פרשה חמורה של חשד לחטיפת תינוק מאמו, בעת לידתו, והכרזתו כמת, נחשפה (יום ב', 30.06.08) על-ידי העיתונאית כרמלה מנשה (קול ישראל).
http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-...ml?tag=11-57-01
החטוף הוחזק במשך 22 שנים במעון למפגרים - "מקים, ברמלה. "דודו", כיום גבר בן 38, הוסתר במשך כל השנים מאמו. ניסיונותיו לאתר את אמו נתקלו, במשך השנים, בחומה בצורה של שתיקה, עד שהצליח בכוחות עצמו.

בא-כוחו של דודו, עו"ד עפר רון, סיפר ל Nfc, כי דודו נולד בבית חולים בתר, בית יולדות פרטי בחיפה. הלידה הייתה קשה ולאמו, אז נערה בת 18, נאמר כי "הוולד נפטר". בטרם נפרדה "לנצח" מתינוקה סיפרה לצוות כי רצתה לקרוא לתינוקה "דודו". וזה השם שניתן לו. היולדת ביקשה לראות את תינוקה המת אך בקשתה לא נענתה. לבסוף השתחררה מבית החולים, וברבות הימים נישאה.

דודו, שכאמור לא נפטר, נלקח והתגלגל בסופו של דבר למעון למפגרים ברמלה "מקים". שם גדל במשך שנים כילד נטוש ומפגר.
לפני כעשר שנים, עם בואה של מנהלת חדשה למעון המפגרים, הוחלט לערוך לו אבחון. במכתבה לרכזת שיקום מחוז תל אביב כתבה המנהלת החדשה של מעון "מקים", נעמי ארנן, כי עם כניסתה לתפקיד בשנת 1998, "ולאחר היכרות עם דיירי המעון, הועלה חשד שדודו אינו מתאים לפרופיל הדיירים... הוא התגלה כאדם נבון עם יכולות גבוהות, הרבה תסכול וקושי בהתמודדות עם גבולות". ארנן הוסיפה כי לאחר האבחון - "ועדת האבחון הוכתה בתדהמה על שאדם שאינו מפגר נמצא במשך שנים רבות כל-כך במעון לאנשים עם פיגור בינוני עד קל".

ארנן קבעה עוד, כי אין להתפלא כי "אדם שקיבל טיפול של אדם עם פיגור התייחסות וגבולות של אדם מפגר הגיע למצב נפשי קשה והפרעות אישיות". ארנן הדגישה כי כל יום שדודו נשאר במעון, תסכולו עולה, וכי השהייה במעון אינה נותנת מענה לצרכיו ולהמשך קידומו לחיים עצמאיים וכי "יש להוציאו מיידית למסגרת שתענה על צרכיו".

בגילוי כי אינו מפגר לא תמו ייסוריו של דודו. הוא ביקש לדעת מי הם הוריו, אך תחנוניו לקבל מידע לא נענו. לבסוף, לפני מספר חודשים הצליח, באמצעות תעודת הלידה שלו ושל אמו, לברר את פרטיה. הוא עשה זאת באמצעות 144 ויצר עימה קשר. בא-כוחו, עו"ד רון, אמר ל-Nfc כי באחד הימים צלצל דודו לאמו ובירר אם נולד לה ילד בתאריך לידתו. האם השיבה בחיוב ואז נודע לו כי בבית היולדות סיפרו לה שהוא נפטר. בסופו של דבר האם ובנה נפגשו.

לטענת בא-כוחו, לדודו נגרמו נזקים בשל היותו במשך שנים במעון למפגרים, כשבין היתר סבל מהתעללויות ואלימות.

משרד העבודה והרווחה מסר בתגובה, כי השר יצחק הרצוג הורה על בדיקת הפרשה. כמו-כן נמסר, כי בעת שהותו של דודו במעון לא הייתה נהוגה הפרדה בין ילדים מפגרים לכאלו עם מגבלות אחרות, וכי שיטות האבחון דאז אינן דומות לאלו הנהוגות כיום.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

יש משפט חמור ביותר בכתבה:

" "נלקח והתגלגל בסופו של דבר למעון למפגרים".

מה המשפט הזה אומר? שמקודם נתנו אותו לאימוץ, אבל המשפחה המאמצת לא הסתדרה איתו והעבירה אותו למעון למפגרים. או אולי המשפחה המאמצת הולידה ילדים משלה ולא רצו שהוא יהיה היורש ביחד עם אחיו הביולוגיים. מי יודע איזה סרחון מססתר מאחורי כל זה.

ייתכן שצריכים וועדת מעקב לילדים מאומצים, לעקוב האם לא מתעללים בהם, או הפוך, שהם לא מתעללים בהוריהם המאמצים.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

אין בעיה לוגית למי שמאמין אדוק בתיאוריית הקונספירציה, אבל הסיפור הזה אינו עומד במבחן הראשון של ההגיון האנושי: "פרו בונו", מי מרוויח?
בשביל מה לקחת מיולדת את הוולד ו"לגלגל" אותו במשך שנים במוסדות על חשבון המדינה? מי בדיוק מרוויח מהסיפור הזה, חוץ מהעיתונאית וחובבי הקונספירציות.

אבל הבעייה העיקרית פה שהמאמצים פתאום החליטו להתנער ממנו ולהעביר אותו למעון למפגרים.

הרשויות היו צריכים לשאול חזרה את האם הביולוגית האם היא רצה בחזרה את הילד, אבל לא עשו את זה.

אבל מה שתמוה בסיפור הזה למה העתונות הכללית מילאה פיה מים ולא מתעסקים בזה.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)