01-06-2008, 18:09
|
|
|
חבר מתאריך: 29.04.07
הודעות: 1,015
|
|
לא לוקח אישית מהסיבה שהשמות שציינת
ידועים במחירים המקסימליים שלהם. לפחות אחד מהם עושה זאת לפרנסתו הבלעדית ולדעתי הוא שוגה אבל לא ניכנס לזה.
ההשוואה שהצגת לא הוגנת. במדינות בהן האספנות מושרשת עמוק יש אירועים ושווקים נפרדים לכל סוג. אצלנו, מה לעשות, מדינה קטנה מוקפת אויבים, השוק קטן אפילו פרופורציונית לאוכלוסיה. מחירי המיליטריה הבסיסית בארץ אכן גבוהים יותר, מה לעשות, יש דרישה וצריך לייבא את זה. דווקא מיליטריה נדירה ופחות מוכרת, שהיתה יכולה לקבל מחיר יפה במכירה פומבית בחו"ל, תימכר פה במחיר נמוך יותר יחסית. אהיה עוד יותר קיצוני: נשק אתני מאפריקה השחורה כמעט שלא נאסף כאן והפריטים האיכותיים והעתיקים (רוב מה שתמצא בשווקים פה זה זבל תיירותי) עומדים ללא דורש, בעוד פריטים דומים שיימצאו בלונדון, פריס או בריסל יימכרו במחירי תופת בגלריות מפונפנות לאמנות אתנית. אני יכול להמשיך עוד אבל אני חושב שהעברתי את הרעיון.
רוב מה שנמכר ביריד היה
א. פריטים מסחריים חדשים, שהתמחור שלהם גבוה משמעותית משווקי ארה"ב ושות' בגלל עלויות גבוהות של שילוח ומיסוי. היבואנים שהציגו אינם מעוניינים להתחרות בחנויות של עצמם ובגלל זה לא הציגו מחירים אטרקטיביים משמעותית;
ב. פריטי אספנות ברמה נמוכה עד בינונית במחירים שחלקם גבוהים-עד-מופקעים ובחלקם היו אטרקטיביים מאד, אבל הקונה הישראלי הממוצע לא יודע להעריך את זה ותמיד מחפש עיסקה טובה יותר. אין טעם להביא למכירה פריטים מהמילייה הגבוה מהסיבה הפשוטה שלמעט אספני ההארד קור, אף אחד לא ידע להעריך אותם, קל וחומר לשלם עבורם. טל ענבר יודע היטב על מה אני מדבר, למרות שאנחנו לא חולקים את אותו שדה, יש הקבלות. באספנות, כשרוצים להגיע להישגים גבוהים, מה לעשות, צריך להוציא מעות, והרבה. אספן שלא מוכן לשלם (ואני לא מדבר על חוסר יכולת - אני מכיר אספנים שחוסכים מפיהם - פשוטו כמשמעו) לעולם ידשדש במי אפסיים של בינוניות במקרה הטוב.
|