפני עשרות שנים, ללא
מכרז. בראש בנק יהב עמד בשנים האחרונות מיקי צולר, איש אמון ותיק של הירשזון, אשר לחם בכל
כוחו בכדי למנוע מכרז. העלות למדינה שנבעה מכך שלא התקיים מכרז, הייתה 800 מליון לשנה. שני
החשכ"לים הקודמים רצו לקיים מכרז, אך הדבר נמנע מהם, באמצעות איומים. זליכה הלך בכוח על העניין, ומהר מאוד התברר שבמכרז רע תחסוך המדינה 400 מליון לשנה, ובמכרז טוב, ייחסכו 600
מליון שקלים בשנה (75 אחוז!).
2. לפני חצי שנה ניסו הירשזון ומנכ"לו ואיש-אמונו ירום אריאב, לשכנע את זליכה לאשר הארכת
האופצייה של קבוצת סרברוס לרכוש חבילה נוספת של 10 אחוז ממניות בנק לאומי, עפ"י שווי של
12 שקלים למניה. שווי המניה היה אז 16-17 שקלים (היום זה בערך 18 שקלים). זליכה מנע זאת,
ומיליארד שקלים נותרו בקופת המדינה.

בתשובה לשאלה של כתב רשת ב', בדבר הקמפיין של הולנדר, השיב זליכה ש"המיליציה של
הולנדר" פועלת בשליחות אולמרט ומלחכי פינכתו, והוא הוכיח לאורך הקריירה שלו, שהוא מקפיד
לגבי עצמו יותר מאשר לגבי אחרים.
שאלה נוספת עסקה בעתידם של עובדי החשכ"ל, שלחמו לצידו כנגד השחיתות, כעת, כאשר מגיע
איש אמון של בר-און לתפקיד החשכ"ל. זליכה ענה שאינו חושש שיתנכלו לעובדים (בין השאר
מדובר במשנה לחשכ"ל ובראש חטיבת החוב הממשלתי), אך אם יקרה הדבר, הוא יצטרף למאבק
להגנה עליהם כחושפי שחיתויות.

-------------------------------------------------------------------

לסיכום: אדם שהוא נכס נדיר למדינה. האיש חסך למדינת ישראל 10-15 מיליארד שקלים,
ומיליארדים נוספים ייחסכו בעתיד תודות לשיטות שהנהיג. האומץ שלו במאבק מול החונטה
הפלילית של אולמרט, הוא נדיר. במאבק זה הוא ומשפחתו סבלו מאיומים על חייהם, והותקפו ע"י
"עיתונאים" שהם כתם על המקצוע הזה. למרות כל זאת, אולמרט נמצא תחת חקירה פלילית,
וחבילת מניות בנק לאומי נמכרה ב16 אחוז מעל למחיר השוק שלו באותה עת.

גם אני נכחתי במקום, מוכרח לציין שהיה מעניין מאד.
רואים שד"ר זליכה אדם משכיל, בעל ידע רב ויכולת להעביר את הידע הזה הלאה (מרצה בחסד).

כמה הערות:
האודטוריום לא היה גדול, ובכל זאת היה בתפוסה של 20-30%, קצת מאכזב.
הקהל היה אוהד, וד"ר זליכה אף התייחס לכך.
כשפנו אליו בתור "ד"ר זליכה" הוא מיהר לתקן ל"ירון".
בתחילת הערב נכנסו לאודטוריום שני ליצנים שראו אותו, העירו בקול גדול "מעלים מיסים" ויצאו, זליכה, מבלי להתבלבל, חייך ואמר "כבר אני מבריח אנשים":

כפי שאורי כתב, החלק הראשון יועד להסבר על המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל, הסברים על הבדלים
בין תפיסות חדשות וישנות (כלכלה קיינסיאנית ומשמעותה).
כמה הבהרות על אופי המדיניות הכלכלית ואיך שינויים בתפיסה משפיעים על הכלכלה.

לאחר מכן הוא עבר לשלב השאלות, שאמור היה כנראה לארוך כעשר דקות, אך בפועל נמשך כארבעים.
הוא ענה על כל השאלות בפירוט רב, ומבלי לפספס אף אספקט. (למעשה, אני חושב שהתשובות שניתנו
על ידו היו ארוכות מדי ומקיפות מדי).
איכשהו, כשהאיש הזה אומר "עברתי על כל שקל ושקל בתקציב מדינת ישראל", אני נוטה להאמין לו.

הוא הרבה לדבר על השחיתות והמלחמה בשחיתות, על כך שעד 2003 לא היה מעולם מעקב אחרי תקציבי
מדינת ישראל, ולא פטר את עצמו מאחריות, בתקופה בה היה יועץ כלכלי לרה"מ בין השנים 96-98.
הירשזון והתקשורת הרבו לככב בשלב הזה, וחיצים הופנו גם כלפי התקשורת:
התקשורת בחלקה מגוייסת, חלק קטן ממנה, עיתון אחד".

בנוגע להערה שאורי ציין, בה השווה זליכה את התעשייה לתעשייה הויקטוריאנית, הוא חייך והוסיף:
"תמחקו את זה מהפרוטוקול, יש לי מספיק שונאים גם ככה".
הוא גם הקפיד לציין כמה הוא אהוד בקרב הבנקים ואנשי ההון בארץ.

מה שכן, האיש ממחזר בדיחות.
הוא חזר על ההשוואה בין מסיבת העיתונאים באוצר לבין "מסיבת עיתונאים בוייטנאם של טייסים אמריקאים".
בקשר לחסכון לקופת המדינה הוא חזר וציין שוב ושוב "אחרי עשרה מליארד הפסקנו לספור".
בתור מרצה צעיר הייתי מצפה ממנו לאגור חומר חדש ולא למחזר בדיחות של עצמו.
בתור מופע בידור זה לא היה מפגש מוצלח במיוחד


ראוי לציין, הוא לא מדבר ב"אני ואני", אלא נותן קרדיט לכל משרד החשכ"ל ואומר "אנחנו נלחמנו, אנחנו
עשינו". ובכל זאת, ניכר עליו שהוא אינו אדם צנוע.
כשנשאל בקשר לחקירה בה היה בצהריים של אותו היום, הוא סיפר על כך שניסו לחפש רפש אודותיו
והגיעו לכך בתקופת התיכון הוא העתיק עבודה בספרות. הוא הוסיף אח"כ (סקופ) שזה הדבר היחיד
שהם מצאו וכי זה לא מדויק שכן הוא העתיק עבודות גם במתמ', פיזיקה, היסטוריה, תנ"ך וכו', ולאמיתו
של דבר, הוא כלל לא למד בתיכון מלבד התכוננות למבחנים עצמם.

השאלה האחרונה שנשאל הייתה האם הוא מתכוון לחזור לתפקידים פוליטים. (אני מיהרתי לתקן ל"ציבוריים").
הוא לא ענה על השאלה עד שמישהו מהקהל הוסיף כי סבר פלוצקר כתב בטורו במוסף הכלכלה כי מי שלא
רצה את זליכה כחשב הכללי עוד יקבל אותו כמנכ"ל משרד האוצר או כשר אוצר.
זליכה הגיב לכך ואמר כי מנכ"ל משרד האוצר הוא לא יהיה וכי אם וכאשר יחזור לתפקיד ציבורי, ביטול
משרת מנכ"ל האוצר תהיה הפעולה הראשונה שלו, שכן זה תפקיד חסר שיניים וחסר השפעה.


ולקינוח, תמונה אמנותית:

עד כאן הסקירה

תודה לך ולאורי על הדיווח המעניין, אני מרגישה שפספסתי הרצאה מעניינת ופגישה עם חברים מהפורום (לאור מעוט השומעים אולי היינו מזהים זה את זה לפי סגנון השאלות).
טוב שיש אנשים שמעודדים את זליכה באופן אישי.

האשכול ראוי לעמוד הראשי

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

האיש הוא מושא להערצה, חבל במאת שהחליט לא להכנס לחיים פוליטיים, שאם לא כן, והיה מצטרף לליכוד, היה מרוויח בשבילם את כסאו שלו+2 כסאות אחרים.