30-04-2008, 10:01
|
|
מנהל פורום צבא ובטחון
|
|
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,825
|
|
זאת סתם אגדה
כמו שמיקיטל העיר לי, מדובר באגדה אורבנית. בעוונותי שכחתי להוסיף או משהו דומה...
ציטוט:
אכן טייסי המסוקים של ה- ASOF היו בין הראשונים שהשתמשו במשקפות ראייה ליליות (בתחילה היו אלה מבוססות א"א אקטיבי, אח"כ היו אלה מבוססות שפופרות מא"כ דור א' וכו' וכו'...)
ראשית - הטייסים השתמשו במשקפות ראייה ליליות לטיסות מעטות יחסית (ורק בשעות הלילה כמובן) בשל בעיות רבות הקשורות בהתמצאות מרחבית מוגבלת, בשדה ראייה צר, החוסר היכולת להבחין בעומק המרקע, בבעיות שונות של תאורה בתא הטייס (מתגים, פנסים) וכיוב. כך שכל טייס צבר שעות לא רבות בשימוש המיתקונים הללו !
שנית - המכשירים לא היו כה כבדים כפי שניתן להסיק מדברייך. הם היו אכן מסורבלים ולאחר זמן החלו להציק מבחינה ארגונומית, אולם מכאן ועד התפתחות שרירי הצוואר - הדרך ארוכה ורבה.
שלישית - לא ידוע לי על התרחבות צוואר אצל נשים ערביות הנושאות משקלים פי כמה וכמה גדולים יותר על ראשן... יום ולילה ובכל יום
רביעית - הסטיגמה של רוחב צוואר מורחב אצל "בריוני" ה- SOF (אגב ראיתי גם כאלה שנראו "דחלילים" אבל היו "שדי שחת"...) מקורה במציאות אחרת לגמרי. המתגייסים לצבא האמריקאי הינם מתנדבים שרובם עובדי ידיים המגיע ממחוזות כפריים, עיירות קטנות, ושולי החברה העירונית בארה"ב. רבים מהם בטרם גיוס עוסקים בפיתוח גוף, שרירים, וכוח סיבולת. לא בדיוק כדור-עף, או טניס... ואף לא ריצות למרחקים ארוכים אלא הרמת משקולות, משחקי פוטבול אמריקאים, ופעילויות "גברתניות אחרות". בבואכה לבסיסים, תראה אותם בחדרי הכושר מזיעים ומתנשפים בכל אחד משלבי השרות כפי שלא תראה זאת בצה"ל (כמובן שלכל כלל יש יוצא מו הכלל).
|
_____________________________________
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל
|