
28-04-2008, 09:49
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
|
אל תיפול רוחך
בתגובה להודעה מספר 38 שנכתבה על ידי The_Equivocator שמתחילה ב "אני עכשיו סטודנט בקרוב אהיה בוגר וכנראה ארוויח כמה שאני מצפה."
ואל תכנס לדכאון מזה שקילו עגבניה עולה 12 ש"ח (בוא נגיד... לך לשוק, שם עולה חצי). אתה רוצה ליחות כמו בורגני נטו, אבל לקבל הטבות מחיר של זקנה שיש לה זמן "לעשות שוק". גם למגדל העגבניות מגיע משהו: בעצם יותר מלי ולך כי הוא מייצר משהו שבלעדיו אין חיים, בעוד אני מייצר עסקי אוויר שבעיקר מזינים את עצמם. המגדל צריך לשלם ביטוח, להשרף בשמש, להיות מסונג'ר לשדה שלו יום יום בעונה, לקטוף, להדביר, למיין, לארוז, לשים על מוביל (אתה יודע כמה עולה שעת משאית?) להוביל לאגרקסקו... למה שיעשה את זה ב 6 ש"ח לקילו? מתכנתים וגרפיקאים יש כמו זבל: חלקם אפילו לא למדו באוניברסיטאות עם שכ"ל שמסובסד ע"י המדינה. אני חושב ששלושים ש"ח לשעה זה די והותר בשיל מה שהם עושים.
אז פעם (אני זוכר) באמת היו פירות וירקות בזיל הזול. גם התרופות בקופ"ח (עם הבולים הדביקים שהיית קומה מהזקן בכניסה לבית המרקחת), הלחם והארטיק קרח. אבל מה? לאבא שלי היה אוטו יד שלישית ורוה מה שראיתי אצל בני גילי בסרטים אמריקאים/אנגלים/איטלקים, יכולתי רק לחלום עליו: לא בגלל שהיה אסול לייבא - פשוט כי היה ברור שלא יהיה לזה שוק. המדינה הטילה מכסים דרקוניים, וכך מימנה את הסובסידיות לחקלאים ואת האין מע"מ על פירות וירקות (אתה יודע שאין עליהם מע"מ, אני מקווה). אז אל תנסה לספר לי שהיום רע ואז היה טוב. אולי את העגלה יכולת למלא במוצרי יסוד (יסודיים מאוד) בעלות שכר חצי יום עבודה (בוא נגיד) אבל בשביל נעלי אדידס רום מחורבנות היית מחכה ליום ההולדת, וגם אז מחבר מתנה של שתי סבתות. אם היה לך מזל ובאו דודים מאמריקה, הם לפעמים השאירו כאן (כדי לא לשלם עודף משקל) זוג או שניים, ואתה לבשת אותם בכבוד. היו לי בכיתה ילדים שאבא שלהם היה מסגר או נהג שכיר: אני זוכר מה היה או לא היה להם. היום, בשוק חופשי, יש פתאום דרישה לדברים שאז לא היה, וגם צמח שוק של אנשים כמוני וכמוך שלא יודעים לבד להתקין איזה חלון או את הרכב (אני עוד זוכר איך היית הולך ברחוב ורואה שני שכנים זוחלים מתחת לפיאט 124 ומתקנים משהו) אז המסגר והנהג עושים עבודות מיוחדות ומתפרנסים מצויין. גם הבית צמוד הקרקע העלוב שלהם, פתאום בגלל הביקוש שווה יותר.
לא איכפת לי לא להיות פופולארי, אבל אני עומד על דעתי: מי שרוצה, מסודר יופי ובכיינות היא לא רק לא אסטתית, אלא גם דוחפת אותך אחורה. תמיד יש כאלה שהנסיבות התאכזרו אליהם, אבל סמוך עלי שהם היו גם קודם. לא היה להם טוב יותר, רק היו פחות ערוצי טלוויזיה לבכות בהם.
_____________________________________
.
|