
14-05-2008, 14:55
|
|
צחי בן עמי לתחום התעופה הצבאית, חיל האויר ותולדותיו
|
|
חבר מתאריך: 17.10.04
הודעות: 8,704
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי צופה ורואה שמתחילה ב "שאלה על ההבדלים בתכנון מטוסי תובלה צבאיים (עם תוכן- למה כתוב ל"ת בצד)"
זנב T שומר את משטחי ההיגוי מחוץ לשדה המערבולות של הכנף, וזה עשוי לקרות כאשר המטוס מגיע לנחיתה בזוית התקפה גבוהה שמאפיינת נחיתה במהירות נמוכה\מסלולים קצרים (הנ"ק=המראה\נחיתה קצרים).
יתרון נוסף הוא לוגיסט - הרחקת הזנב מפני הקרקע מקלה על פריקה\טעינה, ועל התנועה סביב זנב המטוס.
החיסרון נובע מכל שמומנט ההשפעה של ההגאים גדול יותר (בגלל המנוף הגדול שנוצר עם הרחקת משטחי הניהוג) - ישנה סכנה שבתכנון לא נכון\מוקפד - המטוס יכנס להזדקרות עמוקה - כלומר הזדקרות שלא ניתן להחלץ ממנה (נקראת גם הזדקרות פטיש ומלווה בתופעה שנקראת גילגול הולנדי או צניחה לאחור).
חיסרון אחר נובע מחוזק המבנה. זנב T יקרוס מהר יותר מזנב קונוונציונלי בעת פירפור (תחום באווירואלסטיקה).
לגבי מדחפים הסובבים בכיוונים מנוגדים - בהתאם לחוק השלישי של ניוטון - חוק פעולה ותגובה (לכל פעולה יש תגובה השווה בעוצמתה ומנוגדת בכיוונה) - מדחף שסובב בכיוון מסויים - יותר מומנט גילגול נגדי על המטוס. שימוש במדחפים\רוטורים הסובבים זה כנגד כיוון תנועתו של זה - מרסנים את המומנט הזה.
ריבוי להבים - מפחית את הרעש. יש הטוענים שרבוי הלהבים גם מגדיל את נצילות המדחף, ע"י הגדלת מסת האוויר שנעה דרכו. מצד שני יש טענה שכל מדחף מכניס את זה שבא בעקבותיו אל תוך מערבולת, שמפחיתה את יעילותו, ולכן ככל שיש פחות להבים - כך היעילות גבוהה יותר. אין לי מספיק ידע כדי להסביר את הסתירה.
_____________________________________
ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק
|