קארין שמוחה, תלמידת כיתה י"ב בתיכון החרדי "בית יעקב" בתל אביב, יושבת כבר יותר מחודשיים בבית. היא סולקה מבית הספר בלי שההנהלה איפשרה לה, או להוריה, לערער על סילוקה, ובלי שנמצאה לה מסגרת חלופית כלשהי, שבה תוכל לסיים להתכונן לבחינות הבגרות. כל יום שעובר יקשה עליה להשלים את החומר ולגשת לבחינות. סיבת סילוקה היתה נראית מצחיקה אלמלא תוצאותיה: באחד מימי ראשית ינואר באה שמוחה לבית הספר, ומול הכניסה ראתה שלט: "קארין, התינשאי לי?".

מורות בית הספר הסירו את השלט במהירות. מכיוון שקארין היא היחידה בבית הספר הנושאת שם זה, היא זומנה למחרת ללשכת המנהל, שהודיע לה לא לבוא עוד ללימודים. הסיבה להשעיה, כפי שניסח זאת באוזניה: פגיעה בשמו הטוב של בית הספר. המנהל, הרב משה רייס, הודיע גם לאביה של קארין, שבא לשוחח עמו, שהילדה הושעתה "למען יראו וייראו".

משרד החינוך מעדיף לצדד בהחלטת בית הספר ולא לתמוך בתלמידה. המפקחת על בתי הספר העל-יסודיים, רות אלמליח, כתבה לארגון "משמר החינוך", המייצג את שמוחה: "בבתי ספר אלו, קשר עם בחור הוא בבחינת חציית קו אדום ברור, והוא מסוג הדברים שאין להתעלם מהם ואין לעבור עליהם לסדר היום".

סיפורה של שמוחה הוא דוגמה לסטנדרט הכפול של משרד החינוך. היחס לבתי הספר החרדיים, הפועלים תחת האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי, הוא אחר. בתי ספר אלה, ובכללם "בית יעקב", ממומנים על ידי משרד החינוך, אבל פטורים מעמידה בחוקים והוראות. הפיקוח עליהם רופף וסלחני יותר.

חוק זכויות התלמיד, למשל, שנכנס לתוקף בשנת 2000, קובע שאסור להרחיק תלמיד לצמיתות מבית הספר, בלי שעמד לפני ועדת שימוע, שבראשה מנהל המחוז וחברים בה נציגי הורים ותלמידים. סעיף קטן שנרשם בסוף החוק פוטר את המוסדות בחינוך המוכר שאינו רשמי (בעיקר בתי ספר החרדיים) מעמידה בתנאי החוק. ואולם החוק גם מאפשר לשר החינוך לתקן זאת בצו, ולהחיל אותו גם על בתי ספר חרדיים. שום שר חינוך לא עשה זאת עד כה.

מלבד זאת, בתי הספר החרדיים כפופים לחוזר מנכ"ל, שמציב תנאים להרחקת תלמיד לצמיתות. לפי החוזר, חובת המנהל לזמן את ההורים לבית הספר ולקבל את תגובתם, למסור הודעה להורים ולידע אותם על זכותם לערער לפני מנהל המחוז, ולפנות לרשות המקומית כדי שתמצא לתלמיד מוסד לימודים חלופי. עד תום כל ההליכים הללו התלמיד נשאר בבית הספר.

לדברי אמה של קארין, חני שמוחה, מ"בית יעקב" לא התקבלה כל הודעה רשמית על הרחקתה של קארין. בקשות חוזרות ונשנות לשוחח עם המנהל נענו בהתעלמות. מנכ"ל "משמר החינוך", אורן יהי-שלום, אומר כי הארגון ינקוט צעדיים משפטיים נגד המשרד. "משרד החינוך מוכרח לאכוף כללים שוויוניים על בית הספר, בלי הבדל מוצא או השקפה. מי שמעוניין בפריווילגיות, יתכבד ויפתח בית ספר שלא נתמך על ידי המדינה".

קארין שמוחה מספרת, שהיא אינה התלמידה היחידה בבית הספר המקיימת קשר קבוע עם בחור, או מאורסת לבחור. היא אינה באה מבית חרדי ותיק, היא התקרבה לדת בעקבות חזרתו בתשובה של אביה, ובבית ספרה יש לא מעט בנות מבתים של בעלי תשובה. לדבריה, "בנות מדברות עם המורות על קשרים שיש להן עם בחורים. אבל משום שבמקרה שלי הכל נעשה בגלוי, סילקו אותי. אם הבחור היה יודע מה יהיו תוצאות המעשה שלו, הוא לא היה עושה את זה".

לדעת האם, חני, הסיבה לסילוק בתה קשורה גם באפליה על בסיס מוצא: לבתי הספר של "בית יעקב" עבר של אפליית תלמידות מזרחיות בקבלה למוסד. בבית ספרה, מספרת קארין, נהוגה הפרדה בכיתות, בין תלמידות ממוצא מזרחי ואשכנזי. "יש כיתה חסידית, שיש בה רק בנות אשכנזיות, והכיתה שלי, שיש בה רק בנות מזרחיות", אמרה. "היו מקרים שראיתי מורות מפלות בין תלמידות אשכנזיות ומזרחיות". גם בעניינים כאלה בוחר משרד החינוך לא להתערב.

ממשרד החינוך נמסר, בתגובה, כי "מדובר במוסד בעל תקנון לקיום אורח חיים מוגדר, והורי התלמידים חותמים על תקנון זה לפני ההרשמה ומתחייבים על הכתוב לו. הנהלת בית הספר טוענת שהתלמידה עברה על התקנון במודע, ולכן הוחלט להרחיקה. ההנהלה דוחה את הטענה שלא נעשה לתלמידה שימוע. בראשית השבוע, מנהלת האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי תזמן את הורי התלמידה, להציג את טיעוניהם. מנהלת האגף תבהיר להנהלת בית הספר שעליו לקיים את נוהלי משרד החינוך. המשרד יעשה כל מאמץ להשיב את התלמידה לספסל הלימודים".

מהנהלת בית הספר לא התקבלה תגובה, למרות פנייה בכתב, עד לסגירת הגיליון.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...0&itemNo=551782

"קשר עם בחור הוא בבחינת חציית קו אדום ברור, והוא מסוג הדברים שאין להתעלם מהם ואין לעבור עליהם לסדר היום".

ציטוט דבריה של המפקחת על החינוך העל-יסודי.....


אין מילים!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.