שאלה לגבי פרופיל

תאריך הגיבוש: 4/11/07
שם הגיבוש: גיבוש פרטל'ה

אוקיי נתחיל בזה שאני קראתי פה את כל המאמרים וניסיתי להבין איך יהיה בגיבוש ובאמת למרות הכל לא היה מה שציפיתי. אניא נסה לתת לכם לו"ז של הגיבוש ולנסות להסביר מה העיקר ומה התפל בגיבוש.

יום ראשון: בשעה 8:00 כולם נאספים בתחנת הרכבת בת גלים ליד העץ בשלשות ונרשמים בעמדה ע"י נציג מביתן חיל הים ונציגה ממדור סיירות. כל קבוצה של 30-40 אנשים נכנסת לאוטובוס של חיל הים ונוסעת יחד עם אחד הצוערים לב"ח.בשעה 10:00 לוקחים את התיקים על הגב ועושים סיור. נכנסים לסטי"ל ואחד מהמפקדים של הסטי"ל מסביר על חלקים בסטי"ל ויכולתם. אחרי ההסבר חוזרים לאוטובוסים ונוסעים לבה"ד בחיפה. בשעה 11:00 הולכים לרופאים כדי לבדוק שהטופס הרפואי בסדר. לא לשכוח להחתים את הרופא שבועיים לפני הכי מאוחר! אני אישית הייתי צריך לחכות לפקס מהרופא כי האישור שלי היה שלושה שבועות לפני הגיבוש. בשעה 13:00 אוכלים צוהריים ועד שעה 16:00 יש תיזוזים חסרי משמעות ע"י הצוערים שהם חיילים בקורס שמלאי דיסטנס ורשעות במהלך הגיבוש ואיתם תהיו רוב הזמן בגיבוש.מקבלים ציוד צבאי, חגורת הצלה וכובע טמבל. עד אותה שעה גם מחולקים לצוותים ומקבלים מספר אישי שיהיה תלוי עליכם עד סוף הגיבוש ויהיה השם שלכם במהלך ארבעה ימים. בשעה 16:30 מגיעים שתי מילואימניקים, אלה שקובעים אם אתם עוברים או לא, ועושים ראיון אישי של דקה שתיים לכל אחד שבו הם שואלים שאלות על פרטים יבשים ועל רקע ימי. מקבלים חומר לימודי שכולל את הנושאים הבאים: ניווט אסטרונומי, ווסת דלק, G.PS, שיטות הפלגה,גישות בים ונושא להרצאה שמשתנה מאחד לשני ואתם מתבקשים להכין הרצאה מהבית (ביום הראשון תלמדו רק על שיטות הפלגה וגישות בים).בשעה 5:41 יצאנו למסע הראשון שהיה 6-7 סיבובים סביב הבה"ד. כל סיבוב הוא 500 מטר והמשטח הוא אספלט. בארבעה סיבובים הראשונים צריך לסחוה את שתי הג'ריקנים והאלונקה בפק"לים ואחריהם עוצרים עושים משימה קבוצתית של איזה אנשים צריך להשאיר אחרי שואה גרעינית וממשיכים עוד כמה סיבובים עם אלונקה פתוחה. אחרי המסע יש את שאלת מי הרוצח הידועה לשמצה בה חבר לקבוצה שלי הצליח במפתיע להציג פיתרון שנשמע הגיוני. אחרי כל הסיפור הזה אכלנו ארוחת ערב והלכנו לישון ב10:30.
יום שני: בשעה 5:30 התעוררנו לבוקר של יום ים. הגענו לחוף ים ואכלנו שם ארוחת בוקר קצרה. הוצאנו סג"ים (סירות גומי) ושיפצרנו את המושטים הגר'יקן ושאר הציוד המחלקתי. במחלקה שלי התחלקנו לקבוצה של 8 ולקבוצה של 9 לכל ס"ג עם מפקד שונה.יוצאים מהחוף בחתירה במשוטים ומתחילים את הפעילות ב8:00 כל אחד מכל צוות מקבל משימה לבצע עליה הוא מפקד. משימות שהיו: מדידת עומק, הכנת ריצפה חדשה, הכנה סככה, הכנת גשר, הכנת תורן, הכנת מנשא למסוק שצריך להציל אותנו ועוד משימות שכאלה. כל מי שסיים משימה תושאל ע"י המפקד אם הוא הצליח במשימה ואם הוא היה משנה משהו. אני חייב לציין שכל פעם שהיינו במים, בערך 20 פעם, לכולם רעד כל הגוף ולא היה קל לתפקד בסיטואציה של קור שכזה. בין לבין הייתה משימה של ניווט הסירה למקומות מסוימים באמצעות המשוטים והכתבת קצב של מישהו. לקראת סוף היום נכנסו לסירות ההקאות המפחידה. הסירה הזאת היא כמו אבוב ענק בעל משטח מגומי וכיסוי פלסטיק מעליה. יושבים על הברכיים עם הפנים לדפנות בתוך מים/קיא וחתיכות נייר. ההרגשה לא מדהימה לחלק מהאנשים אבל אני לא חושב שהיה מישהו בכל הגיבוש שהקיא. לאחר חצי שעה שחיכינו בסירה ללא מעש פסיכולוג הגיבוש אמר לנו שיש לנו משימה קבוצתית בדף שהוא נותן לנו ואנחנו צריכים ב10 דקות לדרג באופן אישי ואז לדון בזה 10 דקות. בסוף הזמן צריך להציג פיתרון. במצב הזה חשוב מאוד להראות תיפקוד מלא גם בזמן שהבטן לא בדיוק במקום. לאחר מכן חוזרים לס"ג מי שלא ביצע משימת פיקוד מבצע וחוזרים למרינה. השעה הייתה בסביבות 12:00. אם הגעתם בין הראשונות לחוף יש הרבה זמן שלא עושים בו הרבה או עוזרים להלעות סג"ים אחרים למעלה. חלק עוזרים לנקות את הסירת הקאות וחלק סתם עומדים בשלשות. אוכלים צוהריים וחוזרים לאוהלים בסופו של דבר בשעה 14:00. עושים את המבחנים על שיטות הפלגה וגישות בים, 5 שאלות אמריקאיות כל אחד. לאחר מכן צריך למלות דף עם פרטים אישיים על הבית ספר בו למדים ועל המקצועות שלמדתם במידה והם טכנולוגיים (מחפשים פיזיקה, מחשבים ובתי ספר לימאים). אחרי זה יש משימה נושאית שיש בשבילה 20 דקות פיתרון אישי ו10 דקות פיתרון קבוצתי. המשימה היא להציל באמצעות בכלים שיש לך ניצולים מאי מסוים כשיש לך מפה מסורטטת מילון נתונים משתמטים של צריכה אישית של מים לאדם וכמות האוכל שניטתן לשסחוב בכל אנייה ובעיקר הרבה בלאגן. המשימה הזאת ממש ממש קשה ואתם חייבים להיות ערים ומרוכזים בה כדי להרשים את המפקדים. מכאן עד הערב יש בערך שעה נטו של זמן ללמוד. מוציאים את הציוד ליום למחרת מהמחסן ומפזרים אותו בבה"ד ומתוזזים ע"י הצוערים. בערב הולכים לראות באודיטוריום שתי סרטים על ווסת דלק ועל ניווט אסטרונומי שלא יעזרו לכם אם לא תלמדו כלום אבל יעזרו מאוד אם תעברו על החומר קודם לכן. מאוחר יותר הצוערים מחליטים להריץ אתכם טיפה ואז יש עמידה בח' גדולה של כל הגיבוש וגעירות של הצוערים עד ירידת החושך ואז הליכה לאוהלים וכיבוי אורות ב22:00.
יום שלישי: מתעוררים לצעקות הצוערים של עוד שתי דקות כולם בחוץ ומתארגנים לפי המחלקות. הולכים למגרש המסדרים ונותנים מציות מגעילות לאכול. המפקדים המילואימניקים מגיעים בשעה 6:00 בערך ומתחילים את המסע עם האלונקה פתוחה מתחילתו. הפק"לים עוד עליכם והמסע הפעם הוא באורך של כ-5 קילומטר. חוזרים לאיזור בית החובל מתיישבים על הריצפה שם ועושים את שאר המבחנים שאני חייב לציין שהיו קשים בעיקר המבחן על ניווט אסרטונומי. אחרי המבחנים האלו כל צוות לפי הצוותים ביום ים הולך לעשות את המשימות שלו. אותו רעיון כמו ביום ים רק ביבשה. כל אחד לפני או אחרי המשימה צריך להרצות על הנושא שלו. אצלנו זמן ההרצאה היה 5-7 דקות למרות שאמרו לנו שההרצאה צריכה להיות בת 10 דקות. נקודה חשובה- כולם מרצים על הנושא מהגיבוש ולא הנושא מהבית. חשוב בהרצאה שתהיה שפת גוף טובה קול חזק וברור ושטף בדיבור. הרבה אנשים נוטים לא לזוז או לדבר חלש ובעיקר לגמגם בגלל שהם לא יודעים מה הנושא. המשימות שמקבלים הן: הכנת מתקן לשליית מים מן נהר דמיוני, הרמת חבית שנמצאת בשדה מוקשים, בניית אוהל סיירים, העמדת חבית על בול עץ, הכנת סככה שתגן מסופת חול, סרטוט על החול של הבה"ד (טיפ- בבית החובל איפה שתאכלו הרבה פעמים יש סרטוט של המקום), התקדמות של כל הצוות באמצעות שלושה בולי עץ (ארוכים וגדולים מאוד) ושתי חביות,הכנת מתקן שנושא שלוש חביות לגובה זהה ומעמיד אותם אחד ליד השניה והעברה של כל הצוות והציוד מצד אחד של מקבילים לצד השני (משימת פיקוד על כל המחלקה). אחרי החלק המתיש הזה של הגיבוש אוכלים ארוחת צוהריים ומנשתחררים לשיחות אישיות עם המפקדים בהן אתם יכולים לדבר ברופן הרבה יותר משוחרר איתם ואתם נשאלים לגבי הקורס הגיבוש והרצון שלכם להיות חלק מהגיבוש. אין לכם שום סיכוי לקבל אידיקציה לגבי איך הייתם בעינהם אפילו אז ככה שהמתח עדיין נשאר. בשעה 15:00 כולם מחזירים את הציוד הצבאי ועולים על אזרחי. למרות אווירת ה"נגמר הגיבוש" הצוערים ממשיכים להיות בדיסטנס ולתזז על אזרחי יותר מקודם. בזמן הזה היה החלק שנתן לגיבוש את שמו המפוקפק, חלק בו הצוערים נשפכו מצחוק והיה באמת קורע. למרות חצי שבירת הדיסטנס הצוערים תיזזו ותיזזו עד שעות הערב ורק ב20:00 נשבר הדיסטנס סופית כשכל אחד הציג את עצמו ואמר מאיפה הוא. היה באמת נחמד לראות שהם יכולים לחייך ולדבר איתם לאחר מכן על הקורס ועל חלקים בו. בערב ב22:00 כיבוי אורות אבל אפשר לעשות מה שרוצים עד 23:00 בערך.
יום רביעי: מתעוררים בשלווה בנחת ועם הרבה זמן להתארגן. אוכלים ארוחת בוקר בבית החובל מגיעים למגרש המסדרים ומחכים בקוצר רוח למסדר הטילים. בשעה 2:00 מגיע מפקד הגיבוש עם דף שנראה כמו קבלה מהסופר ומקריא את המספרים שעוברים לועדות, אלה שעוברים הולכים הצידה ומסדרים בשלשות השאר ידברו עם קצינה שתסביר להם מה מצבם כרגע. כל מי שהגיע לועדות מביא את הציוד האישי לבית החובל והולך לב"ח לעשות הפלגה בסטי"ל. ההפלגה בהחלט מדהימה וההרגשה בה נותנת קצת מושג על מה הולך במקום הזה. חוזרים ב11:00 לבה"ד וב11:30 מתחילים להיכנס אנשים לחדר של מפקד קורס חובלים. אחד אחרי השני יוצאים אנשים מאושרים ונשאלים ע"י הצוערים לאיזה מגמה עברו. לאחר שנתנו את התשובה הם מקבלים כאפה מכל צוער שגורמת לסימן אדום כהה במיוחד ומכאיב במיוחד. כשנכנסים לחדר...רואים מספר מפקדים מלאי פלאפים יושבים ל כיסאות מפקד קורס חובלים שואל מה שלומך ומה הכי אהבת בגיבוש. אחרי זה שואל איזה מגמה אתה רוצה להיות במידה ותעבור ומבשר לך בשמחה שעברת למגמה שרצית, ככה זה ל]חות בדרך כלל. פה אני אכניס כבר את עצמי.לשלאות הראשונות עניתי מתרגש וההפלגה בסטי"ל אחרי זה עניתי שייט ולבסוף צרחתי כמו משוגע ורצתי החוצה מלא אמוק. נפלתי מהכאפות של הצוערים וקיבלתי את הפלפאון שלי חזרה בבית החובל מאושר לבשר למשפחה לחברה ולחברים את הבשורה הטובה. לאחר שכולם מקבלים את התוצאות מתרכזים בביתה חובל להרמת כוסית של יין תירוש. מפקד קורס חובלים אומר כמה מילים ומסיימים בברכת עלה ים שמרעידה את הבה"ד. כל אחד מתפזר לביתו שלו מלא חיוכים ושמחה גדולה.
נתונים יבשים: 134 בתחילו את הגיבוש. 132 סיימו את הגיבוש. 45 בגיעו לועדות ו44 התקבל (חלוקה בערך-27 שייט 12 מכונה ו5 אלקט', גם חלוקה לא רגילה)ו. חשוב לציין שהאחוזים האלה הם גבוהים במיוחד ולא מייצגים גיבוש רגיל.
טיפים דגשים והסברים: במשימות הקבוצתיות אתם חייבים להתבלט באופן כלשהו, במידה ולא תדברו אתם כאילו לא חלק מהמחלקה ואתם לא תקבלו ציון מהמפקדים.
במסעות שהם לא הכי קשים תתנו הכל ותנסו לסחוב ולעשות כמה שיותר, ויותר חשוב מזה לעזור כמה שיותר.
הזמן למוד למבחנים ולהרצאה הוא ארוך כך שאין סיבה ללמוד בלילה אלה יותר חשוב לנצל את הזמן בחכמה ולמצות ממנו את המירב.
בנוגע להרצאות חשוב מאוד שתראו ביטחון, לא משנה אם אתם יודעים מה אתם אומרים או לא תנסו להראות שאתם יודעים מה אתם אומרים, תרגלו בבית עמידה מול קבל ותנסו לקבל משובים מחברים או משפחה על דברים שצריך לשפר.
במהלך הגיבוש תקבלו זמנים ארוכים להרבה דברים, אוכל כ-20 דקות שירותים זמנים ארוכים, זמן לךהתארגן בבוקר כמעט תמיד ארוך, ככה שאין מה לדאוג בעניין הזה.
בלילה לכו לישון עם מדים לא משנה מה אומרים לכם, זה חוסך זמן מאמץ ובלאגן.
דגש חשוב נוסף הוא שהצוערים שרושמים אתכם בפנקסים לא הם מחליטים אם תעברו או לא. כמובן עדיף שלא תרשמו בפנקס אך זה לא מה שיקבע את הקבלה או אי הקבלה שלכם לקורס.
כל משימה קבוצתית היא בת 10 דקות פיתרון אישי ו10 דקות פיתרון קבוצתי פרט למשימה הקשה. משימות רגילות גם בים וגם ביבשה שעליכם לפקד עליהן הן בנות 10 דקות.
הפק"לים המחלקתיים חייבים תמיד להיות משופצרים ומוכנים לתזוזה. אל תתנו להם ללכת לאיבוד כי אתם תתוזזו על כך הרבה.
המשימות האישיות ביום יבשה הן בשטח הב"ד במשטחי בטון ואדמה והם נמאים ליד מגורי אנשים אחרים ולא במקום מיוחד לכך.
הצוותים במחלקות מחולקים לפי מספרים אם יש 1-17 במחלקה אז 1-8 הם צוות ו9-17 הם צוות. עוד בנוגע למספרים, קבלת המשימות וההרצאה הן לפי סדר מספרי עולה בכל צוות.
כל בוקר מודדים לכם חום לבדוק מה המצב הבריאותי שלכם, רק זה מראה לכם כמה הם מפחדים שיקרה משהו לאחד מכם והקושי הפיזי הנמוך מובן עקב זה.
ציוד חשוב לגיבוש: פרט לביגוד רגיל שאתם יודעים שעליכם לקחת כדאי להביא טייץ, למניעת שפשפות. משחות למיהן שיעזרו לכם להרגיש נוח יותר. מגבונים שיהיו מקלחת חלופית. אזיקונים ואיזולירבנד לא חובה אבל יכולים לעזור מדי פעם. מיתרים (חבלים קצרים) מאוד מאוד חשובים במידה ואין מספיק חבל לקבוצה. אולר יכול לעזור במספר דברים. עפרונות למקרה שתאבדו את העיפרון שקיבלתם ופנקס לרשימת דגשים להרצאה. עוד משהו שיכול לעזור הוא כרית לשינה נוחה יותר לאלה שקשה להם להירדם. אוכל ממתקים וכלי רחצה טובים רק אחרי הגיבוש כשיש זמן לזה. ולמי שלא היה ברור, בלי שעון אל תגיעו לגיבוש.

אני כבר מעל לשנה רוצה לקבל לקורס וזה החלום היחיד שלי. לפני שנה עשיתי גיבוש דרך גדנ"ע נפצעתי והופרשתי רפואי. אתמול סיימתי את הגיבוש בהצלחה ועברתי למגמת שייט ואין מאושר ממני. עברתי עד קבלת הגיבוש וההצלחה בו הרבה תקלות וקבלות 'לא' מביתן חיל הים וממדור סיירות עד שקיבלתי את המיון לחובלים שרציתי. אל תוותרו על החלומות שלכם עד כמה שזה נשמע פלצני. אם אתם רוצים להגיע למקום מסוים תלחמו עד הרגע האחרון ותצליחו.

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.07 שניות עם 12 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה