27-11-2007, 10:26
|
מנהל פורום מילואים (במיל.)
|
|
חבר מתאריך: 21.08.06
הודעות: 4,003
|
|
תרבות הדיבור בצה"ל היא פועל יוצא של החברה הישראלית והיהודית.
אל תשכחו שמקור הפניה למפקד כ"אדון" (שהיא בבסיס הפניה Sir, Herr וכד') הוא במסורת מעמדית נוקשה במדינות הרלוונטיות. מעניין שתמיד מביאים את הצבא הבריטי כדוגמה למשמעת - צבא שבו הקצונה היתה מאחז מעמדי מובהק עד למלה"ע 2. מה גם, שהחברה הבריטית משמרת עד היום, לדעתי יותר מכל חברה מערבית אחרת, תפיסות מעמדיות.
תוסיפו לכך את האידאל האל-מעמדי של היהדות, את מסורת הוכחנות (שהיא דווקא סממן של המעמד העקבי היחיד שתוכלו למצוא אצלנו: מעמד לומדי התורה) את ההיסטוריה הארוכה של הרדיפות ואת הקצרה של הציונות ותקבלו את מי שאנחנו היום.
חשוב, עם זאת, להבחין בין משמעת לסממני משמעת. העובדה שחייל אינו נדרש להצדיע, לומר "המפקד" בסוף משפט ולקפוץ לדום מתוח כשבכיר ממנו עובר, אינה, בהכרח, מעידה על היותו חייל בלתי ממושמע. את בעיית המשמעת בצה"ל אני רואה כפועל יוצא של אי-אכיפת הכללים הקיימים, ולא כתוצאה של חוסר בכללים חדשים.
לדעתי, ניסיון לכפות סממני משמעת נוקשים, "כמו בצבא הוד מלכותה", על צה"ל יהיה דומה לנסיון להקים אוגדה שתתמחה בלוחמה ארקטית - זר ובלתי מתאים לנתוני הפתיחה שעמם על הצבא להתמודד.
אגב, אני לא בטוח שתרבות הדיון הישראלית פוגעת, בהכרח, במשמעת הצבאית. אין לך גוף צבאי בעל תרבות דיון "פתוחה" כמו יחידות המילואים - וראה זה פלא, במקרים רבים מדובר ביחידות מקצועיות, ממושמעות ומונעות, המבצעות את משימותיהן כראוי.
|