שלום לכולם,נרשמתי בכדי לשאול אותכם שאלה מהותית, בתקווה לקבל עצות וטיפים מאנשים בעלי ניסיון.
קיבלתי זימון לצו ראשון, עכשיו אם לא יהיו דברים יוצאי דופן הפרופיל שלי יהיה 97.

אני רוצה להתגייס למקום שאני אוכל לתרום בו הכי הרבה. אני יודע שבגולני נניח וביחידות ה-קרביות של צה"ל אולי אני אצליח פיזית אבל בראש אני לא אהיה מסוגל וגם המשפחה שלי לא ממש מגיע לה..

לא, אני לא בא להשתמט או להוריד פרופיל.
אני לא מבין בעניין היחידות, לכן רציתי לשאול אותכם מידע על יחידות קרביות, עם סיכון נמוך.

תנאי שירות,איכות אנשים,בסיסים וכ'ו
ומה אני צריך להגיד בראיון אישי בצו ראשון כדי להגיע לשם.

בתודה רבה,
איתי.

התלבטות מוכרת אצל רוב המלשבים אספר לך מסיפורי האישי שאולי ייתן לך קצת יותר רקע לחשוב .

בהיותי מלש"ב (כיום אני חייל ) הלכתי לצו ראשון כמו כל נער מתבגר בארץ ישראל . גם אני מאוד חזק בנושא הכושר רצתי 18 קילומטר בשעה ורבע, מתאמן איגרוף תאילנדי כבר שנתיים, מכון כושר, וכ'ו. אך לצערי סבלתי מבעיות אכילה , מכיוון שהייתי ילד שמן הרזתי יותר מדיי ,הגעתי לתת משקל והצלחתי בעזרת המון כוח רצון להחזיר את משקלי לתקין. לבעיה זאת היו עוד דברים שהתלוו אלייה שאל אפתח אותם פה .
אז הגעתי ללישכת גיוס צו ראשון בהרבה התלבטיות. ולצערי גם הגעתי בזמן שעוד הייתי בשלב של לנסות ולעלות משקל . עם כל התלבטיות דבר ראשון ראו שמשהו לא תקין במשקל שלי ומיד התחילו לשאול ולתחקר.
החלטתי שאני שם תקלפים על השולחן, בכדיי למנוע בעיות בעתיד . הצבא לא ראה את בעיותי בעין יפה והייתי מועמד לשיחרור. אחרי קצת בלאגן הצלחתי דרך פסיכאטר הצלחתי להוציא 64 נפשי ,והחלטתי שאם יש לי פרופיל כזה אני רוצה לתרום. ורציתי מדריך כושר קרבי או קרב מגע .שלחתי מכתבים על מנת לקבל חריג ,בכדיי לקבל יום מיונים וכמובן שכל מכתביי נענו בשלילה. אחריי ים של מכתבים החלטתי לתת את כל כולי בטירונות ואולי משמה הצבא יבין שיש לו עסק עם בנאדם, שרוצה לתרום. כמובן שאת הטירונות סיימתי בהייצטיינות, ושוב נעניתי בשלילה, גם אצל קצין המיון שלא רצה לא שמע. כיום אני מרגיש שאני מבוזבז .
מה שאני אומר אחי אני לא יודע מה הבעיות שלך מבחינה נפשית, אבל אל תוותר על האופצייה הקרבית בכזאת קלות למה להיות גובניק זה לא שיא הכייף וזה אפילו מבאס .
אם אתה חושב שתוכל להתגבר על הבעיות תכוון להכי גבוה שאתה יכול להגיע !

שיהיה ערב טוב

להשתמש ביותר סימני פיסוק בבקשה .
זה אשכרה הופך את מה שאתה רושם ללא-קריא .

אני מכבד את תגובתך ומודה לך עליה, אבל הכוונה שלי היא לא להיות ג'ובניק.
ברצוני לתרום, אבל בסיכון נמוך.

הבנתי שהיחידות המדוברות הן תותחנים או נ"מ
ישנן עוד יחידות?
אפשר הסבר מפורט(תנאי שירות,בסיסים,איכות אנשים,אופי השירות וכ'ו) על היחידות הנ"ל?

לכל מקום שאתה תללך אתה תתרום.

הייתי ממליץ לך לפני שאתה אומר דברים כמו שאתה לא רוצה קרבי וכאלה לחשוב על העתיד.

אם אתה הגעת לפרש, אני בטוח שעוד שנה ככה אתה תיהיה מורעל רצח ותיהיה ביחידה יעודית שאולי לא תאהב.

הייתי ממליץ לך להגיד בצו הראשון שאתה לא יודע מה לעשות, כי זה מה שקורה באמת. ברגע שתדע, כבר תגיע המנילה, ויגיע יום סיירות, ואז תבחר.

מכייון שאתה לא יודע עדיין כלום, אל תסגור שום אופציות.

כמו כן תבהיר שאתה לא יודע איזה סוג שירות אתה רוצה, אבל שאתה רוצה שהוא יהיה קרבי (שיהיה צד"כ גבוה).

ל"יחידות המדוברות" - תותחנים ונ"מ => ללחוץ על כפתור, לדעתי יש דברים יותר מעניינים ואחווה שונה ביחידות שונות, כמו גם גאוות יחידה, סיכה.. תג יחידה צורת לבוש ודברים כאלה שתבין כבר שתיהיה חייל.. אבל.. אתה רק בצו ראשון תיהיה חכם תעשה רושם טוב, של אדם בעל תחומי עיניין רבים, חברמן ותוציא נתונים גבוהים זה הכי חשוב.

אה.. ו.. עוד יחידות, יש לך טייס.. חובלים... צוללות.. אנשים איכותיים לרוב.

תודה על התגובה.
אני מתכונן להסגר על הצו ראשון בגלל שאלוף משנה במיל' שבא להרצות לנו בבצפר לא מזמן אמר שאם נבוא ונגיד לא יודעים יהיה מצב שישימו אותנו במקום שאנחנו לא ממש רוצים להיות בו-בגלל זה בעצם כל האשכול.

אני משוכנע שזה כבוד גדול לקבל תג בצד הבגד של יחידה מובחרת,ולצאת הביתה עם סיכה.
גאוות יחידה זה באמת אחד הדברים בצה"ל, ואני מבין את זה. השאלה אם ההשלכות של מה שיכול להיווצר ומה שתפקיד כזה גובה בתוכו הוא המתאים עבורי. כן,מבחינת סיכונים.


ואם להיות "אנוכי" לרגע, עם מלא הערכה (אמיתית) לכל מי שנלחם בחי"ר- גם עם סיכון נמוך יותר.

לא יודע,אולי בעתיד זה ישתנה.
כרגע אני לא רואה את עצמי איך אני עומד בלחץ של קרב אמיתי. פשוט לא רואה את זה מנטלית. נראה לי כל כך רחוק... וכל ההשלכות של זה קצת גדולות עליי.

אם אני יכול לתרום בתפקיד שפחות מכובד מחירנ"יק אומנם,אבל באמת לתרום את חלקי.
מה טוב...

זאת דעתי כרגע.