המקורות הצבאיים של תיקדבקה: מבלי שהושגה אף מטרה של מבצע 'חורף חם' של צה''ל, ומבלי שהופסק ירי טילי הגראד והקסאם על ערי דרום ישראל, נסתיימה לפתע ביום שני לפנות בוקר 3.3, לפי הוראה של ראש הממשלה אהוד אולמרט, פעולת צה''ל ברצועה, והכוחות שהשתתפו בה ייצאו מהשטח וחזרו לישראל. החמס: צה''ל ברח. הבוקר חודש ירי הקסאמים על שדרות וסביבותיה.

יום שני, כו אדר א' תשס"ח, 08:42, 3 במרץ 2008

מפקדים בכירים בצה''ל לא ידעו להסביר את פשר המהפך הזה, ורק ציינו כי המדובר בצעד ללא תקדים בתולדות צה''ל, בו הדרג המדיני-קרי, ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק מדברים על כך כי המבצע לא ייפסק עד שלא ייפסק ירי הטילים, ולאחר כמה שעות הם מורים, תוך כדי כך שירי הטילים נמשך, לסגת. קצינים בפיקוד דרום אמרו לפנות בוקר כי אין ספק, כי מדובר בניצחון מוראלי גדול של החמס, והבוקר תהיינה חגיגות גדולות ברחובות עזה, שתצגנה את נסיגת צה''ל כתבוסה, אפילו גדולה מזו שהייתה לצה''ל במלחמת לבנון בקיץ 2006. אם ירי הטילים יימשך, התגובה הישראלית תתבצע רק על ידי חיל האוויר, ירי ארטילרי, או טילי קרקע-קרקע.
המשך...

חוגגים?



מה תמו כבר 3 ימי האבל על המאחרקה?

הנה חשיפה בלעדית של אחד כזה:

.

מה לעזאזל עובר לו בראש?!
אתמול בלילה ראיתי חדשות ונאמר שם שצה"ל כבר השתלט על שטח מסוים, וההתנגדות נחלשה, והיום ראש הממשלה שלנו קם על צד שמאל ובא לו לצאת מעזה?!
לדעתי הוא לא מבין את משמעות העיניין, עד שהתחלנו להרתיע את החמסניקים אנחנו בורחים משם?
וזה גורם לחמאס להרגיש שבקרב הזה הם נצחו, ואנחנו שוב יצאנו עם זנב בין הרגליים וכתוצאה מזה עוד קסאמים וקראדים על אשקלון ועל ישובי עוטף עזה.

וכאן אי אפשר להאשים את צה"ל, הוא פעל בצורה הטובה ביותר, וידע מה עליו לעשות כדי להשיג את המטרה, אבל ראש הממשלה...

נמנעתי מלהגיד את זה אבל נהרגו לנו שני לוחמים, ואנחנו יוצאים משם כאילו כלום, אולמרט לא יצא פעם אחת לתקשורת וניחם את המשפחות השכולות או הזכיר את שני ההרוגים, הוא מתייחס לזה כמו משחק שחמט, שום רגש או מצפון.

נראה מה יהיה בימים הקרובים שהקסאמים ימשיכו ליפול ואז אולמרט יחליט ששוב נכנסים, ונכנס כמה קילומטרים ואז הוא שוב ירצה לצאת, ואני מאוד מקווה שלא נצטרך לראות את מלחמת לבנון השניה רק בעזה.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים והדואג לדורות מחנך אנשים"

ג ו ל נ י 51 !

תבוסתנות וחוסר ערכים לא נמדדים רק במילים אלא גם ברצון הממשי לתת אדמות יקרות

ועל סמך לקח לבנון (שכן הוא חשוב יותר משום שאין דרך להבריח את האוכלוסיה ולהותיר שטח נקי): אם הכל יקום ויפול על עוד 2-3 רקטות על אשקלון ועל כמות הנפגעים של צה"ל, כתרגיל של אי שווין, לא ניתן יהיה לפתור את הבעיה ללא התשה של החארות בצד השני שאחראים ישירות למסעות הרצח האלה. עד שכנופיית הקנאים לא תותש - והתשתם משמעותה מניעה שלהם לפעול ביעילות ולא בהכרח הריגה סיטונית שלהם - לא ניתן יהיה להציג הישג, אלא אם כן אתה רוצה איזה 100 הרוגים מצד צה"ל.

אם הנסיגה היום הנה טקטית, היא מבורכת. הם אולי חוגגים, אבל יודעים שצה"ל לא נהדף, אלא מיצה את מה שיש לו לעשות בחלון המסויים הזה. הם יודעים שהוא יחזור בהקדם. אם אכן מתווה פעולה כזה יאומץ - פשיטות אגרסיביות ונסיגה כשנוח לך, הרי שהוא ישיג תוצאות טובות יותר מאשר פלישה בהיקף מלא. האדנלין של הערבים חוגג כשיש פלישה "ביג טיים", אבל שום אנדרנלין לא יכול להמשיך לחגוג כאשר כל כמה ימים אתה מוכה, ואין לך תחושה של שליטה ברצף הפעילויות.

להזכירך: הרצחנות של הערבים ביו"ש לא נשברה ישירות בגלל מצבע חומת מגן זה או אחר - היא נשברה כשהערבים הבינו שהם יכולים לשלוט בלהבה פה ולהבה שם, אבל בסופו של יום כשצה"ל רוצה, הם מרוסקים. זו הייתה תוצאה של חודשי פעילות רבים וממוקדים מאוד. בהתחלה פשיטות משוריינות לערים "קלות" כמו רמאללה, ובסופו של דבר גם שכם.

בשלב מסויים התחילו כותבי טורים ערביים ליבב על כך ש"הנשק של גיבורי ההתנגדות נראה רק בלוויות" וכי הישראלים עושים כבשלהם ברחובות (ובסך הכל היה מדובר על כמה פשיטות, לא כיבוש).

עד כמה שמדגדג באצבעות "להכנס בהם" חשוב לזכור שעד שנוכל לממש על הערבים עוד נקבה, נאלץ להסתפק בצעדי הרתעה מצומצמים יותר, אולם חובה שיהיו מרתיעי ערבים, ולא מרתיעי מערביים...

הערבים בעזה מכירים הפגזות, הפצצות, מזל"טים, בלונים וטנקים. הם חיים את זה כבר 5 שנים בערך. הם רואים את זה כמשהו צפוי ומקובל: "מחיר ראוי". צריך לשנות את השפה ולהכות בהם בדרך שאינה כלולה ב"מחיר זה".

.

תחשוב על זה- כוחות צה"ל יושבים בשטח חשוף , מלא קני מרגמה מסביב, והמחבלים ייכולים לטווח את החיילים כמו ברווזים במטווח. לא הרבה יותר הגיוני שיצאו החוצה, ויחזרו במקום אחר בשביל להרוג עוד 100 חמאסניקים? מה שצריך הוא להשאיר אדמה חרוכה בשטח ממנו יוצאים. לפוצץ לאבק כל מקום בוא נמצאו אמל"ח או עמדות, ולהמשיך הלאה.
אפשר לדאוג מהאוויר, שלא יתקרבו אנשים לשטח שטוהר. אין שום סיבה להישאר שם, וזה לא מה שיפסיק את ירי הרקטות.