17-03-2008, 11:56
|
|
|
|
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
|
|
|
תגובה
אפשר לדבר על שני תרחישים שונים:
1. תקיפה של ארה"ב ובריטניה (או יותר הגיוני ארה"ב לבדה בעידן הפוסט טוני בלייר)
מאפיינים (והבדלים מול התרחיש השני):
א. שימוש בבסיסי יציאה מרובים במרכז אסיה, אפגניסטן, המפרץ, עירק, דייגו גרסיה, נושאות מטוסים. קיצר מכל הכיוונים (ולא רק ממערב).
ב. הנ"ל נכון הן לגבי כלי טיס והן לגבי החדרת והוצאת כוחות מיוחדים לטובת ציון מטרות, איסוף מודיעין, הטרדה, הסחה והשמדה (טווחים קצרים, לא רק ממערב)
ג. שימוש מסיבי בכלי טיס חמקניים, כתב"מים, מסק"רים, טילי שיוט (כולל כמובן מספינות וצוללות) ו STANDOFF מהאוויר (כולל ייעודי לחדירת בונקרים) ומהקרקע (TACMS) שיפעלו בעיקר בלילה, מה שמפחית משמעותית (ואפילו מנטרל) חלק ניכר ממערך הנ"מ האירני... לצד שימוש מסיבי באמצעי ל"א ונל"א כנגד מערכי המכ"מ, נ"מ, פיקוד ושליטה אירניים ברחבי המדינה.
ד. חסינות יחסית של בסיסי היציאה ומתקני צבא אחרים מפני תגובה/תקיפת נגד, למעט אולי פיגועים ו/או הטרדת מרגמות/רקטות כלפי מתקנים בעירק (ואולי גם באפגניסטן) ושיגור טק"ק פה ושם כלפי בסיסים במפרץ (במקרה הגרוע ביותר הפרעה נקודתית כמו ב 1991, לא יותר). הגיוני יותר שהאירנים ישיבו בירי טק"ק כלפי ריכוזי אוכלוסיה במדינות המפרץ, אם כי זה ייצור אסקלציה מיותרת מבחינתם שעלולה אף להוביל לפלישה קרקעית/התגייסות ערבית נגדם.
ה. שהיה מתמדת מעל כלל האזורים למטרת כתישה/המנעה במודל סרביה/עירק (ולא רק גיחה פה ושם)
ו. יכולת "עריפה" משמעותית כלפי ההנהגה האירנית הבכירה ונהנתנית, שאינה מורגלת בירידה/בשהות למחתרת כמו אל-קעידה, חיזבאללה וחמאס.
ז. יכולות מל"מ משמעותיות והמשכיות בזמן אמת או כמעט ז"א ובכלל באמצעות לווינים, כתב"מים, מטוסי צילום, כוחות מיוחדים וגם משת"פים מקרב המורדים האזריים, הכורדים, שבטים וכו'.
קיצר המון יכולות שאנחנו יכולים רק לדמיין.
2. תקיפה של ישראל לבדה - בגדול מדובר בשחזור מבצע אופרה.
א. הגעה ליניארית מכיוון צפוי לגמרי
ב. בניגוד לכור הבודד של 1981, ריבוי ופיזור גדול של המטרות, שכולן מוגנות וממוגנות היטב (מצריך גיחות חוזרות, שהיה ממושכת ו/או שימוש בנשק ייעודי שלא בהכרח זמין לנו)
ג. טיסה הלוך חזור ארוכה מאוד יחסית לחלק מהמטרות מעל שטחים עוינים לגמרי (איראן, סעודיה, סוריה) עד עוינים למחצה (ירדן, עירק, מדינות המפרץ), עם סיכוי ניכר לחשיפה מראש והצורך להתחשב בכך (במלחמת המפרץ פקודת המבצע כללה את השמדת ח"א הירדני במעין "מיני מוקד"). בגלל זה גם פגיעות משמעותית של מטוסי פיקוד ושליטה, תדלוק, שמזלנו לא הזדקקנו להם באופרה.
ד. תקיפה נקודתית ללא יכולות המשכיות/שהיה אמיתיות (כתב"מ עם מצלמה זה לא שהיה) למעט בסבבים חוזרים פגיעים
ה. מסה קריטית מוגבלת, השתפרה כמובן מאוד מאז הגעת הרעם והסופה ואפילו מטוסי הפיקוד החדשים אבל עדיין נחשבת גבולית, בהקשר של הסעיף הקודם ובעיקר בהשוואה למסה האמריקנית הכמעט אינסופית.
ו. סיכוי אפסי אפילו תחת שר בטחון כמו ברק לשימוש כלשהו בכוחות מיוחדים בגלל עוצמתו הקרקעית של האויב, העדר יכולות חילוץ וגורלם המר והידוע מראש של שבויים במקרה של נפילה בשבי האירני.
ז. חשש מתגובת טק"ק מסיבית של אירן (אולי גם נסיון במטוסים, אולי גם טילים מצוללות), לצד תגובת רק"ק היקפית מסיבית של חיזבאללה וחמאס, אולי גם סוריה.
קיצר לעניות דעתי אפילו מניתוח ה 2 גרוש שלי עולה כי אין סיכוי ממשי לביצוע ישראלי בלבד לפני השלמת מערכי הסופה והטילים האנטי טק"קי/רק"קי, וזה גבולי מאוד מבחינת הלו"ז האירני. חברה אין ברירה, זה או להתחיל לבנות מקלטים אטומיים, או לשנות את סדרי העדיפויות שלנו לגמרי (לא ממש ספרטה אבל גם לא רחוק) או הכי טוב לשים פתק של מקיין בקלפי ולקוות שלא יחטוף שבץ בשנתיים הראשונות.
נערך לאחרונה ע"י strong11 בתאריך 17-03-2008 בשעה 12:02.
|
ראשי
צ'אט
A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph
מצב כלאיים
