אני לא אוהד ספורט גדול, למען האמת מעולם לא הייתי. מדי פעם אני נהנה לצפות במשחקי גמר של אליפות העולם כלשהיא או באולימפיאדה, כי זה כבר לא קשור לזהות הקבוצה/ספורטאי אלא להנאה משיא היכולת הגופנית האנושית. למעשה זה סוג של שלמות (מלשון "מושלם").

אין דבר יותר רחוק מהשורות הנ"ל לכתבה שכרגע ראיתי. צרחות היסטריות, אנשים מבועתים רצים על הפרקט כמו עכברים, תחבושות ספוגות בדם זרוקות על הריצפה, הצלמים שמתנפלים על הטרף התורן (מינוס כמה אצבעות)... הדבר הראשון שהרגשתי זה את התחושה המעיקה והמוכרת-מדי בגרון, מיני-בחילה שבד"כ היתה קופצת לביקור בכל פעם שראיתי כתבים מסקרים את זירת הפיגוע האחרון.

אני לא יודע אם האשמים הם האוהדים או הקבוצות או העיתונות או אולי כרגיל בסוף גם בזה יאשימו את פרס/רבין/אולמרט/פוליטיקאי מושחת כלשהוא, מה שאני כן יודע זה שדברים כאלה לא מקרבים אנשים כמוני לספורט - הם גורמים לסובב את הגב ולברוח בתחושת גועל!

אשמח לקרוא את דעתכם (ובבקשה, לפחות הפעם בלי ספאם)

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מה אתה רוצה? בסך-הכל מנסים להיות כמו הגויים (למי שלא יודעף באיטליה היה יום גרוע בהרבה, עם אוהד כדורגל אחד- די-ג'יי מפורסם מרומא גבריאל סנדרי- שנורה למוות בידי שוטר, כנראה פליטת כדור)הכדורסל בארץ פחות מטריד אותי מאשר הכדורגל באיטליה, אבל האלימות היא אלימות. היא קורה בגלל אנשים משועממים שמחפשים את הזהות שלהם. זה כמו שבבית-ספר שלי היו כנופיות אלימות של ממש- למרות שאף-אחד לא ממש היה עני אצלנו. הם חיפשו את זה, זה עשה אותם "גברים" או משהו.
היה איתי בחור אחד בצבא שסיפר שכשהיה ילד אבא שלו לקח אותו למשחק כדורסל של מכבי תל-אביב. כשראה את האולטראס הוא גמל בליבו ש"הוא רוצה להיות כמו החוליגנים האלה", וברגע שהיה מספיק מבוגר הלך על זה.
העתיד של הדברים האלה ברור- ככל שהמגרשים והאולמות יהיו יותר אלימים הם יהיו פחות משפחתיים, וככל שהם יהפכו מקום של גברים צעירים בלבד, הם יהיו יותר אלימים. בסופו של דבר נגיע לרמה של ברזיל (מעניין איפה הם יהיו עד אז...)

בחו"ל יש המום מטען פוליטי בקרב האוהדים של הקבוצות. בארץ... זה סתם מעורר רחמים בד"כ. כמו האוהד (של הפועל חולון בכדורסל, בכלל) שחשוד בזריקת הרימון שקרא למצלמות "אני אוהד בית"ר, ימני קיצוני, ואני אזיין את כולכם". אנשים מחפשים זהות.
אחרי אסון הייזל, באנגליה נכנסו לעניים והצליחו לפרק את האלוטראס של הקבוצות. זה היה בשנות השבעים-תחילת שמונים ומחזיק עד היום. אז עם משטרה חזקה ומדיניות החלטית יש מה לעשות

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

במקום המליונים שמשקיעים בכדורגל ובכדורסל בארץ ואז התוצאות שמקבלים זה ילדים בקומה בגלל התפרעות אוהדים, מאבטח פצוע בגלל התפרעות אוהדים,ביזיון ראש ממשלה מנוח בגלל התפרעות אוהדים ואוהדים פצועים בגלל זריקות אבנים על האוטובוס של האוהדים היריבים
(וזה מבלי לציין ארועים "ספורטיביים" אחרים כמו מכירות משחקים והשרוכים של איתן טייב), ניתן להשקיע פר בן אדם שמתייחס לספורט ברצינות כגון שחר פאר,גל פרידמן וכשרונות עולים אחרים.
צעד קיצוני שאני הייתי עושה זה סגירת כל מגרשי הספורט לקהל בזמן משחקים.
מי שרוצה לראות ספורט שישלם ויצפה בטלוויזיה
זאת הדרך היחידה לספורט בארץ אם חינוך האוהדים וקנסות לקבוצות לא עוזרים

הדבר היחיד שהפתיע אותי בכל הפרשה הזאת - הוא שזה לקח יותר זמן ממה שציפיתי.

הבוז בטקס לזכר רבין, הכנסת האמל"ח (חזיזים - מבחינתי, זה אמל"ח לכל דבר) למגרשים, מחיצת האנשים ביציעים, מכות באופן קבוע, שירים גזעניים, כתובות נאצה, פנצ'ור גלגלים לשחקנים / מאמנים / בעלים... כל אלה הם ריטואל קבוע מהספורט בארץ. יפה, אז עכשיו זה הגיע לכדורסל (שמסיבה מסויימת ולא ברורה תמיד אוהדיו נחשבו ליותר איכותיים). מפתיע שזה לקח כל כך הרבה זמן.

כל הדברים האלה שהזכרתי הם כבר מזמן לא נחלתן הברורה של קבוצה א' או ב'. זה כולם. זה כבר ממזמן לא אספסוף. אלה קבוצות של אוהדים. אלה יציעים שלמים. אני לא מוצא שום קשר בין קריאות השמד לערבים (מצד בית"ר) וקריאות נאצה ליהודים (מצד סכנין) - בין המשחק למטה, על המגרש.

בתוך פרק זמן של כ60-70 שנה, שכחנו לחלוטין את כל לקחי הגזענות שהובילה לשואה.

אני מסכים לחלטין עם החלטת המנהלת (של הכדורסל) שהאוהד הבאה שישליח חזיז למגרש - קבוצתו תפסיד הפסד טכני (מלבד אישומים פליליים כנגד האוהד עצמו, כמובן).

השאלה היא אחרת: אם הספורט בארץ הוא ראי של החברה בארץ - מה זה אומר עלינו ומה עושים בקשר לזה?

איפשהו בשנים האחרונות התבססה בקרב קהלי הספורט בארץ ההרגשה ש"אם אנחנו לא מתפרעים הכי חזק, אנחנו קהל פחות טוב". איכשהו זה נהיה שלזרוק חזיזים למגרש, ולקלל בצווחות, ולהרביץ למי לא מתאים, ולאיים איומי מוות על מי שלא עושה בדיוק מה שרוצים, זה אומר שאנחנו קהל טוב.

אין ספק שיש לזה הסטוריה בהתנהגות של המעריצים העולמיים, אבל זה לא צידוק. ועכשיו במקום לחפש אשמים, זה הזמן לחפש פתרונות. והיוזמה צריכה לבוא מראשי המועדונים הגדולים. כל עוד האוהדים מרגישים שההתנהגות שלהם "נתמכת" במידה מסויימת ע"י מנהלי המועדונים (כמו לדוגמא בית"ר שמערערת על "חומרת" העונש שניתן לה על ההתנהגות המחפירה של אוהדיה), לא יהיה שינוי. לדעתי צריכים עכשיו משרד הספורט, המשטרה וראשי המועדונים להקים "חדר מצב" משותף, שמטרתו תהיה להתמודד עם הבעיה.

כואב, כואב לראות את זה. בתור אחת שאוהדת קבוצת כדורגל, בתור אחת שכילדה עקבה אחרי כל תהפוכות ליגת העל בכודרסל, כואב לי לראות את הצורה שהספורט הישראלי, שיש לו כל כך הרבה פוטנציאל, הולך ומקבל.

יש מקומות בעולם שאוסרים על ישראלים להכנס אליהם
בגלל הבלאגן שהם עושים.
משהו רקוב בחינוך של אותם אנשים
ולטפל באופן ממוקד בכל מתפרע זה כמו לתת אקמול לחולה סופני
האנשים האלה הם האנשים שיקפצו כמו בבונים ויעשו שלום למצלמה כשמשדרים מזירת פיגוע, הם האנשים שיחפשו אקשן במועדונים וכשלא ימצאו אז יארגנו לעצמם אחד ע"י התגרות במישהו שתוביל לאלימות ורצח

סתאם.

מתסכל לדעת שאנחנו ממנים את הההצגה הגרועה הזו.
שחקנים טמפיטים וקולביות ברכבי פאר.
אני חושב מה הייתי יכול לעשות עם התקציב הזה בחינוך וזה מ ע צ ב ן.

בארץ יש סיפריה מיוחדת לעיוורים שעד לפני שבוע הייתה בסכנת סגירה בגלל העדר תקציב.
עם קצת סידרי עדיפויות לתקציב אז אתרי ההנצחה שלנו היו מכובדים יותר,התרבות הייתה עשירה יותר,הספורט היה מקצועי יותר
אבל ככה זה שחברי הכנסת שרובם לא עובדים ומקבלים משכורות שמנות אחראים על חלוקת התקציב

אם מישהו שאל את עצמו איך זה באמת נראה כשחזיז עושה לך מהיד פאזל - בבקשה, תסתכלו כאן וכאן. ותנשמו עמוק - זה רע.

מזעזע? כן
מבעית? oh yes
מבחיל? כנ"ל

אלה הם פני הספורט של ישראל 2007. לראות ולבכות!

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

זה ספורט. זה אמור להיות כיף ובריא ושמח ומלהיב, ובמקום זה...

...במקום זה יש בחור צעיר אחד שיחיה מעכשיו את חייו בלי אצבעות ביד, והכל בגלל שאיזה אידיוט חשב שזה נורא מגניב לזרוק חזיזים.

הייתי במשחק של מכבי חיפה שהתארחה בבני יהודה בשכונה (בשנת 2001 אם אני לא טועה)

אבנים התעופפו לתוך היציע
חטפנו מכות עם מקלות
אנשים צרחו ודיממו
היה שם פחד מוות

וזה הספיק לי לכל החיים.

מאז אני לא הולך למשחקים ולא תראו אותי מסתובב עם צעיף של קבוצת כדורגל

למשחקי הנבחרת בנתיים נחמד להגיע