 |
18-08-2008, 18:43
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 18.08.08
הודעות: 229
|
|
היום שלי
קמתי בבוקר והחלטתי שהיום אני עושה את זה, היום אני אומר לה שאני אוהב אותה. יכלת להשאיר את הקורא פה במתח - לומר שהיום אתה עושה את זה. זהו, החלטת. ופשוט להמשיך - לא לגלות לי מה אתה עומד לעשות היום. אני אקרא ואמשיך בכוונה לדעת מה זה, מה אתה עומד לעשות? אני ממש רוצה לדעת ואני מחכה רק שתגלה לי כבר.
זה נראה לי יום מתאים כזה, שכל מה שאתה עושה בו הולך לך.
כזה שאתה מתעורר אליו עם חיוך על הפנים וישר קופץ מהמיטה, בלי למשוך עוד כמה שניות של נמנמום. את השורות האלה הייתי משכתבת לפסקא תאורית מתמשכת שכל רגע מושכת אותי עוד יותר ויותר ואומרת לי שמשהו גדול עומד לקרות ואני יושבת על הקצה של המושב ומחכה ומחכה עד שתגיד לי כבר מה זה הדבר הזה שאתה עומד לעשות. ובתור כותב - אסור לך לגלות לי עדין.
כבר חצי שנה שאני מחזר אחריה. כל פעם שאני רואה אותה עוברת ברחוב אני לא מסוגל להמשיך לעבוד יותר. נורא תמציתי מצידך, יש מישהי שאתה אוהב ואתה עומד לעשות משהו שקשור אליה ואני לא יודעת מה, כל זה בארבע שורות. רוב האנשים בעולם היו מאוהבים בחיים שלהם והם מכירים את ההרגשה - הם מתענגים עליה ומחכים לפעם הבאה שהם יוכלו להרגיש כל כך נפלא, ואתה לוקח את ההרגשה הזאת שהם כל כך היו מצפים לקרוא עכשיו עליה משהו רומנטי ויפיפה שהם יוכלו להאנח אחרו ולומר "אוווו", ובמקום זה אתה כותב חצי שורה על זה שאתה לא מסוגל להמשיך לעבוד. עד כמה שאני יכולה לראות עד עכשיו, בתור קוראת, אני יכולה פשוט להניח שאתה עצלן. לא קיבלתי את התחושה שאתה מאוהב, או שזה יום נהדר, או שמשהו גדול עומד לקרות ואולי הכל יהרס ואולי לא, ושאני במתח. אתה צריך להכנס לסיפור רגשית אם אתה רוצה שגם הקורא יכנס.
היו כבר כמה פעמים שהחלטתי שזהו - אני הולך להגיד לה מה אני חושב עלייה ויהיה מה שיהיה, אבל בסוף התקפלתי. פעם בגלל שלא היינו לבד, ופעם בגלל שהיא נראתה לי עצובה מדי ולא רציתי להעיק. תמיד מצאתי דרך לתרץ את העובדה הפשוטה שכולם ראו חוץ ממני, אני פחדן! בלי פאניקה אחי, למה סימני קריאה? שבחיים שלו לא העז לעשות משהו שנראה לו קצת מסובך או שיש סיכוי שיגידו לו לא. שוב, ורק כי זה מ אוד מאוד חשוב - לפניש אתה כותב תשנן כמנטרה - "אני נכנס לזה ריגשית אני נכנס לזה ריגשית", תדמיין הכל, אל תתקמצן על מילים. ואל תתרגש - תרגש.
אבל היום זה לא יקרה. היום זה היום שלי. למה אתה מפריד כל הזמן בין משפטים? זה בזבוז דיו.
היום לא יהיו תירוצים כי היום הכל ילך לי. הרי זה החוק בימים כאלה, שהכל הולך לך.
אז התקלחתי, שמתי את הבושם שלי ויצאתי אליה. זהו? זה כל מה שאתה עושה עם עצמך לפני הדבר העצום שכולנו מחכים לדעת מה הוא? תראה טיפה יותר מתרגש ותתאר לי דברים! הרחוב היה עמוס וכל אחד היה טרוד בעיניינים שלו. מן הסתם, לא הייתי מצפה לשום דבר אחר מאנשים ברחוב. איזה אתה יכול לא לכתוב במשלב גבוה אם בא לך, אבל בספרות יפה לא משתמשים בשפת רחוב. זוג אחד עבר מולי והם נראו לי כ"כ מאושרים. ודמיינתי לעצמי איך זה היה נראה אם אני והיא היינו עכשיו ביחד במקומם. המון אנשים היו מאוהבים בחיים שלהם וכב אמרו למישהו איך הם מרגישים, תאכל'ס זה לא ביג דיל, אתה סתם מתרגש. אם היית באמת לא מגלה לי מה זה הייתי במתח לדעת מה אתה עומד לעשות [אל זה ידרוש ממך השקעה רבה בסיפור והמון שכתובים], כשאני ודעת אני מאוכזבת אז תשתדל למנוע מהקורא את זה.
כנראה שנסחפתי קצת עם המחשבות כי פתאום נתקעתי בזה שהלך לפני ובדיוק נעצר כדי להרים משהו מהרצפה. אל תתחכם ואל תתבדח, זה מסוכן, אם אתה לא בטוח בעצמך לחלוטיין אל תנסה. כשיש משפט מצחיק בספר זה רק אחד שהיה באמת מוצלח ממתוך מאתיים שהחבר פיזר לאורך הספר ומחק אותם בסופו של דבר כי הוא יודע שאסור לנסות את זה. ובכלל, אתה מתרגש ו אתה בונה בנו ציפיה ומתח, אסור לך לנסות לשבור את כל מה שעבדת כל כך קשה לבנות עם נסיון להתבדח..המשכתי ללכת והוא סינן כמה קללות מאחור. ביום רגיל לא הייתי שותק לאפס הזה, אחד הדברים היותר אסורים בספרות זה לזלזל באחת הדמויות.שאתה מזלזל בדמויות שלך אתה מעורר בבקורא זלזול שמופנה כלפיך - לא כלפי הדמות. לא משנה כמה הדמות עיצבנה אותך. אתה צריך לכתוב עם חמלה על כל דמות ודמות. אבל היום אני לא אתן לכלום להרוס לי את היום. בטח לא לאיזה אידיוט שנעצר סתם ככה באמצע הרחוב ועוד מתלונן שנתקעים בו. בתור קוראת התעצבנתי פה מאוד - שלא תחשוב שאני עצבנית עליך או מזלזלת בך, אבל כשאתה קורא לדמות שלך אידיוט ומתלונן עליו כשאתה היית זה לא בסדר אני הייתי אומרתש אתה אידיוט, מתייאשת וזורקת את הדף באויר לי כוח להמשיך לקרוא. נשבעת. תמחק את המשפט הזה.
ואז פתאום ראיתי אותה. לא קבעתם להפגש? סתם ככה יד הגורל קבעה שהיא תהיה באמצע הרחוב והודיע לך על זה מראש כדי שתבצע את התוכניות שלך בלי בעיות ועיכובים? בהתחלה היא הייתה רחוקה ולא ראיתי את הפנים שלה, אבל את ההליכה שלה אני מזהה מרחוק. מידע לא חשוב ולא מעניין, מה גם שהייתי מצפה ממך ליותר התרגשות ולזיהוי מהיר של זאתש אתה אוהב, גם אם יש שם מאה אנשים שהולכים אותו דבר ועם אותו צבע שיער כמו שלה. לפחות למען הרומנטיקה בסיפור. יש לה הליכה אצילית כזאת, שכשהיא עוברת ברחוב כולם מסתכלים עליה. וככל שהיא התקרבה אלי הופנטתי. אי מדמיינת אותך עם ריר נוזל מהזוית של הפה. חשבתי שהיא תתעלם ממני, אבל להפתעתי היא יזמה ראשונה. בעקרון צריך ליזום רק פעם אחת ואז זה kinda ממשיך, אין צורך במילה "ראשונה", כי ברור לי מי שלא תכתוב על שניה. עוד דבר ברור זה שיפתיע אותך שהיא יזמה, גם אותי זה הפתיע, אז אין צורך לכתוב את זה, תכתוב תאכל' ואל תכביר במילים. יש מידה מדויקת שצריך לשאוף אליה, אז תנסה להבחין מתי צריך ומתי לא.
"מה קורה? טוב לראות אותך...".
בשנייה הראשונה הייתי עדיין בשוק וחשבתי לעצמי בראש איפה עוד תחשוב אם לא בראש? סתם מעניין אותי...שזהו הנה זה שוב חוזר על עצמו. אני מגיע לרגע האמת ואז חוטף פיק ברכיים וחוזר הביתה מבואס. אבל אז נזכרתי שזה היום שלי, ואני חייב לקחת את עצמי בידיים. למה אתה חושב שזה היום שלך? אף אחד לא לוקח החלטה חשובה לפי הורוסקופ או יום או משהו כזה, אם היית מתרגש עד כדי חשיבה לברוח אחורה לא היה מפריע לך שלפני דקה אמרת שתעשה אתז ה בכל זאת. מה גם שכל הפסקא הזאת זה חזרה על משהו שכבר אמרת. אנחנו יודעים שאתה מתרגש [אבל לא מרגישים את זה כל כך], ואנחנו יודעים שכבר ברחת בעבר. אין צורך לחזור על זה.
"איתי הכל טוב. האמת שטוב שפגשתי אותך כי אני צריך להגיד לך משהו שיושב לי על הלב כבר הרבה מאוד זמן..." סט רומנטי, "אני אוהב אותך" על המדרחוב באמצע היום אחרי ששואלים אותך מה נשמע ומסביב הכל הומה אנשם שמתעסקים במפתיע אך ורק בעניינים שלהם..
-"מה זה? משהו רע?" אל תבטא כל מחשבה שעוברת, תביע אותה - שתקמט את המצח ותראה מודאגת, שתנשום עמוק, כל מה שאתה רוצה כדי לגרום לנו להרגיש שגם היא חושבת שאתה עומד לעשות משהו גדול, כי סה"כ אני יכולה לדמיין את השאלה הזאת נשאלת בשיא האדישות וזאתל א הכוונה שלך.
-"לא. ממש לא. דווקא להפך" ניסתי לחייך את החיוך הכי יפה שלי בתקווה שזה יעשה את העבודה. אסור לכותב להחמי אלעצמו, הוא צריך שלקוראים יבוא לעשות את זה. אל תגיד מראש שזה לא דבר רע, תן לכולנו להיות במתח, מה גם שיש מצב שזה לא ימצא חן בעיניה בכלל, אל תעמיד פנים שאתה עושה לה טובה שאתה אומר לה שאתה אוהב אותה. תכתוב בפשטות שחייכת, לא צריך יותר מזה.
ואז היא הפתיעה אותי. הייתי מנסחת את זה בדרמטיות, חות מזה שאתה כותב שכל דקה היא מפתיעה אותך, אתה בנאדם מאוד מופתע מכל הסיפור הזה, הייתי משתמשת ב "ואז היא אמרה משהו לא צפיתי \שלא חלמתי\שבחיים לא הייתי מאמין שהיא הייתה אומרת" או משהו בסגנון.
"תראה. כבר כמה זמן שגם אני רוצה להגיד לך משהו ואני מפחדת מהתגובה שלך. אבל היום יש לי הרגשה שזה היום שלי. אתה מכיר את הימים האלה? אז אני אקח את הסיכון ואני אקבל כל תגובה שלך בהבנה. pause, PAUSE! אני אוהבת אותך."
אני בטח חולם. אין מצב שהיא אמרה את זה כרגע. תן לי לנחש, אתה מופתע (: זה משתמע ואין צורך במשפט הזה.
"לא נראה לי שזה הדדי. אבל היה חשוב לי להוציא את זה החוצה. ועוד משהו, סביר להניח שתסרב, אבל ההורים הלכו לבקר קרובי משפחה שלי והם לא יחזרו עד מחר. בא לך לקפוץ אלי היום בערב?..." בחורה עם ביצים.
-"בבב בטח, בכיף" ניסתי לשחק אותה כאילו זה לא מזיז לי. לא נראה שעבד לך. מה גם שאנחנו יודעים שזה מזיז לך ורואים שניסית לשחק כאילו לא, תמנע מלהגיד דברים שאנחנו יודעים או מדברים שיהיה לנו כיף יותר בלי לדעת אם רק היא היתה יודעת איזה חצוצרות יש לי בראש עכשיו... עוד משהו- שלוש נקודות זה דבר מרגיז, תחק אותן ותראה שהמשפט שלך הופך להרבה יותר חזק ודרמטי.
"טוב סבבה אז אצלי ב9. אתה יודע איפה אני גרה נכון?..."
אוי *אנחה יהודית* כמה טיולים ליליים עשיתי מתחת לבית שלך... אני יודע להגיע לשם יותר טוב מלבית שלי. משפט יפה.
"כן. נראה לי שאני יסתדר" אסתדר. אסתדר!
ואז היא התקרבה אלי, נתנה לי נשיקה, וישר ועקום. תכתוב "ומיד, או משהו, בחיים לא ראיתי "וישר" בספר. הסתובבה והתחילה ללכת. נראה לי שהיא אמרה משהו כמו "ביי..." אבל אני כבר לא הייתי מחובר לעולם.
ואז זה הגיע. הצל האכזרי הזה שמופיע על הקרקע. הרמתי את הראש ומה שראיתי היתה נעל של נייקי, מידה 44 נוחתת בול על אהבת חיי. כשהנעל התרוממה שוב מהקרקע היא כבר לא היתה שם...
פעם הבאה שאתם באים לדרוך על נמלים ברחוב...תחשבו פעמיים (: אנחנו לא דורכים על נמלים בכוונה, ורוב הסיכויים שאהובתך לא נמעכה כי איכשהו היצורים האלה אף פעם לא מתים. לא כדאי לבנות סיפור שלם כשאין לו פואנטה או רק כדי להצחיק בסוף, עסק מסוכן, מה גם שאם אתה מנסה לבנות ציפיה ומתח, או סימפטיה, אצל הקורא לאורך סיפור שלם ואז אתה אומר לו שאתה נמלה - אתה תראה הרבה נייקי במגוון מידות עפים לכיוון שלך.
בהצלחה בהמשך, כל מה שכתבתי לך הוא בגישה טובה ולא נסיון לקטול, קח את זה בהומור ובאותה נימה בה זה נכתב. (:
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
