המנהיג הדרוזי, חבר הפרלמנט ואליד ג'ונבלאט מקואליציית ה-14 במרץ הפרו-מערבית, אמר כי מדובר
ב"יום לאומי בהגדרה, שהחל בתנועה הלאומית הלבנונית ונמשך בתנועת ההתנגדות האסלאמית".
ג'ונבלאט אף אמר דברים אנטי-ישראליים מובהקים. "בל נשכח שפלסטין היא כלא אחד גדול ועלינו
להמשיך במאבק לשחרר אותו".

http://www.omedia.co.il/Show_News.a...9716&MenuID=819

----------------------------------------------------------

מי שחיפש עוד סיבה למה לא להסכים להתנהלות האסונית בנוגע לעיסקה שבה הוחזרו גופות בתמורה
לשבויים חיים ורוצח מורשע, קיבל אותה מג'נבלאט. ג'נבלאט החלשלוש שרק לפני חודש מצא עצמו
מתחנן על חייו בפני נצראללה, ומבקש על חיי אנשיו, בטרם יישחטו ע"י חזבאללה, מרגיש אבו עלי מספיק
בכדי להתגולל עלינו ולראות בשחרור הרוצח, סוג של חג לאומי. הרוצח המורשע, שהוא דרוזי שכבר
התבטא בלגלוג על ג'נבלאט, יהפוך לסמל לאומי עכשיו, וג'נבלאט ממהר לעלות על הגל של המנצחים, כפי
שעשה פעמים כה רבות בחייו (חבר לסורים, רוצחי אביו, נגד הנוצרים, אח"כ חבר לחלק מהנוצרים נגד
הסורים וחזבאללה - וכעת שוב עושה 180...).
מי שרוצה לדעת מה צופן לנו העתיד בגזרה הלבנונית, צריך לראות את השבשבת ג'נבלאט, בכדי
להבין שיהיה רע מאוד בעתיד - ולא מעט בזכות עסקה שערורייתית זו, שעל כולנו להתפלל שלא תביא
לסיכון חייו של גלעד.

באירופה של אחרי תתנ"ו (ברצינות!).

אתה תבין למה הדברים שלך לא יכולים להיות מובנים ע"י מי שאמור להבין אותם. ישראל שוקעת במהירות לאותה מנטליות של הקהילות ההן.

.

אילו הייתה העסקה עם החיזבאללה מתנהלת בחלל סגור - היה ניתן לקבלה שכן כולנו ערבים זה לזה והיה מקום לקצר את סבל המשפחות.

העסקה אינה מתנהלת בחלל סגור כי אם במזרח התיכון ולה שלוש משמעויות עיקריות [1] חריצת גזר דין מוות על השבוי הישראלי הבא [2] רכינה של אנשי החיזבאללה וחמאס כבר בשעות אלו על המפות בכדי לאתר את נקודת החטיפה הבאה [3] קיבוע מעמדו של הצד הפאנטי בעולם הערבי.

את הדברים הללו ראו לא רק ראשי המוסד והשב"כ שהתנגדו אלא גם שרי הממשלה שאישרו את העסקה. העסקה אושרה בכדי להמשיך את מתכונת השקט המדומה. זכורתני היטב מי ביצע את תנועות הידיים המלגלגות בנאומו העלוב בנהריה באומרו 'מבחינת השניים האלו זה לא משנה אם הם ישבו קצת יותר או קצת פחות בשבי' [תאור חופשי מזכרוני]. איני קונה את המחשבה כי אותו אדם התרגש מסבל המשפחות יותר מראשי הממשלה שעמדו במצבים קשים יותר.

את עקבות שיקולי היחצ"נות ניתן היה לראות בשתוף הפעולה של כל אמצעי התקשורת - החל מהפרשנים שהקפידו לומר 'השבויים' ו'הבנים ישובו הביתה' למרות שידעו במה מדובר וכלה בשרי הממשלה שהשתתפו במשחק החיזבאללה למרות שיכלו למנע מכך ו'הסכימו' לבצע עסקה 'מבלי לדעת' מה מצבם של החללים. שהרי אם היו מכריזים על השניים כחללים או דורשים אות חיים מהחיזבאללה ונענים באישרור מותם - לא היו יכולים להצדיק לכאורה את החילופין האסימטריים והמסוכנים ובמקרה שכזה היו עלולות הכותרות של היום לעסוק בעדותו המתקרבת של טלנסקי.