03-02-2008, 07:22
|
|
|
חבר מתאריך: 08.04.06
הודעות: 1,390
|
|
כמו שאני מכירה את עצמי אני הייתי בוחרת באפשרות א' אבל "מתוקנת"" למחוק את הזיכרון של כל הנוגעים לדבר חוץ משלי, כי אני לא מוכנה לוותר על חוויות ויצרים ולא על זיכרון טוב שלהם, ומה שהייתי מוחקת מאצלי זה את ייסורי המצפון, כדי שאוכל לחיות עם עצמי.
אבל קודמי הזכירו משהו שלא חשבתי עלי: בגידה שאינה בשליטה. נניח עקב השתכרות במקרה הזה הייתי ממש רוצה לחזור אחרוה בזמן ולמנוע את האירוע. אבל לא הייתי מרחיקה לכת כמו יעל - להיפרד מבן הזוג. יחסים עם בני זוג זה דבר מאוד מורכב. אני הייתי אומרת שבמקרה כזה, אם השתכרתי ובגדתי, אז אחד מהדברים הבאים או כולם יחד: א. יש לי בעייה עם הזוגיות. ב. יש לי פנטזיות, והנה יצא לי להגשים אותן אפילו במחיר יקר מאוד. ג. יש לי יצרים וחלומות כמוסים - טובים ורעים - שלא הייתי מודעת להם.
אני בכל מקרה לא הייתי מספרת, כי זה הורס אמון לאורך זמן - דבר שקשה מאוד מאוד להחזיר. זה הרס המונוגמיות. אפילו שחושבים שזה עבר לבן הזוג, זה נמצא אצלו בתת מודע, והוא תמיד יחשוש ויחשוד ואף פעם לא יהיה אמון אמיתי כמו שהיה פעם. אולי זה לא כך אצל אחרים, אבל אני באופן אישי במקרה שלי רואה את זה כנזק לעולמים. בואו נגיד שאם היו בוגדים בי, אני לעולם הייתי זוכרת את זה, אבל לא בקטע של האשמה, אלא שלא הייתי יכולה לבטוח שוב לחלוטין בבן זוגי, ותמיד היה לי הספק הזה מכרסם בי, כל דבר קטן שקורה - נניח הוא סתם מאחר מהעבודה בגלל פקקים, או שסתם צוחק עם מישהי שאין לו אליה כלום, אז מיד הדבר הראשון שהיה עולה לי לראש זה שאולי הוא בוגד, אפילו שהשכל היה מנסה להרגיע, זה ממש לא היה עובד אצלי. אם בן זוגי היה בוגד בי ואח"כ מספר לי את זה - מה בדיוק אני אמורה לעשות עם המידע הזה? להתעלות מעליו? לתת בו שוב אמון בעיניים עצומות אחרי שבגד בי? לעשות את הבלתי אפשרי ולסלוח? אני מניחה שהסיבה היחידה שלא אעזוב אותו זה כי אני לא אאמין שיש לי אופציה יותר טובה, או כי אפחד להשאר לבד ולהכיר בזה שהאהבה נפגעה קשות ושאני לא מוכנה שיעשו לי דבר כזה. אני מניחה שאם כבר כן יהיה לי האומץ לעזוב, בן הזוג הבא שאבחר יהיה בעל תכונות אחרות ממה שבחרתי בהתחלה. שום דבר לא יהי חשוב לי יותר מאשר לדעת שהוא יהיה נאמן, ולא חשוב מיהו או מהו. מצד רביעי, אם אין סליחה, אי אפשר להתקדם הלאה. הפגיעה תמיד תשאר עד שסולחים. בקיצור, אני לא הייתי רוצה לדעת. לפחות לא באופן מפורש.
מצד שלישי, אם האופציות האלה שהעלית היו קיימות, ייתכן שהייתי מתפתה לבגוד על ימין ועל שמאל וכל פעם למחוק זיכרונות או אירועים, אבל בתנאי שלא יהיו לי ייסורי מצפון. אם יש לי - זה ממש לא יעבוד כי אני רק אהרוס את עצמי מבפנים.
_____________________________________
gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...
|