בחייאת, כמה פעמים כבר הבטיחו לנו דבר כזה?

יאללה, אם מישהו למעלה חושב בכיוון של מבצע צבאי יבשתי, אז הגיע הזמן לעשות אותו.
הבעיה העיקרית בישראל היא שהפוליטיקאים חושבים על הכיסא במקום על המדינה.

זה בסדר, התרגלנו...

אולמרט החלשלוש שכשל כשלון חרוץ כמנהיג במלחמת לבנון השניה, לא יוכל לעמוד שוב מול ארה"ב (ושאר העולם), ועדה נוספת והורים שכולים בקדנציה הנוכחית. אין לו כל חשק להסתבך, גם אם צו השעה מורה כי הגיעה העת לפעולה(כבר מזמן) לפני שיהיה מאוחר יותר וקשה יותר. מר אולמרט נמצא על תקן של ממשיך הטעות ההיסטורית עוד מימי שרון ה"עליזים" וכולו כרובו נתון ל"בעיותיו האישיות".
יתכן, משיתהדק החבל הפוליטי על צווארו, ישקול "תגובת ביניים" על מנת לדחות את קיצו הפוליטי, אבל אז יצטרך לשכנע את חבריו למפלגה ואת ברק.


ברק החלשלוש גם הוא, לא יתמוך בפעולה מאסיווית מפאת חוסר הזמן שלו לתקן "ליקויים" לפני הבחירות הממשמשות ובאות. ברק נהנה מ% תמיכה דלים ולא ירצה להסתכן בהסתבכות בבוץ העזתי. ברק יודע הייטב שפעילות אווירית לא תפתור את הבעיה ורק המחשבה על ההרוגים והפצועים שפעולה מעין זאת תגבה, מרפה את ידיו. ברק מוכן יותר להצהרות "דוחות קץ" מאשר למעשים.

למעשה, המשותף בין שני האישים הללו הוא קרב ההישרדות על חייהם הפוליטים על חשבון גורל המדינה וההיסטוריה תשפוט..
שניהם מייחלים לנס כלשהו בדמות גדרות, כיפת הברזל, כח רב לאומי או הסתבכותה של מצריים עם ארגוני הטרור העזתיים.

כך או כך, עם ישראל ובמיוחד תושבי הדרום, יצטרכו להמתין לממשלה הבאה ולמוכנות צה"ל של אחרי המלחמה.
אני מאמין שלצה"ל תוכניות אופרטיביות מוכנות, אך כרגע אין מנהיג בישראל שיוכל לקחת על עצמו את המשימה המאוד "לא נוחה" של כיבוש עזה מחדש על שיכמו.

ככל שאנחנו דוחים את הקץ, כך יבולע לנו. ארגוני הטרור מתחזקים ושואבים עידוד מחוסר יכולתינו לשלוט בנעשה וכשיקום מנהיג חדש בישראל "שמבין עניין", המצב יהיה הרבה יותר מסובך ויגבה הרבה יותר קורבנות בשל ההתפתחות הרקטית של אוייבנו, חדירות המתאבדים לשטחנו, אולי גם נסיון של כמה מאות אלפי עזתים לחדור לישראל דרך מעברי הגבול... חולשת השלטון המצרי ליצור חיץ לא עביר בציר פילדלפי ובעיות פנים, איומים חדשים על צפון המדינה מצד סוריה והחיזבאללה שיגבו משאבים וכח אדם, קרי חיילים, (אולי גם בעיות שלטון בלבנון), בגבול המזרחי - נסיונות להפיל את השלטון בירדן, איומים ברורים יותר ומוחשיים מצד אירן (שנחשבים בצדק או שלא בצדק) כחשובים יותר מהבעיה העזתית, דעת הקהל העולמית, חולשתה של אמריקה הגדולה להגן על האינטרסים המערבים במזרח התיכון ועוד כהנה וכהנה.

הזמן אוזל.
ברור ששני הליצנים האימפוטנטים אולמרט את ברק, אינם מסוגלים במתכונת הנוכחית לעשות דבר מה למען עתיד המדינה מלבד לצאת בהצהרות ולשמור על כיסאותיהם כששניהם מייחלים (כפי שכתבתי) לנס כלשהו שיפתור את בעייתם הפרלמטרית ומצוקת הביטחון של המדינה.

הם מחכים לשווא..

looopy

נדמה לי שכולנו(השפויים),חושבים אותו דבר על ממשלות שמאלמרט/שרון שהביאונו עד לכאן.