פרשת השבוע - פרשת מטותנאמר בפרשה, "ויאמר אלעזר אל אנשי הצבא הבאים למלחמה, זאת חוקת התורה אשר צוה ה' אל משה". ולאחר מכן בהמשך הפסוקים, בא אלעזר ולימד את ישראל את דיני גיעולי כלים של עובדי כוכבים. (שהוא חיוב טבילת כלים הנקנים מן הגוי, כמו שביארנו ועוד נשוב לבאר בעז"ה בהלכה יומית).

והנה פרשה זו נאמרה מפיו של אלעזר הכהן, שאמרה משמו של משה רבינו, ומשה רבינו עומד על יד אלעזר, וכל ישראל עומדים ומשתוממים, מדוע אם כן משה עובד ושותק, ואינו מביע את דבריו בכוחות עצמו?

על שאלה זו עמדו רבותינו בגמרא במסכת פסחים (דף סו, ועונה הגמרא, אמר ריש לקיש, כל אדם שכועס, אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו, מנין למדנו כן? ממשה רבינו, שנאמר, "ויקצוף משה על פקודי החיל", ואחר כך נאמר, "ויאמר אלעזר" וכו', ומדוע משה רבינו לא אמרה בעצמו, אלא מתוך כעסו של משה שכעס על פקודי החיל, נשכחה ממנו חכמתו, ועמד תלמידו ואמר בשמו מה ששמע ממנו קודם לכן.

ואם נתבונן על מה כעס משה רבינו, הלא לא כעס משה על איזה ענין אישי, או דבר קטון, אלא כעסו היה על כך שהיו מבני ישראל שהחיו את הנשים שהחטיאו את בני ישראל, ואמר להם, אתם מחיים נשים שכל כך רבים מבני ישראל מתו בעבורם, ואתם רוצים להכניסם בתוך עם ישראל, ואם כן כוונתו של משה רבינו היתה טהורה לשם שמים, אך אף על פי כן אסור היה לו לכעוס, והיה עליו לדבר איתם מתוך נחת. ועל כן, מכיון שסגולת הכעס בטבעו שהוא משכיח את החכמה באדם, שכח משה רבינו כמה הלכות מפני כעסו, ונזקק לבקש מאלעזר לומר את אותם הדברים לבני ישראל.

רבינו חיים ויטאל, תלמידו הגדול של רבינו האר"י, היה אומר בשם רבו, שהיה מקפיד בענין הכעס יותר מכל שאר העבירות, ואפילו על כעס שהוא לצורך מצוה, כגון בעת שהייתי לומד עם אחי, ולא היה מבין הדברים על נכון והייתי כועס עליו, על זה הזהירני מורי ז"ל והוכיחני, והיה אומר, "כל שאר העבירות פוגמים באדם באבר אחד (מבחינה רוחנית), אבל מדת הכעס פוגמת כל הנשמה ועושה אותה טריפה".

רבינו מרן הבית יוסף, היה לו מגיד מן השמים, שהיה מגלה לו סודות התורה, ונדפסו חלק מהדברים בספר "מגיד מישרים", וכה אמר לו:
כבר הודעתיך כמה אתה צריך להתנהג בשפלות, שלא לכעוס על שום דבר בעולם. צא ולמד ממשה רבינו אדון כל הנביאים, שכל מקום שבא לידי כעס, בא לידי טעות, ולכן על שום דבר שבעולם לא תכעס.

ויהי רצון שנזכה להנצל מן הכעס, שהיא מדה רעה להחטיא בני אדם, ויזכינו ה' לשלימות המדות, לשמור ולעשות ללמוד וללמד. אמן.

מתוך אתר "הלכה יומית"

להבא נא לתת לינק לאתר ממנו נלקח המאמר. תודה.