 |
18-05-2008, 07:59
|
 |
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
|
|
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
|
|
אני לא מתכוונת להכנס לדקויות מאמרו של הרב אבינר. אני מכבדת אותו כאדם וחושבת שזכותו של כל אדם (ומבחינתי לא משנה אם הוא רב, תלמיד או בור ועם הארץ) להחזיק בדיעה כזו או אחרת. זכותי להביע את דעתי, אך בוודאי שלא לכפות אותה או לבטל את דעתו של האחר.
ציטוט:
על-פי ארגון הבריאות העולמי, האגודה הפסיכולוגית האמריקאית, אגודת הפסיכיאטרים האמריקאית וארגונים במדינות נוספות במערב, שינוי נטיות הומוסקסואליות הוא הליך בלתי-אפשרי, ובחלק מהמקרים מנוגד גם לחוקי האתיקה הרפואית. על-פי תפיסה זו, אסור למטפל מוסמך להציע טיפול ראוריינטציה למטופל משום שהנטייה ההומוסקסואלית היא חלק בלתי נפרד מאישיות האדם, שלא ניתן לשנותו ושאין סיבה לשנותו. האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית אף הזהירה מנזקים פסיכולוגיים שעלולים להגרם כתוצאה מטיפולי ההסבה.
|
מקור- ויקיפדיה
היות ומחקרים רבים עדיין לא הצליחו לתת מענה לשאלה "איך נוצר הומוסקסואל", אני מסופקת אם איש דת כזה או אחר יכול לתת את התשובה. מבחינתי- זה לא מספק. אם זה פגם פסיכולוגי (ובמילה פגם אני מתייחסת לנקודת מוצאו של הרב אבינר)- הרי שניתן לנסות טפל בו בצורה פסיכולוגית. אם זה פגם פיזיולוגי- שום טיפול פסיכולוגי לא יעזור, שהרי הדבר מושרש.
לתחושתי, הרב אבינר אינו נותן מספיק את הדעת על התוצאות וההשלכות של טיפול פסיכולוגי כזה. כמו כן, הוא אינו בר- סמכא בנושא.
ע"פ השיטה הרפראטיבית, אדם שהיו לו בעיות בקשר עם אביו לדוגמא, יחפש דמות גבר במשך שארית חייו וכך בעצם הופך אותו אדם להומוסקסואל.
נשאלת השאלה מדוע טראומה כגון זו אינה משפיעה על כל אדם שעבר טראומה עם אביו, ולהבדיל- מדוע אנשים שלא עברו טראומות כלל- מגיעים לשלב בו הם מכירים בכך שהם הומוסקסואלים.
מצאה חן בעיני במיוחד תגובתה של מיכל ברכה לאותה כתבה בYnet:
ציטוט:
|
השיטות הפסוידו פסיכולוגיות שהרב, שאינו רופא או מומחה לנפש האדם, ממליץ עליהן הן שרלטנות גמורה. אך האם הרבנים המתנשאים אינם שרלטנים המציעים פתרונות לאנשים במצוקה ומתיימרים לדעת מה טוב בשביל זולתם? אשאל את הרב הנכבד. האם אתה יכול להעלות בדעתך שתוותר על אהבת נשים ותצליח נגד רצונך לקיים מגע מיני עם גבר ? הלא עצם המחשבה מעורר בך גועל, ולא רק בגלל האיסור התנכי אלא משום שאין לך כל משיכה מינית לבני מינך. ועכשיו תאר לעצמך שגבר שנמשך רק לבני מינו נאלץ לוותר על חיי מין או להכריח עצמו לקיים מגע עם אשה שאתה התחתן והוא חייב לה את עונתה. הומוסקסואלים רבים ניסו זאת, כדי לא להיות חריגים, כדי לספק את משפחותיהם המסורתיות, כי רצו משפחה וילדים, אך התוצאה הטרגית היתה שהם אמללו נשים חפות מפשע, אכזבו את ילדיהם וחזרו לבני מינם. במקום להשיא עצות ולגרום להומוסקסואלים להרגיש פושעים עליך להבין שזה רצון הבורא, הוא שיצר אותם חריגים.
|
עוד תגובה, מושכלת יותר, להנאתכם:
ציטוט:
ההלכה היהודית אוסרת משכב זכר (לא הומוסקסאליות-המתייחסת לזהות המובנת בתכונה המעידה על משיכה ולא על הפעולה,קרי:המשכב,לא אותו דבר) התורה אוסרת גם חילול שבת ואף מענישה מחללי שבת בחומרה רבה,האם אני צריך להבין מכך ש"נכון"לסקול באבנים מחללי שבת עפ'י החוק המקראי ? האם אני אמור להסיק שחוקים,צווים,ומיצוות שנכתבו לפני אלפי שנים "נכונים"באופן אוטומט מבלי לבדוק אותם ? הרי אחד אחד מתרי'ג המצוות מורה להרוג צאצא מזרע עמלק,האם כדי להיחשב ליהודי מאמין ומוסרי עליי לעשות כך במידה ואפגוש אחד כזה? מבהיל אותי אותם הומופובים המשתמשים בחוק המקראי כקרדום לחפור בו מכיוון שהחוקים הללו נשענים על חוקים שכוללים בין היתר:
יבום,חליצה,עגינה,איסור נשואי כהן וגרושה,דעתן של נשים קלה ולכן עדותן לא קבילה,הילכות הכלאיים,קול אישה בערווה,ציווי לאנס לשאת לאישה את הנאנסת,אשת כהן הנאנסת ע'י גבר אחר על הכהן לגרשה,אישה קטלנית(אישה קטלנית היא אישה שהתאלמנה פעמיים.אישה זו אסורה להינשא בשלישית,שכן חוששים שהיא הגורם למות בעליה הקודמים ולפיכך נישואים איתה מסכני חיים ),עבדות,איסור אוננות ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד.
רבנים ושאר אנשי דת יהודים אורתודוקסים אינם רואים משיכה לבני אותו המין ישות בעל תכונה טבועה (עוד בהיותו עובר אשר נובעת ממכלול של מרכיבים גנטים,הורמונליים,נוירופיזיולוגים וגם סביבתיים)אלא
רק נסיון היצר שיש לדכאו,טעות פאטלית עפ'י הדסציבלינה הפסיכולוגית, משום שהיא מונעת את האפשרות לאהוב ולהתאהב ולממשה בצורה כנה ואותנטית וגורמת להם להינמק בחשקם ולעמדת פנים והתכחשות לריגשותיהם,דבר שיגרור אחריו בעיות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות אחרות.ובכלל,טיפולי המרה אסורה עפ'י כללי האתיקה הפסיכולוגית. אך השאלה האם עפ'י התפיסה הדתית ציבורית רואים כגזירה שווה בין משכב זכר ולבין חילול שבת ? רובם יאמרו שכן,האומנם? הרי מספיק להציץ בתגובות באינטרנט על משחקי כדורגל המתקיימים בשבת (כן,גם בי-ם)ולבין ידיעות על אירועים או פסקי דין
המתייחסים לגייז כדי להבין את שקף הצביעות,ואת המוסר הכפול שבאופן ההתייחסות בין השניים שהוא רחוק כמזרח ממערב,ואם לא די בכך גם מחללי שבת מגלגלים בלשונם את אותו פסוק מקראי האוסר משכב-זכר,ואני אומר עליהם -וישמן ישורון ויבעט.גם עפ'י ההלכה היהודית לא בטוח שהמשכב אסור לפחות עפ'י האופן שהמשכב מתבצע,כוונתי שרצוי להבין שהדאלקטיקה ביהדות מושתת על הפעולה עצמה.עשה/ואל תעשה. יש המפרשים את המשכב (הפעולה)מכחול בשפורפרת (מטאפורה לחדירה)
האם אפשר לומר על כל מי שמגדיר עצמו כהומו כמבצע את הפעולה עצמה האסורה עפ'י ההלכה היהודית,קרי:יחסי-מין אנאלים? הרי ישנם הומוסקסואלים הסולדים מחדירה ומסתפקים במגע חומה של יד מלטפת,בטנטרה,ועוד כהנה וכהנה שמכחול בשפורפרת איננה פעולתם,החוטאים הם עפ'י ההלכה? כך או אחרת את ההומופוב המשתמש בדין תורה כקרדום זה לא ממש מעניין,הוא ינסה לקבץ את כולם ולנסות להכליל את כולם משום שלא המוסר העומד לנגד עיניו אלא העמדה התועמלנית האטרקטיבית בציבור, הרבה יותר מן העמדה החברתית-פוליטית ובוודאי מהעמדה הדתית ערכית משום שלזכותה של היהדות ניתן לומר שהיא רודפת דיוק ואבחנה,זהו המרחק בין אמת לתעמולה,בין הלכה לפוליטיקה,בין מוסר לשליטה המרחק בין ציות עיוור ולבין נעשה ונישמע.המצווה כמו העבירה הינו עניין של היחיד
לא לקבוצה אליה הוא משתייך,הדיון כקבוצה הוא פוליטי ואין לו דבר עם מוסר (מלבד אי-מוסריותה של הרדיפה עצמה) .
האם באמת איש דתי יראה באופן סימטרי נישואי כהן וגרושה(האפשרי בחוק,והמדינה מכירה בכל זכויותיהם בנשואים אזרחיים כמובן) ולבין נישואים בני אותו המין ? מסופקתני.אם כן,נשאלת השאלה מי מחליט על ההבניה החברתית/דתית של מה ניסבל ומה בלתי ניסבל ? מה מקובל בחלקו ומה לא מקובל בכלל? ומכאן השאלה הרחבה יותר מהי יהדות:תרבות המיתוס, האתוס,הנרטיב וערכי המוסר והדעת שהצטברו במשך שלושת אלפים שנים. אנו יודעים שלתרבות רבת שנים יש פנים רבות,גם מאיר כהנא וברוך מרזל שאלו את רעיונותיהם הגזענים והברוטלים מהיהדות,אך יחד עם זאת כל הרעיונות האנושיים על כבוד האדם וחירותו,על צדק ומשפט,על סולדריות אנושית,על אהבת הגר והתושב-כולם מעוגנים היטב במקורתנו. אך על האדם לעשות את האבחנה בין מיצוות/חוקים/צווים ולא לנהוג
כאחרון הקונפורמיסטים עלי אדמות,ולשאול את עצמו איזה יהודי הוא לבל יהיה לרשע,לגזען ושונא את האחר.
רבנים ואנשי ציבור דתי שמנסים להשליט על מי שאינו מקבל על עצמו עול מצוות, סדר חיים שאבד עליו הכלח ובאים לידי ביטוי ביחסם המפלה והמשפיל לנשים ולמעמדן, להומוסקסואלים,לאזרחים שאינם יהודים,לבני משפחות מעורבות,לציבור הומניסטי חילוני שאינו חסיד לטקסים דתיים ומעדיף לחיות את חייו כראות עיניו-רבנים ואנשי ציבור מגלגלי העיניים מהגוורדיה האורתודוקסית באם לא ישנו את דרכיהם האטומות והנעולות ימצאו את עצמם בסופו של תהליך מייגע כבלתי רלוונטי בעולם המחר.
יהודים ויהודיות משוחררים מכבלי הדת,אך לא מיהדותם,ימשיכו להתפתח ולמצוא מקום מכובד בין תרבויות תבל,ותורת הנביאים המטיפה לחירות,צדק ולשלום תנצח את משנת הכוהנים המאופיינת בפולחן,בהיסתגרות,באתנוצטריות בשינאת האחר. היו אלה משה מנדלסון ויהודה ליב גורדון מראשי תנועת ההשכלה היהודית שזיהו זאת והטיפו נגד היסתגרות מפני העולם ושורה מתוך שירו של גורדון "הקיצה,עמי" הפכה לסיסמתם "היה יהודי באוהלך ואדם בצאתך"בעת ההיא.
הרעיון להיות מאוהב ונאהב כלפי אותו מין ולממשה היא זכות בסיסית,לאהבה פנים רבות ולכל אחד יש הזכות לממש זאת כל עוד הוא לא פוגע פיזית באחר, אהבה היא חוויה נעלה המטהרת את הנפש ומרחיבה את גבולותיו הצרים של הקיום האנושי,גם כשאהבה היא כלפי אותו מין כשיש מי שיחזיר אהבה.
|
ובפן האישי-
כלסבית מוצהרת כ- 8 שנים, שחיה עם זוגתה הנוכחית כמעט 5 שנים, אני חייבת לציין שמוזר לי לשמוע על הצהרות המרה כאלו או אחרות. נשגב מבינתי איך אדם, רם מעלה ככל שיהיה, נותן לעצמו את החירות להכנס לי בין הסדינים.
אני בן אדם שמחשיב עצמו בן אדם חיובי, אוהב, נותן לזולת ומאוד פתוח לרעיונות חדשים, אולם אינני מסוגלת להבין את הצורך הזה בכניסה למיטתו של האחר. אוכל לשאול שאלות יותר חודרניות בפרטיותן, אך אני נמנעת מכך מפאת כבודו של הרב אבינר.
חיה ותן לחיות- אם אני מקיימת את אהבתי באופן שאינו פוגע בזולת (לא אסתובב שלובת ידיים ואנשק את זוגתי באמצע בני ברק או מאה שערים), אינו כופה עצמו על אף אדם ואין בו מן העבירה הפלילית- אני לא חושבת שיכול אדם לבוא ולנסות לשנות את מה שאני, רק כי מה שאני- לא מוצא חן בעיניו.
_____________________________________
|
|
ראשי
צ'אט
.
מצב כלאיים
