האשכול הדן בחתירה למגע הוביל אותי למחשבה האם ידוע למישהו על קרבות הגנה שהכריעו מערכות?

עז 77
הקרב על הבליטה (בלימת התקפה אחרונה של הגרמנים)
כל מלחמת העולם הראשונה
סטלינגרד
יש כל כך הרבה

לדעתי, מעצם הגדרתו, קרב הגנה אינו יכול להכריע מערכה.

אין מול עיני כרגע את ההגדרות של כל אחת מצורות הלחימה השונות, אך אם אני זוכר נכון קרב הגנה אינו מכריע, אלא (לפחות לפי תורת הלחימה של צה"ל, לפי אתר צה"ל ברשת) מאפשר התארגנות לקראת יציאה למתקפה.
קרב ההגנה המוצלח ביותר (שוב, לפי זכרוני) הינו הקרב על הבליטה במלחמת העולם הII. הוא עצר את הגרמנים, איפשר לכוחות הברית לצבור כוחות ולצאת למתקפה, אך בשום פנים ואופן הוא לא הכריע את המערכה.
גם הקרבות האחרים שהוזכרו בתגובה מעלי: קרב הבלימה ברמה במלחמת יום כיפור, מלחמת העולם הראשונה, סטלינגרד, אינם קרבות מכריעים. הם מעכבים את האויב, כותשים אותו, שוחקים אותו, מאפשרים התארגנות, אך הם אינם מכריעים.
נסה להגדיר הכרעה. האם אתה רואה אפשרות להשיג אותה בקרב הגנה?

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

הקרב על ברטניה לא הכריע את המערכה על בריטניה ?

המערכה על בריטניה והקרב על בריטניה הם למעשה אותו דבר.

אם היה תכנון כלשהו לפלוש לאי בעקבות התשתו ע"י הפצצות מהאויר (ולדעת חכמים ממני התכנון הזה מעולם לא היה ריאלי) הוא אכן נמנע בעקבות קרב ההגנה האוירי הבריטי.
עם זאת המערכה כשלעצמה לא הוכרעה

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

אבל אם צריך למצוא קרב הגנה שכן הכריע מלחמה הייתי דווקא הולך על המגננה הבריטית בבלגיה במארס-אוגוסט 1918: מגננה די מאורגנת של נסיגה/השהיה "הוציא את העוקץ" מהמתקפה הגרמנית (הדי מוחצת בתחילתה) והביאה לכך שלמרות שהצבא הגרמני חדר לצרפת במהירות שעלתה אפילו על זו של 1914, הוא הותש לחלוטין וכל הישגיו היו "נצחון פירוס". ביולי-אוגוסט הגרמנים נבלמו לחלוטין ובפעם הראשונה במלחמה לא היו מסוגלים לייצב קו הגנה חדש. למרות שהצבא הגרמני היה לכאורה "מנצח" כל המערך שלו התחיל להתמוטט כשורת קוביות דומינו ובתוך כמאה ימים (ועדיין למרות שבשום נקודה לא נסוג אל טריטוריה גרמנית) היה ברור לראשי המדינה הגרמנית כי כניעה היא הדבר היחיד שיציל את הצבא מהתפוררות כללית.

.

הינו דוגמא מצוינת קודם כל ליכולת ספיגה ראויה להערכה של העורף האזרחי (ע"ע מלחמת לבנון השניה). לדעתי הגרמנים ראו שלא יצליחו לכתוש את הממלכה כהכנה לפלישה אפשרית וויתרו על תוכניות המשך, אם היו כאלה.

חלק מהדוגמאות האחרות שהוזכרו (מלחמת העולם הראשונה למשל) ודוגמאות אחרות כמו קרב הנסיגה של הצבא הרוסי מול נפוליאון היו יותר מערכות של ניסיון להחזיק מעמד עד שגורמים אחרים כמו קור, רעב, מחלות וכיוב' יפגעו אנושות במתקיפים ויגרמו להם בסופו של דבר להפסיד.

קורסק

היה קרב הגנה של הצבא האדום מול המתקפה הגרמנית הגדולה האחרונה בחזית המזרחית - מבצע ציטדלה - מצודה . לאחריו עברה היוזמה בחזית המזרחית לצבא האדום כאשר הגרמנים במגננה בלתי פוסקת עד לנפילת ברלין .
הקרב שבר את כוחו של השריון הגרמני שלא הצליח להשלים אבדותיו עד סוף המלחמה .

צודק. למעט שחיקת הגרמנים ב-1918, אין הרבה קרבות הגנה ש'הכריעו' מערכה, אם נגדיר הכרעה במובמנה המקובל ולו מעצם העובדה שצריך להגיע לשחיקה בלתי-נסבלת של הצד התוקף כדי לאלץ אותו להיכנע, ובדרך-כלל ההתקפה תיפסק קודם לכן. אם מחפשים עוד דוגמאות, הרי שהקרב האחרון במלחמת אנגליה-זולו של 1879, קרב אולונדי, יכול במידת-מה להיחשב קרב הגנה - אמנם הייתה בסוף הסתערות לרדוף אחרי הנותרים, אבל רוב לוחמי הזולו נהרגו כשהם הסתערו על המערך הבריטי החמוש היטב. וזו בדיוק הסיבה שקרבות כאלה אינם 'מכריעים' בד"כ, כי נתקשה למצוא אוייב שישמיד את עצמו. אם מסתכלים על מערכות הגנה, ברמה המערכתית, המצב כמובן שונה מאוד; אבל בתוך מערכות הגנה יש *המון* קרבות התקפה - דוגמה מצויינת היא הניצחון נגד-גרילה הבריטי בבורניאו, שהושג במסגרת מערכת הגנה שבה כמעט כל הפעולות היו התקפיות.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

למה שקרב הגנה לא יוכל להוות נקודת הכרעה?
הרי אם נשברה ההתקפה של האויב יש סיכוי גדול שלא נשארו לו עתודות להמשיך ולבצע לחימה התקפית (זה לא מה שקרה החל מה-14 באוקטובר בחזית סיני ביוה"כ?). גם ללא יציאה למתקפת נגד זה יכול להוביל לקיפאון ולחתימת הסכם הפסקת אש.

קרב הגנה יכול להוות נקודת מפנה (סטאלינגראד, למשל). אבל להכריע - בד"כ תצטרך לבוא אחריו התקפה.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

בבורודינו (נפוליאון נגד קוטוזוב) הרוסים ניסו לבלום את הצרפתים, והקרב הסתיים בנסיגה רוסית. נפוליאון כבש את מוסקבה אך נאלץ לסגת עקב החורף הרוסי ושריפה.

קשה למצוא קרבות הגנה בהם האויב התוקף נשבר ובשלב זה מוכרעת המערכה כולה, מבלי שיהיה צורך ביציאה להתקפות נגד.

(הרשיתי לעצמי לתרגם "מטווח ברווזים")

הקרב בשמו הרשמי ידוע כקרב הים הפיליפיני, היה הקרב הימי הגדול בהסטוריה עד אז ולמעשה הכריע את המערכה הימית בפסיפיק לטובת האמריקנים.
http://en.wikipedia.org/wiki/Battle..._Philippine_Sea

המטוסים היפנים תקפו את נושאות המטוסים האמריקניות בגלים והופלו בעשרות ומאות. המפקד האמריקני אדמירל ספרואנס ספג בזמנו ביקורת קטלנית מעמיתיו משום שלא חתר למגע ולא תקף את נושאות המטוסים היפניות בחזרה, אך בדיעבד החלטתו היתה נכונה. דווקא בשלב האחרון של הקרב הנסיון לתקוף את נושאות המטוסים היפניות בקצה הטווח של האמריקנים לא עלה יפה ומרבית האבדות האמריקניות בקרב הן למעשה מהשלב הזה. הצי היפני מעולם לא התאושש מאובדן המטוסים והטייסים המנוסים ביותר שלו, ובקרב הבא (מפרץ לייטה) כל זרוע נושאות המטוסים היפנים שימשה כפיתיון בלבד.

לדעתי הקרב של נלסון נגד הארמדה הספרדית מתאים להגדרה שלך. וגם הקרב (לא זוכר את שמו) של הכוחות הבריטים נגד המורדים היעקוביטים מסקוטלנד במאה ה-15 נגמר באותה צורה

"למדנו מההיסטוריה, אדוני הנשיא, כי המלחמה היא נמנעת. השלום הוא בלתי נמנע".

מנחם בגין, נוב' 1977.

נלסון חי מאתיים שנה אחרי הארמדה, ומכל המפקדים בהסטוריה הוא אולי זה שחתר למגע יותר מכולם - גם באופן אישי (איבד יד, עין ולבסוף את חייו). ידועים המשפטים המיוחסים לו "בקרב, תשכח מתמרונים. פשוט תסתער ישר על האויב" וכמובן הפקודה האחרונה שנתן לספינות שלו לפני שנהרג בעצמו בקרב טרפלגר :
Engage the enemy more closely

לגבי הקרב עם הארמדה דווקא יש לך קייס, גם מבחינה אסטרטגית (כי הבריטים הגנו על ארצם מפלישה ימית) וגם מבחינה טקטית (כי הבריטים נמנעו מקרב פנים מול פנים כפי שהיה מקובל באותו זמן, שמרו מרחק וניצחו באמצעות תותחנות משופרת).

צודק...... ככה זה שכותבים מה שכותבים תוך כדי עבודה על מקור האלימות במלחמה אתנית....


בקשר לנלסון, תקן אותי אם אני טועה אבל לא דובר שם בקרב הגנה? אומנם ברמה הטקטית נלסון נטה לאופנסיבה אבל בהיבט האסטרטגי הבריטי היו במגננה.

גם בכל הסיכסוכים בין היוונים לפרסים אפשר למצוא כמה דוגמאות...

בכל מקרה, ככל שאני חושב על זה יותר אני מגיע למסקנה שקרבות מהסוג המדובר היו נפוצים יותר בתקופות מוקדמות יותר בהן הצבאות היו קטנים יותר ובעלי יכולת לוגסטית מועטה. בימי הבניים למשל, צבא פיאודלי שהיה מנסה לערוך מצור על עיר כזו או אחרת והיה כושל היה מפסיד במערכה....
בשורה התחתונה - הכל תלוי בהיקף המערכה

"למדנו מההיסטוריה, אדוני הנשיא, כי המלחמה היא נמנעת. השלום הוא בלתי נמנע".

מנחם בגין, נוב' 1977.

נלסון ישב מחוץ לקדיז וחיכה במשך כמה חודשים שהצי הצרפתי/ספרדי יצא לקרב. ברגע שהם יצאו הוא תקף, אין כאן ממש מגננה אלא אם אתה מסתכל על כל המערכה ברמה מאד מאד גבוהה.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

בגלל זה צריך להבחין כאן בין מגננה ברמה הטקטית לרמה האסטרטגית.... השאלה מה בודקים כאן..


מה בקשר לקרב סלאמיס?

"למדנו מההיסטוריה, אדוני הנשיא, כי המלחמה היא נמנעת. השלום הוא בלתי נמנע".

מנחם בגין, נוב' 1977.

ברמה האסטרטגית אכן היוונים ניצחו בהגנה, תודות לחיסול היכולת הלוגיסטית של הפרסים בקרב סלמיס. למעשה האתונאים פינו את אתונה באופן מאורגן ואיפשרו לצבא הפרסי לכבוש ולהחריב אותה ללא קרב, משום שסמכו על הצי שלהם שיעשה את העבודה.

בנוגע לנלסון, לא רק שהוא הטיל הסגר ימי קבוע על כל נמלי אירופה שהיו בשליטה צרפתית וספרדית (כמו שקורנסון כתב) אלא שהוא רדף אחרי הצי הצרפתי והספרדי במרחבי הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי במשך כשנה עד שבסוף תפס אותם בטרפלגר, ואז הוא תקף כוח עדיף מספרית שניסה להימנע מקרב. נכון שתאורטית היתה תוכנית של נפוליון לפלוש לבריטניה אך זה מעולם לא התקרב לכלל ביצוע.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דיפלודוקוס ברמה האסטרטגית אכן היוונים ניצחו בהגנה, תודות לחיסול היכולת הלוגיסטית של הפרסים בקרב סלמיס. למעשה האתונאים פינו את אתונה באופן מאורגן ואיפשרו לצבא הפרסי לכבוש ולהחריב אותה ללא קרב, משום שסמכו על הצי שלהם שיעשה את העבודה.

המלחמות הפוניות הן המלחמות בין רומא וקרתגו, מה הקשר לסלאמיס? וחוץ מזה, אתה לא שוכח קרב קטן בשם פלטאה? הפרסים היו מתעקבים ביוון עוד זמן רב אילולא היוונים לא היו מתאחדים ומנצחים אותם בקרב "אמיתי" והתקפי ביותר.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

התכוונתי למלחמות הפרסיות.

בנוגע לקרב פלטיאה, האם אנחנו קוראים לו הקרב המכריע במערכה רק כי הוא היה האחרון (אחרי שהמלך הפרסי כבר עזב את יוון עם חלק מהצבא ושארית הצי)? נדמה לי שמרבית ההסטוריונים מסכימים שקרב סלמיס היה הקרב המכריע במערכה. חוץ מזה, למרות שברמה הטקטית פלטיאה יכולה להחשב בדוחק כהתקפה יוונית (לקח להם לא מעט זמן להחליט להתקיף) ברמה האסטרטגית זה היה קרב הגנה שהתרחש על אדמה יוונית.

בווטרלו הבריטים חסמו את התקדמות צבא נפוליון וכשזה כשל בקרב נס חזרה לפריז וויתר על כתרו.

( "In Waterloo, Napoleon did surrender" )

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

בין הציים של אוקטוויינוס (אוגוסטוס קיסר), לבין הצי של מרקוס אנטוניוס וקליאופטרה.

הטקטיקה של אוקטוויאנוס שספינות הצי שלו היו קלות יותר, ומעטות יותר מהצי
של אנטוניוס, היתה הגנתית, ומטרתו להתיש את מלחי צי אנטוניוס.

ואכן האסטרטגיה ההגנתית הצליחה; צי אנטוניוס הותש, התפזר, רבים ערקו,
ואנטוניוס וקליאופטרה הובסו, וזמן קצר לאחר מכן התאבדו על מנת שלא ליפול בשבי.

הצבא האדום הודף את הצבא הפולני הצעיר אל עומק פולין, במתקפה שהייתה אמורה לא פחות ולא יותר, להביא את בשורת הבולשביזם לתוך אירופה. בשערי וארשה ועל נהר הויסטולה מצליחה מגננה פולנית מאורגנת בשילוב התקפות נגד על האגף הרוסי החלש (וכמובן בשילוב הרבה תככים בתוככי הצבא האדום) לבלום את הצבא האדום. מתקפת נגד פולנית גורמת להתפוררות החזית הרוסית ולנסיגה מבוהלת של חלק נכבד ממנה מזרחה.

הפסקת אש שבאה מאוחר יותר מהווה בסיס לבמנה הגאו פוליטי של מזרח אירופה עד ל 1939. השאר היסטוריה.

.

חלק מקרב ההגנה הינו, בין השאר, יציאה למתקפות נגד. זוהי אינה צורת קרב:"התקפה" אלא חלק מצורת הקרב:"הגנה".

גם צורות קרב:"פטרול" ו"מארב" יכולת להיות חלק מקרב ההגנה.

עם זאת, המערכה לא תוכרע בקרב ההגנה, אלא אם כן הצד התוקף הטיל להתקפה את כל כוחותיו ולא הותיר לעצמו עתודות/הגנה משמעותית על העורף.

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

או לחליפין, אינו מסוגל לעמוד במצב הביניים זמן רב (כמו מסעו של נפוליון לרוסיה).

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -