הגולנצ'יקים הצעירים קיבלו ביום ד' את הכומתה החומה לה כל-כך ציפו • בתום שבוע מסע כומתה שנעשה להם, אפילו מפקד המחזור לא הצליח להסתיר את התרגשותו • מפקד החטיבה: "ההכשרה הזאת הרבה יותר קשה ומאתגרת"

רני סנה

"אני מאוד מרוצה ומסיים בתחושה טובה". משפט כזה, שנאמר בטקס קבלת כומתה, בדרך כלל מגיע מפיו של אחד החיילים הנרגשים שסיימו זה עתה את מסע הכומתה. את המשפט הזה אמר דווקא לא אחר ממפקד המחזור של מתגייסי אוגוסט 2007 של חטיבת "גולני", רס"ן משה דנגור. "אני בטוח שאם יהיה צורך בפעילות מבצעית, ויגיע הזמן לבצע פקודות, החיילים יבצעו את העבודה ויתפקדו טוב - גם תודות למפקדים והתכנים בזמן ההכשרה".

מאות חיילים ומשפחותיהם, מכל קצוות הארץ וגווני החברה הישראלית, התקבצו ביום ד' בצומת "גולני" לטקס קבלת הכומתה החומה של מחזור אוגוסט 2007 של מתגייסי החטיבה. התאריך הוא אף סמלי מעט, כיוון שבשבוע הזה, לפני 60 שנה, הוקמה החטיבה – "החטיבה מספר אחת" בפי כל המתקבצים. כשעה לפני הטקס, שנערך בשעות הצהריים, החלו להגיע המשפחות הראשונות כשבידיהן צידניות ושקיות עם מספיק אוכל לגדוד שלם, או אולי לחטיבה שלמה? מקצתן לא שכחו להביא שלטי עידוד שיורמו בדיוק כשהבן יקבל את הכומתה החומה, לה חיכה שבעה חודשים ארוכים.

"אני רואה אותנו ממשיכים במסגרת שבוע הכומתה, שבמהלכו החיילים עוברים 120 ק"מ במסעות ובאירועים שונים, ולא מתמקדים במסע אחד ארוך", אומר רס"ן דנגור. "בעיני זה בונה איתנות ומתרגל את החיילים לתרחישים שיכולים להיות במצב של מלחמה".
"המחזור הזה מצטרף לשורה ארוכה של מחזורים שעשו הכשרה מעט שונה", מציין מפקד חטיבת "גולני", אל"ם תמיר ידעי. "ההכשרה הזאת הרבה יותר קשה ומאתגרת. היא מעמידה למבחן אמיתי את החיילים והמפקדים, שעושים את המוטל עליהם בצורה מעוררת הערכה".

רס"ן דנגור מסביר שבמהלך הטירונות עברו החיילים הכשרה שבה הושם דגש על החייל היחיד. באימון המתקדם עברו להכשרה בדגש על הצוות, כחלק מלקחים ממלחמת לבנון השנייה. "היו אימונים הרבה יותר אינטנסיביים ומורכבים באימונים של הפלוגות, והתרגילים נתנו דגש על מקצועיות החיילים במסגרת", מוסיף רס"ן דנגור. "תרגלנו מצב קיצוני של מלחמה, כדי שיהיו מוכנים אם יקבלו פקודה במלחמה. גם תורגלו אימוני פרט, מחלקה ופלוגה בתרחישים שונים, ונעשה אימון מסגרת של לוחמה בשטח בנוי ושטח פתוח". אל"ם ידעי אף מציין כי: "בהרבה מובנים אנחנו יותר מוכנים היום, זו תוצאה של הרבה דברים ולא של משהו שקרה בבת אחת".

בזמן הטקס, בין "עמוד דום" ל"עמוד נוח" נוסף, החיילים והמפקדים מוצאים זמן לפטפט בהתרגשות בינם לבין עצמם. ההתרגשות הומה ועולה כשניתנת לבסוף ההוראה למפקדים לחלק את הכומתות להם חיכו החיילים זמן רב כל-כך. המשפחות מהצד מנסות לצלם בחוסר הצלחה, ורק ברי המזל מצליחים לתפוס תמונה טובה של הבן כשהוא מקבל את הכומתה הנכספת.

"המחזור עמד במשימה בצורה טובה", אומר בגאווה רס"ן דנגור. "בעיני, הוא מוצלח מאוד גם מבחינת הערכים שהוא למד בהתאם לרוח צה"ל, וגם מבחינת חידוד הרמה המקצועית כחלק מתהליך הלקח של המלחמה. המחזור הרבה יותר מקצועי מבעבר, הן ברמת הפרט ורמת המסגרת".

http://dover.idf.il/IDF/News_Channe.../08/02/2101.htm

כבוד (:

היה טקס נחמד בהחלט..

R.I.P.