
12-04-2008, 01:02
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,996
|
|
ידידי המכובד, ראשית יכול להיות שאתה צודק ואני טועה. זה אפילו סביר.
שנית, מאחר שאני מסתכל על העולם ועל התהליך מול הפלשתינים כישראלי מצאצאי יעקב (ישראל) בן לעם עתיק ועתיר חוויות, אינני מוטרד מהליקופטר יותר או פחות. גם נושא הויתורים על קילומטר או עשרה לא מטריד אותי.
מה שלא אספיק אני לעשות עם בני הדור שלי, ישלים בני, נכדי, ניני או בן ניני.
לכן, אני הרבה יותר מוטרד מנושא החינוך של בני ישראל. לא אכפת לי לשים גדר כרגע ביני לבין הפלשתינים פה או שם, העיקר שאוכל להתרכז באופן יעיל בחינוך בני ישראל לדעת את זהותם, ייעודם ומקורותיהם.
אם נצליח לחנך את עצמנו נכון, נוכל בעתיד להשלים את מה שלא הספקנו בתקופת ההתנחלות בארץ, בעשרים השנים הראשונות.
אזכיר שגם יהושוע בן-נון לא ביצע כלשונה את פקודתו של אלוהים, ועל כן אכלו בני ישראל קש וחצץ מן העממים יושבי הארץ שלא הועזבו במהלך תקופת ההתנחלות, התקופה שהחלה עם יציאתם של בני ישראל מן המדבר, כמעט מייד לאחר שילוח שנים עשר המרגלים.
בכל זאת, על הבלגן הבטחוני ששרר מ-48 ועד 67 התגברנו למרות שהפערים על הנייר או בתפישה היו לרעתנו באופן משביז ומדכא.
כבר אמרו חכמינו- נצח ישראל לא ישקר!
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
|