התרגשות גדולה בקרב דיפלומטים ישראלים במטה האו"ם בניו-יורק, ובמשרד החוץ בירושלים:
לראשונה בהיסטוריה הצליחה הערב (יום ג') ישראל להעביר הצעת החלטה ישראלית שאינה נוגעת
לסכסוך הישראלי-ערבי או לשואה. ההצעה עברה בתמיכת 118 מדינות. 29 נמנעו ואף מדינה לא
הביעה התנגדות.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3481585,00.html

---------------------------------------------

עוד עדות לחוסר התועלת שבמשרד החוץ הישראלי: החברים מביעים שמחה על כך שלא הצביעו
נגד הצעה ישראלית שתכלס אין מה להתנגד לה...
ישראל מציעה לקגם נושאים שיסייעו למדינות עניות, ומתפלאת על ההישג הגדול בכך שמדינות עניות
דוגמת מדינות ערבף לא הביעו התנגדות...
מעבר לעובדה שזכינו למנה של גזענות מצד נציגינו הנאורים (הם כ"כ נוטים לזלזל בערבים, שהם
מאמינים שהערבים יצביעו נגדנו גם אם ההצעה שלנו תביא תועלת לערבים...).
למרבה הצערף הדיפלומטיה הערבית, כתמיד, מורכבת מאנשים קצת יותר חכמים מאלו שמייצגים
אותנו, והם לא ראו סיבה להצעה שאין סיבה להתנגד לה. הנציגים שלנו, שאמורים לייצג אותנו
בנושאים שבהם כ-ן יש מי שיתנגד להצעותינו, לא ממש עוסקים בכך, שכן גם הם מודעים לכך שכאשר אותה עצרת תעלה לדיון כל נושא הקשור ביחסי ישראל ערב, יהיה רוב של 150 נגדנו,
35 נמנעים פלוס-מינוס, ובעדנו יצביע הבלוק הישראלי המפואר (שבשבוע שעבר איבד את
אוסטרליה ונאורו),
אני מניח שאז לא נזכה להשתפכויות מצד גילמרן על "פעילותנו המצויינת באו"ם", והוא יצמצם את
הסיפורים על הפופולאריות שלנו שם...

נציגות ישראל באו"ם, הייתה, עודנה ותהיה מיותרת. הקונסול הכללי בניו יורק יכול בשקט לשמש
גם בתור השגריר באו"ם. נכון, זה פחות ג'ובים יקרים לאנשי משרד החוץ, או למינויים פוליטיים,
אבל אני עדיין שואל עצמי במה מועיל לנו גילרמן יותר משהועיל לנו בולטון (שאת משכורתו שילם
משלם המסים האמריקני...)...
שמונה את ארה"ב, מיקרונזיה, איי מארשל, פלאו - ולעתים גם קנדה.

משהו בסגנון קפריסין ויוון באירוויזיון...