24-02-2008, 20:24
|
|
|
חבר מתאריך: 27.10.04
הודעות: 339
|
|
כמה נקודות
הצרפתים עברו לתצורת דלתא-קנרד ברפאל
הם עברו לתצורה הזאת בהדרגה, שנים רבות קודם לכן. המיראז' "מילאן" כבר צויד בקנארד. לאחר מכן המיראז' NG צויד בסטרייקס דומים באופן חשוד לאלו שבצידי אפו של הכפיר.
כאשר היתרון העיקרי של תצורה זאת (על פני תצורת דלתא) הוא הגעה לזוויות התקפה יותר גדולות והגדלת כושר התמרון הרגעי.
הסבר נכון.
לפי דבריך גם הכפיר קנרד היה יכול לנצח בקרב אווירי כזה.
עד כאן. אתה צריך להביא בחשבון שני דברים:
א. בגלל מנת הממדים הקטנה של כנפי דלתה רגילות (נצולת נמוכה), חוסר היכולת להשתמש בכנפונים קדמיים, וחוסר היכולת להשתמש במדפים בשפת הזרימה, מטוסי דלתה סבלו תמיד ממחסור בעילוי. אם תשים לב, תצורת הקרב שלהם מאופיינת תמיד בעומס כנף קטן יחסית למטוסים בני דורם בעלי כנפיים משוכות לאחור. למשל, מקדם העילוי המרבי במיראז' היה 0.6 בלבד, אך ה-F-104 עם כנפיו הקצוצות היה מסוגל לכמעט כפליים מערך זה (עם נשיבת אוויר חם בתצורת נחיתה BLC) ולא מעט בגין הכנפונים (הידניים) בשפת ההתקפה. למטוס היו בעיות אחרות בתחום הפניות; רעידות גדולות, מגביל זווית התקפה אוטומטי שדחף את הסטיק קדימה בלא יותר מ-6 - 6.5 ג'י וכו', שהפכו אותו למטוס קרב צמוד עלוב לגמרי.
בקרב אוויר צמוד, מה שהורג אותך תמיד, הוא לא גרר צורה (המטוס דווקא מוריד מהירות) אלא גרר מושרה (נקרא גם גרר מערבולות). אתה מקטין מהירות כדי להדק את רדיוס הפניה, המטוס חייב לייצר עילוי בכמות הג'י שאתה מושך, והכנפיים חייבות לספק את העילוי הזה. כשלא נשארת "רזרבה" בין מקדם העילוי שאתה טס בו למקדם העילוי הנחוץ לך עקב הג'י שאתה מושך - המטוס נעצר ולא יכול לחדד יותר. גרר מושרה עולה ביחס ריבועי למקדם העילוי!
לפיכך, כל אמצעי שיתן לך יותר עילוי, גם במחיר של עליית מה בגרר צורה, הוא תוספת מבורכת. ב-"כפיר", הקנארד לא רק סיפק תוספת עילוי אלא גם אפשר כניסה מהירה מאד וחלקה לחלוטין, לזוויות התקפה גדולות, בלי שהמטוס "ימרח" (Mush - אבדן גובה בלי כניסה להזדקרות ו/או סחרור).
אבל!
ב. לצערנו הרב ל-"כפיר" לא הייתה מגבלת ג'י גבוהה כמו ל-"נץ". אפילו לא כמו ל-"קורנס". הוא היה מחוזק לספרת עומס קטנה משניהם. גם תוספת העילוי לא יכולה להתגבר על מכשלה כזו.
אמת היא שכושר הפנייה המיוצב (הנובע גם מדחף המנוע) חשוב לא פחות בהתפתחות הקרב. בתחום הזה יש לאמריקאים יתרון היסטורי
אכן כן. חשובה לא פחות, אך לא יותר. פניה מיוצבת חשובה בטקטים מסוימים של ק"א ופניה רגעית חשובה בטקטים אחרים.
היתרון ההיסטורי של האמריקאים בתחום הזה נעלם לחלוטין בויאטנם כשמטוסי מיג 17 של הצפוניים פנו בשיעור של למעלה מ-8 ג'י והקורנסים שניסו להיכנס עמם לקרב כזה נדפקו עד העצם. במלחמת יום הכיפורים אירע קרב המוני כזה, שאין ספק שאתה מכיר אותו וכך גם דני שקי ואמיר נחומי. הם הגיעו לקרב הזה מצוידים בכל הנסיון שהופק בויאטנם, הידע שנצבר בניסויי טיסה עם שני המיגים שערקו אלינו והשתמשו ביתרונות הקורנס (קרב אנרגיה, תמרון באנך) כדי לשלול מהמיג את יתרונו בתחום הפנייה המיוצבת.
|