מביא קטע פיקנטי מהספר "אבני דרך " של משה דיין בו הוא מתאר את אחת הפגישות עם המלך
בינואר 1949 בארמון החורף של עבדאללה באל שונה .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

ולשרת למרבה הצער - לא נתנה ההסטוריה זכות תגובה.

בכל מקרה הבאתי זאת כקטע פיקנטי מספרו והיות ולא הייתי שם לא יכול לדעת מה נכון ומה לא .
אגב דיין לא היה לבד בפגישות עם המלך , היה איתו גם אליהו ששון , אבל תאור הפגישות, התאריכים
והמשתתפים כתוב בצורה מאד "מבולבלת" .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

אלא שמחזיק באוסף תיעודי עצום הנוגע לאביו, פועלו וכמובן גם מסמכים שכתב אביו. הוא גם מצוי בנושאים הפוליטיים הקשורים באביו. יכול להיות מעניין לבדוק נושא כזה אתו. יש לי תחושה שאפילו בשיחת טלפון הוא יכול להיות לעזר למי שממש מעוניין (ואם אנשי ש"י/מוסד ש"ב במיול' משתפים אתי פעולה בטלפון, אני לא רואה סיבה שבנו של שרת לא ישתף).

.

יומני שרת, אותם הוא מפרסם בזה אחר זה כבר מספר שנים, מוכיחים זאת. יעקב שרת הוא גם המתרגם
הקבוע של כתבי הפוסט-היסטוריונים לעברית - בספרו של אבי שליים "קיר הברזל" יש תודה נרגשת
לד"ר שרת. אבי שליים, למי שלא יודע, הוא ישראלי שחי בבריטניה כבר ארבעים שנה, ומשמש כפרופסור
באוקספורד. ספריו, הגם שהם מהווים מחקר מעמיק, רצופים בדיעה קדומה נגד ישראל (המכונה לרוב
בשם "הציונים", כאילו היה דובר של רדיו דמשק...).
ד"ר שרת הוא גם המתורגמן לעברית של בני מוריס (שכותב את ספריו באנגלית, שפת אימו), והוא ממשיך
לעשות כןף, גם אחרי שמוריס עשה את הפשע הנתעב של שבירה חדה ימינה, והגעה למסקנה שלא
יהיה כאן שלום...

אני מניח שמי שיפנה לד"א שרת כדי לקבל חומר שחושף את שקרי דיין, לא יתקשה לקבל שיתוף פעולה
שכזה...

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

"חי למרות שההגיון אומר שאמור להיות קשיש מופלג".

שרת הבן, אמנם לא קשיש באופן מופלג, אולם אם תקח בחשבון ששרת האב נפטר בשנות ה-60, ולא צעיר, אזי שילדיו, כך יכול לחשוב מי שרגיל בחיפוש אחר עדים, יכולים להיות גם הם ברי מינן, ולא עקב טרגדיה.

.

קשה לקבוע מסמרות לגבי אופיו של עבדאללה, לפה או לשם - האוטוביוגרפיה שלו, שפורסמה מס' שנים
לפני הירצחו (ונקראת "אל-מד'כראתי" - "זכרונותיי", היא יצירה די אפולוגטית שקשה לדעת מה נכון בה,
ומה מהווה בה הגזמה ופיאור עצמי), והדו"חות השוטפים המאוד-מפורטים על עבדאללה, שנשלחו ע"י
הנציגים הבריטיים בעבר הירדן, הנרי קוקס ואלק קירקברייד, גם הם מלאי הטייה אישית (קוקס בז
להאשמים בראשות עבדאללה, בעוד שקירקברייד נעשה לידידו האהוד של עבדאללה, וביקש לסיים
תפקידו בירדן אחרי רצח ידידו).
עם זאת, קשה להווכח על כך שהיה דמות מרתקת וצבעונית, שלו היה הדבר תלוי רק בו, שלום בין
ישראל לערבים היה נחתם כבר בראשית שנות החמישים.