אחרי 4 שנים וחצי: "קץ האינתיפאדה" בשארם


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/01082004/501542/pisga_wa.jpg]


היסטוריה בסיני: אבו-מאזן יתחייב להפסיק את האינתיפאדה החמושה, שרון - לעצור את הפעולות הצבאיות. במסגרת ההבנות שגובשו הלילה, ההתנתקות תיחשב חלק מ"מפת הדרכים". סקר "ידיעות אחרונות": 61% מהישראלים אופטימיים, 60% מאמינים לנשיא הפלסטיני
אטילה שומפלבי ועלי ואקד, שארם



לאחר כמעט ארבע שנים וחצי של הקזת דם, אחרי יותר מאלף הרוגים ישראלים ויותר מ-3,500 פלסטינים - "האינתיפאדה השנייה", או "אירועי גאות ושפל" בעגה הצבאית, אמורה להגיע היום (ג') אל קצה, לפחות באופן רשמי.



בעיירת הנופש שארם א-שייח', שכבר ידעה פסגות, תקוות ואכזבות רבות, יכריז הנשיא הפלסטיני, בנוכחות הפטרון מובארק והמלך עבדאללה: האינתיפאדה החמושה נגמרה . ראש הממשלה שרון יודיע מצידו על הפסקת הפעולות הצבאיות בעומק השטח (למעט במקרי "פצצה מתקתקת", מסייגים במערכת הביטחון).



בדברי הסיכום שיישא יזכיר אבו-מאזן רבות את "מפת הדרכים", ואת הצורך בחזרה למסלול המדיני. שרון מבקש לשים את הדגש דווקא על סידורי הביטחון.

אוויר פסגותממדריד עד עקבה / רועי נחמיאסישראל והפלסטינים ידעו שורת פסגות, ועידות והסכמים - מתחילת המשא ומתן במדריד, דרך הסכמי אוסלו והכישלון בקמפ דיוויד - עד לפסגה בעקבה. ynet מביא את ציוני הדרך העיקריים במגעים בין שני הצדדים. האם הפעם זה יצליח?

לכתבה המלאה

עד השעות הקטנות של הלילה עמלו נציגי שני הצדדים על ההצהרות, והגיעו לארבע הבנות עיקריות: הפסקת אש ישראלית-פלסטינית; העברת האחריות הביטחונית בחמש ערים בגדה (ובהמשך - חזרה לעמדות של ה-28 בספטמבר 2000); הסכמה שהנסיגה מעזה הנה חלק מ"מפת הדרכים", ואינה עומדת בסתירה לו; אמירה כללית על "כוללניות התהליך" ומחויבות להשקיע מאמץ כדי לסיים את הסכסוך הישראלי-ערבי - כרמז לשילובה של דמשק בתהליך.



המנהיג הפלסטיני הצהיר כבר אתמול באוזני מזכירת המדינה האמריקנית, קונדוליזה רייס, כי השיג "הודנה" עם כלל הפלגים הפלסטיניים. אולם בחמאס ובג'יהאד לא ממהרים להבטיח רגיעה. "הכל תלוי בעמדה שתציג ישראל ובתוצאות הוועידה", אומר חאלד משעל. לאחר פסגת שארם אמורה להגיע ההכרזה הרשמית על הפסקת אש בקהיר.



לצד ההבנות ההיסטוריות עם הפלסטינים, יקיים ראש הממשלה, שחוזר למצרים לראשונה זה 24 שנים, פגישת פסגה עם הנשיא חוסני מובארק. בירושלים מקווים שבקרוב מאוד, אולי כבר במהלך הפסגה, יודיעו מצרים וירדן על החזרת השגרירים לישראל.



הציבור אופטימי

הציבור הישראלי, מתברר, אופטימי לקראת הפסגה: לפי סקר מכון "דחף", שהוכן עבור "ידיעות אחרונות", 48% מהאזרחים "די אופטימיים" באשר לאפשרות שתושג רגיעה ביטחונית ו- 13% "אופטימיים מאוד", לעומת 23% ש"די פסימיים" ו-14% ש"פסימיים מאוד"; 24% מאמינים לאבו-מאזן שבכוונתו להפסיק את הפיגועים, 36% "נוטים להאמין", 10% "נוטים לא להאמין" ו-27% לא מאמינים.



בעניין שחרור האסירים, 46% תומכים - אך ללא "דם על הידיים", 21% סבורים שניתן לשחרר גם רוצחים, כל עוד מדובר בקשישים וחולים, ו-31% גורסים ש"אין לשחרר כלל". 55% מהציבור בטוח או חושב שיש לערוך משאל עם על תוכנית ההתנתקות, לעומת 43% שחושבים או בטוחים שאין בכך צורך.

http://hydepark.hevre.co.il/hydepar...asp?forum_id=99

לא אתפלא אם יש התאמה כמעט מוחלטת בין המאמינים לרוצח לבין האופטימיים,
יתרונו של הטיפש הוא יכולתו להיות עליז עד שהוא מקבל את הז..

"גן עדן של שוטים"

"וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל; וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, כִּי-אֵין מִשְׁפָּט"

"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר"

מה עם בעית 230000 תושבי יהודה ושומרון והגולן האם גם איתם תתבצע ההתנתקות?

האם האו"מ ישלם את דמי הפינוי ויישובם מחדש או אולי ארה"ב או אירופה?

מה עם בעית ירושלים והר הזיתים?

מה עם בעיית הג'יהד,החמס,החיזבאללה וכו'?

מה עם בעית 30 עד 45 אחוז מהעם שלא יסכים למדיניות ביילין-פרס-שרון?


השמחה מוקדמת והאופטימיזם מופרז ויש להכין את העם למכלול
התסריטים האפשריים.

אבל מי יעשה זאת המנהיגות פושטת הרגל בעינייני פנים וחוץ הנוכחית?

בקיצור: הדתי יאמר שאנחנו זקוקים לרחמי שמים והאחרים יאמרו "אנחנו
אופטימיים.