קורס הקצינים שייפתח בחודש הבא מיישם לראשונה שיטת מיון חדשה • מעתה, ציון המתאם יהפוך לציון משוקלל שיתעדכן לאורך כל השירות הצבאי, ויכלול, לצד הקב"א והדפ"ר, גם ציוני הכשרות הפיקוד, סוציומטרי, וכן את חוות דעתם של מפקדי המועמד • האם תשפיע ההתחשבות ביכולות חברתיות ואישיות - גם על חשבון יכולות שכליות - על דמות הקצין? • ואיזו השלכה תהיה להעדפת השאלה "מי אתה" על פני "מה אתה יודע", גם בדרגות הבכירות? • מתאימים את המתאם

ירון שילדקרוט

לגברים רבים, לא משנה כמה הם בטוחים בעצמם, מתוחכמים או חזקים, יש נקודה תורפה אחת: נשים. כך גם היה פריס, שלא הצליח לשלוט בעצמו למראה יופייה המרהיב של הלנה. בצעד פזיז, חטף העלם הצעיר, בנו של מלך טרויה, את האישה הנשואה מביתה שבספרטה, היישר אל ארמון המלכות. היוונים לא נשארו חייבים, ויצאו למלחמה על מנת להשיב את החטופה הביתה.
לאחר עשר שנות לחימה ללא הכרעה, החליטו היוונים, בצעד מפתיע, לוותר. כמתנת פיוס, הותירו אחריהם דמות סוס עץ גדול מימדים. אלא שהמתנה שנכנסה במהרה לעיר, הייתה חלולה מבפנים, החביאה בתוכה כמה חיילים יוונים, שעם רדת החשכה, פתחו את החומות לשאר הכוחות. עם התחדשות הקרבות, נחרבה טרויה כליל.
עד היום, הרעיון המבריק שהגה מצביא יווני חכם, מוכיח שלא רק הכוח ואופי המנהיג הם אלה המובילים להכרעה. נראה כי לעתים קרובות יש צורך גם בחשיבה חדשנית ויצירתיות. שינוי מודל המתאם, הממיין את אלה היוצאים לבה"ד 1 ומוכשרים להיות דור המפקדים הבא של צה"ל, מעלה שוב את השאלה: מהי התכונה החשובה ביותר, שהופכת מפקד למחונן - האם זו האינטליגנציה והיציאה מהמסגרת, או שמא היכולות לסחוף ולהוביל?

להתחשב גם בסוציומטרי

ב-50 השנים האחרונות, הונהגה בצה"ל שיטת מיון לקצונה שלפיה, המועמד ליציאה לקצונה מוערך בעיקר על-פי ציוני הקב"א והדפ"ר, נתונים המעידים על השכלתו ונקבעים עוד בהיותו מלש"ב, המגיע חושש ולא בטוח ללשכת הגיוס.
עם השנים, נקבע העיקרון לפיו המועמדים מתחלקים לשלוש קבוצות: "בלתי מתאימים", "מתאימים" ו"מתאימים ביותר". בשלב מאוחר יותר, הפכו הרמות למתאם 0, 1 ו-2, כאשר מתאם 2, הוגדר כאוכלוסיית "ליבה" וקיבל עדיפות גבוהה יותר ביציאה לקורס הקצינים.
על מנת לשמר את "עיקרון האקסקלוסיביות", אחד מרעיונות האיכות של מוסד הקצונה, נקבע סף כניסה, לפיו על המתמיינים להיות בעלי קב"א 52 ומעלה, דפ"ר 60 ומעלה, סימול עברית מעל 8, 12 שנות לימוד וללא סעיף ליקוי נפשי. אלה שלא עומדים בתנאים זכו למתאם 0 ואלה שהתאימו ברמת הרף, זכו למתאם 1. יחד עם זאת, הונהגה מאז ומתמיד מכסת חריגים, לפיה ניתן לקבל לבית- הספר לקצינים אחוז מסוים מהמתמיינים שלא עבר את הרף שהוצב.
לאחרונה, פיתחו המרכז למדעי ההתנהגות (ממד") וחטיבת התכנון ומינהל כוח האדם באמ"ש, כלים לשיטת מיון חדשה לקצונה, שעברה את אישור הרמטכ"ל ותיושם סופית בקורס הקצינים שייפתח בחודש מאי. מעתה, ציון המתאם יהפוך לציון משוקלל שיתעדכן לאורך כל השירות הצבאי. אל אותו שקלול יתווספו בין השאר, ציוני הכשרות הפיקוד שעבר, הערכות עמיתיו (סוציומטרי) בקורסים אלו, וכן חוות דעתם של מפקדי המועמד שיבחנו את תפקוד החייל במהלך השירות הסדיר.
אחד היתרונות של השיטה החדשה נעוץ בעובדה כי הציון הוא "מפצה". כלומר, בעקבות השקלול, יכול, לדוגמה, חייל עם קב"א 52 בעל סוציומטרי גבוה, להימצא מתאים, בשקלול הסופי, לצאת לקורס הקצינים בעדיפות ראשונה (מתאם 2).
המסקנה התקבלה בעקבות מחקר שנערך לפני כשנתיים בממד"ה, ובחן את התאמתו של מודל המתאם כמודל המסדיר את היציאה לקצונה בעת הזו. מהמחקר עלה כי: "יש לשקול הובלה של המודל המפצה בהבחנה בין רף לליבה, במקום מדדי הדפ"ר והקב"א. הרציונל להמלצה זו: ברגע שמועמד עבר את סיפי המינימום לקצונה, אשר הוגדרו ערכית כ"קווים אדומים" המגדירים את "נבחרת הקצונה", יש לבחון את התאמתו לקצונה במובן הרחב והמגוון של המושג, הבא לידי ביטוי במודל המפצה: מודל אשר גם לוקח בחשבון מידע תפקודי מעבר למידע המקדמי, וגם מניח כי קצין יכול להצליח בתפקידו בעזרת צירופים שונים של יכולות".
לכן, כשהקב"א והדפ"ר תופסים מקום קטן יותר בשקלול, מדדי הפתיחה של מתאם 2 יהיו נמוכים יותר ועקב כך יכילו בתוכם אוכלוסייה גדולה בהרבה. "למעשה אנחנו מרוויחים", בטוחה ראש תחום הקצונה והפיקוד בממד"ה, רס"ן שרון פישר, "משום ששינינו את שיטת המשקולות והחתכים, הגדלנו למעשה את המאגר מבלי לשנות את הפוטנציאל. איפה אתה יכול להגיד שעם אותו ערך של כסף תוכל לקנות יותר? כאן גם יש לנו יותר מבחר וגם לא פגענו באיכות. זה win-win .
כעת, בעקבות השיטה החדשה, הדגש יושם לא על "איכות" החייל כי אם על "התאמתו" לתפקיד ובמקום "זיהוי תכונותיו" תיבחן "היעילות שלו בשטח". לכן, חייל שניחן ביכולת ניתוח חלשה, אך בעל דומיננטיות חברתית, יוכל עדיין לשמש קצין לא פחות מוצלח מעמיתו שנתפס כמשכיל יותר. כך, מקווים באמ"ש, הקצונה תהפוך מותאמת יותר לדרישות השונות העומדות בפני כל תפקיד פיקוד בצה"ל.

הקב"א תופס פחות מקום

שינוי שיטת המיון לקצונה מוביל שרשרת של השלכות שמשפיעות קודם כל, בטווח הקצר, על אלה שיעמדו על רחבת המסדרים של בה"ד 1 בטקס הסיום. קשה שלא לתהות עד כמה מהותית תהיה העברת האינטליגנציה, במובנה הפשוט, למקום השני בסדר העדיפויות. מנגד, ייתכן שהאדרת ההשכלה בשנים שעברו הולידה קצינים פחות כריזמטיים ועם יכולת הובלה וכישרון פיקוד מועטים.
"תמיד תעלה הדילמה, את מה להעדיף על מה, אבל לדעתי צריך להתחשב בשניהם", אומר האלוף (מיל') יורם יאיר, שפיקד בעברו על בה"ד 1 ולימים הפך לראש אכ"א. "אפשר להגיד מה אכפת לנו מהיכולות, נכניס את כולם לטירונות, נראה מי יצליח ואותו נשלח למ"כים ואחר-כך לבה"ד 1. הבעיה היא שאלה שתשלח לקורס קצינים, הם המפקדים הבכירים בעוד עשר או 15 שנים וחשוב שיהיו להם יכולות אינטלקטואליות. אסור שיקרה מצב שחבר'ה מצוינים טובים כקצינים צעירים, אבל אי-אפשר לפתח מהם מ"פים, מג"דים או מח"טים, רק כי לא בדקנו בתחילת התהליך את נתוני הקב"א".
תא"ל (מיל') עמוס בן אברהם, שעמד אף הוא בראש בית-הספר לקצינים ובהמשך פיקד על המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, מסכים. "על פניו", הוא טוען, "יש סכנה שכל הגורמים שנבחנים עד שיוצאים לבה"ד 1 מצריכים עשייה פשוטה יחסית וטקטית. במצב שבו רק היא נבחנת, יכולה להיות הטיה שתגדל רמטכ"לים שהם רק מ"מים טובים".
בן אברהם מסביר כי המפגש האישי, מתרחש בדרך כלל בדרגות הנמוכות יותר, שם חשובה היכולת לסחוף אחריך. אולם, ככל שעולים בסולם הדרגות, האנשים על הכיסאות לא תמיד רואים את החיילים ושם המשימה היא כבר אחרת. "אדם לא יכול להיות קצין בכיר", ממשיך בן אברהם, "בלי היכולת להמציא פתרונות ראשוניים. בעיות קרביות הן תמיד חדשות, אם אתה מעתיק פרוצדורות, אתה נלחם את הקרב הקודם. אי-אפשר להימלט מהחשיבות הקריטית של האינטליגנציה ואסור שיהיה קצין בכיר טיפש".
"הקב"א תמיד נמצא", מדגישה רס"ן פישר. "למה המצב משתנה? כי נוספו עוד מדדים. ככל שיש לי מדד עדכני, חדש ורלוונטי יותר, יש סיכוי שהוא ינבא טוב יותר. המדד של הקב"א נמצא עדיין ברקע, כי הוא בודק דברים שאין לי בבדיקה אחרת. הוא מופיע אבל תופס פחות מקום".
סא"ל (מיל') ד"ר יגיל לוי, מרצה במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון, מעלה את האפשרות שצה"ל החליט שלא להציב חסמים על הנגישות לקצונה ובכך להוביל להגדלת המבחר. "התיקון הזה", הוא אומר, "משאיר את המשחק פתוח ועולה בקנה אחד עם התפיסה של 'צבא העם'. כלומר, כולם נכנסים שווים לכאורה לאותו ארגון ומתפתחים מתוך עמידה בקריטריונים יותר הישגיים ופחות שיוכיים, שמגלמים בין היתר את הרעיון שבתוך כל חייל גלום הפוטנציאל להיות הרמטכ"ל".
"אין מערכת מיון או בדיקה שמוכיחה את עצמה ב-100 אחוזים ואין בה חריגים, פספוסים או טעויות", מציין האלוף (מיל') יאיר. "דוגמה ידועה ומפורסמת נוגעת למי שלימים היה רמטכ"ל - שאול מופז, שלא עבר את המדידה של מבדקי הקצונה. אם המפקדים שלו בצנחנים שהבחינו ביכולותיו, לא היו מתעקשים לשלוח אותו לבה"ד 1, הוא לא היה נעשה קצין".
"אני מקווה", מוסיפה פישר, "שאנחנו נדע לבחור את הקצינים לא רק כי הם חכמים, אלא כי הם יכולים גם להוביל את החיילים וגם מהלכים ורעיונות. בעבר נתנו עדיפות ל"חננים" ועכשיו אנחנו מאזנים את המצב בחזרה ונותנים יותר מקום לאינטליגנציה של החיים, ליכולת ההובלה ולא רק ליכולת לשבת ולעשות מבחן".

לא תהיה מהפכה

נפוליאון טען כי "יכולת ללא הזדמנות אינה שווה דבר". נדמה שמגמת שוויון ההזדמנויות שעולה מן השיטה החדשה, יכולה להשפיע על ההרכב האנושי של המגיעים לבה"ד 1. למשל, חיילים שהגיעו מרקע סוציו-אקונומי פחות טוב, שהשפיע באופן ישיר על הקב"א, יכולים בעקבות מערך המיון החדש, לזכות בארון הנחשק.
"ברור שיש קשר בין הקב"א לרקע הסוציו-אקונומי", פוסק יאיר. "המצב הסוציו-אקונומי מאפשר להורים לשלוח את הילדים לחוגי העשרה כמו מוזיקה, מחשבים או שפה זרה, הם נוסעים לחו"ל ויש להם אינטרנט. ברור שילדים במצב הזה מתפתחים יותר. בפריפריה זה קיים פחות כי המצב פחות מאפשר. השאלה האם לצעיר בפריפריה יש נתונים להצליח אבל הוא ניזוק בשל הסביבה, ולכן יכולתו האמיתית לא באה לידי ביטוי, או שהוא באמת אינו מוכשר. ואת זה אי-אפשר לדעת".
גם במחקר שנערך בממד"ה צוין שאחד הנושאים לבחינה הוא סטטוס המגיעים לבה"ד: "מגמות חברתיות של מתן ייצוגיות הולמת בתפקידים משמעותיים והזדמנויות קידום לקבוצות מגוונות מכלל מגזרי האוכלוסייה (מיעוטים, עולים חדשים, יוצאי אתיופיה, נח"ל חרדי וכדומה) מקבילות למגמה של שילוב אוכלוסיות מגוונות בצה"ל בכלל ובקצונה בפרט", נקבע שם.
"החיבור לפריפריה הוא מסוכן", מזהירה רס"ן פישר, "כי גם שם יש אנשים מצליחים. אבל זה נכון לעתים, שלאדם שבא מהפריפריה יהיו אולי פחות הזדמנויות להתפתח או לקבל את החיזוקים, לעומת מישהו מהמרכז, שבא ממשפחה שמדגישה את הלימודים ומשקיעה בחינוך. השיטה החדשה בהחלט נותנת הזדמנות גם למי שהוא לא בהכרח 'חנון'".
לדעתך, נראה עכשיו יותר קצינים שצמחו מהפריפריה?
"אין ספק שזה יכול להביא לנו עוד צבעים", היא עונה, "אנשים שהם אולי לא מומחים במתמטיקה אינטגרלית, אבל הם מבריקים ויכולים להביא אנשים לביצוע משימה תוך התלהבות ואהבת רעים".
"השינוי הזה הוא בשוליים", סבור ד"ר לוי, שמתמחה בחקר משולש היחסים צבא-חברה-פוליטיקה. "ייתכן שזה יגדיל את הנוכחות של מהגרים פחות משכילים, מעט אתיופים ובעיקר תושבי עיירות פיתוח ויתר אנשי מעמד הביניים ומטה, אבל רק במעט. ברור לי למשל, שזה לא ישפיע בצורה מהותית על השיעור ההולך וגדל של חובשי הכיפה".
כלומר הרכב קורסי הקצינים יישאר בעיקרו ללא שינוי?
"לא בטוח", טוען יאיר, "באופן גס, נכון שיכול להיות שינוי בהרכב הבה"ד, אבל לדעתי, לא תהיה מהפכה. בשיטות מיון אסור לעשות מהפכות. צריך לקחת בחשבון שהשיטה עבדה והייתה טובה ופשוט משפרים אותה. מי שמתאר זאת כמהפכה טועה".
"יש שינוי חברתי בבה"ד 1", מעיד ד"ר לוי, "אבל שינוי שיטת המיון לקצונה הוא לא זה שישפיע על ההרכב. זה נכון שהמגמות החברתיות מתחזקות ובעתיד נראה יותר עולים מרוסיה, חובשי כיפות סרוגות וייתכן שגם יותר דרוזים, מהגרי עבודה וילדי עובדים זרים".
אם כך, יכול להיות שהמציאות היא זו שהכתיבה את השינוי וצה"ל פשוט מתאים את עצמו?
"לא", הוא חורץ, "יש היגיון ממיין שאני יכול להבין. האם יכול להיווצר מצב שהאדריכלים והמתכננים לא התכוונו אליו ונראה שינוי בהרכב? כן, אבל בשוליים".
"קיימת סכנה", מוסיף תא"ל (מיל') בן אברהם, "שצריך לבחון אותה כבר במחזורים הראשונים, שהאנשים שנכנסו עכשיו לא מתמודדים עם מה שדרשנו מקודמיהם ויתחוור שמקומם באמת רק בקורס מ"כים. כתוצאה מכך, נראה שעם הזמן תהיה אבולוציה כזו שגם התכנים יירדו ברמתם. האם אני מאמין שזה באמת יכול לקרות? כן. האם זה באמת יקרה? לא בהכרח".

לא ללעוג לחכמים

מערך המיון החדש, שכבר נכנס בחלקו לשימוש בחודש פברואר האחרון, יכול להשפיע גם בטווח הארוך. הקצינים הזוטרים של היום, הם חברי פורום מטכ"ל של עוד שניים או שלושה עשורים.
"אני לא חושב שהשיטה החדשה תעצב מחדש את פורום המטכ"ל", משער אלוף (מיל') יאיר, "פורום המטכ"ל אלה 15 קצינים שלא משנה איזו מערכת מיון תהיה, הם יבקיעו אותה. הם לא נכנסים לסטטיסטיקה והם לא אחוזון או אלפיון, זה אחד למאה אלף. מתוך כל החבר'ה שיעברו את בה"ד 1, הם יהיו הכוכבים שיבקיעו כל מערכת".
"הפירמידה מתחדדת בסוף", מחזק תא"ל (מיל') בן אברהם, "המהלך הזה ראוי אבל הוא בעיקר ישפיע על הפיקוד הזוטר. בדרך למעלה יש עוד מסננות ואני חושב שיש אנשים ששיטות הבחינה לא ישפיעו עליהם, שישתייכו למתאם 2 גם במקרה הקודם וגם עכשיו. תמיד יש 'ליבה' ואנשים שלא בקצוות. מה שמעניין לראות הוא דווקא מה יקרה לרוב".
אם כך, יכולה להיווצר כעת דמות קצין חדשה?
"לדעתי לא", משיב יאיר, "אין רק גורם אחד שיכול להשפיע. זו אינטראקציה כל-כך מורכבת של הרבה משתנים. אין תהליך אחד שאפשר להגיד שהוא ישנה את דמות הקצין, כמו שהיא לא השתנתה לאחר שהנהיגו את השיטה הקודמת".
"אם יעשו רק את השינוי הזה", מסייג בן אברהם, "אני חושב שיש סיכוי שיהיה מטכ"ל של יותר 'סמלים בטבעם', עם דרגות בכירות. אבל את זה אין בעיה לתקן - פשוט צריך לאזן ולהוסיף אחר-כך מדד אינטליגנציה. צה"ל הוא עדיין צבא שלא אחת מזלזל בהכשרה ובידע ולעתים מלגלג על קצינים חכמים. אמנם לא צריך לתת צל"ש למי שמספר סיפורים יפים, אבל לא צריך לזלזל. להפך, צריך דווקא לעודד קריאה וכתיבה, תרבות דיווח וחשיבה פתוחה. היום יש לנו מספיק קצינים טובים שהם גם אנשי רוח וגם אנשי מעשה".
אז איך ייראו הקצינים בעוד עשר שנים?
"בשיטה החדשה", טוענת רס"ן פישר, "אני רוצה לבחור את המתאימים יותר, ולא סתם את ה'הכי טובים', שזה מין מושג ערטילאי. אז אפשר להגיע לאותה תוצאה בכמה דרכים. לכן אני חושבת שלא נראה שטנץ אחד, ואני מאמינה שיהיה לנו יותר מגוון בקרב הקצינים, שרק יעשיר לנו את השורות".

http://dover.idf.il/IDF/News_Channe...na/08/16/03.htm