18-09-2008, 13:09
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.03
הודעות: 3,631
|
|
בתגובה הבאה אותה כתבתי (לפני שכתבת את תגובתך) הבאתי את שיטתו של הרב עובדיה יוסף. ואכן ציינתי שלא הכרתי אותה. עם זאת שיטתו מחודשת והיא מנוגדת לפסיקתם של מרבית רבותינו האשכנזים כמו החזון איש הגרש"ז אוירבעך האגרות משה (משום שהחמיר כמגן אברהם אף שיתכן ודעתו שפלטה אכן אינה ככירה) וכן כתבו כל הקיצורים בני זמנינו שמירת שבת כהלכתה אורחות שבת פסקי תשובות ושאר המחברים ההולכים בדרכם. גם הסתמכותו על האגרות משה בדבר הגדרתה של הפלטה אינה מושלמת מכיון שהנ"ל החמיר כדעת המגן אברהם שאוסר את החזרה בדבר יבש שהצטנן לגמרי. (הובא באג"מ ח"ד סימן ע"ד אות לא) הרב עובדיה הקל בעניין הגדרתה של הפלטה כדבריו ומאידך פסק להקל כשיטת הגר"א החולק את המגן אברהם ודלא כאגרות משה. (יעוין גם בשו"ת יביע אומר אותו הבאתי)
יחד עם זאת אתה מסרב להבדיל בין החזרה על גבי כלי שעל גבי הכירה שלגביו אין ויכוח ולכולי עלמא הדבר מותר שי"ח, ח כמו שהבאת, לבין החזרה על גבי הכירה עצמה שלכולי עלמא הדבר אסור אא"כ התקיימו תנאי החזרה המפורטים בסימן רנ"ג, ב . הנידון בין הפוסקים הוא לגבי הגדרתה של הפלטה, האם היא מוגדרת ככירה ואם כן יש לחוש בה למחזי כמבשל או שהיא מוגדרת ככלי שעל גבי כירה מכיון שאין הדרך לבשל בה ובעניין זה נחלק הרב עובדייה עם מרבית הפוסקים האשכנזים ובדבריו עוד כמה קולות א' לא חשש לדעת המגן אברהם שחושש משום בישול אף בדבר יבש שהתקרר לגמרי ב' הקל אף בתבשיל שרובו יבש ומקצתו לח.
השמירת שבת סבר שדינה ככירה גרופה וקטומה לאפוקי מדעת הסוברים שדינה חמור יותר ככירה שאינה גרופה וקטומה (דעת ישכיל עבדי ח"ה חאו"ח סי' ל"ד) תעיין גם בהערותיו וגם במקורות שהביא. הדברים מבוארים היטב בדברי הפוסקים במקורותיהם ואם אכן תתייחס לשורש הדין ותבחין שהחזרה (ללא התנאים) על גבי כירה אסורה ועל גבי כלי שעל גבי הכירה כמו מיחם הדבר מותר (באופנים שאין בישול) תוכל להבין שאכן בכך נחלקו בדינה של פלטה. אצטט עוד מדברי הרב יוסף בעצמו
שו"ת יחווה דעת חלק ב סימן מה
יש להקשות שהרי מרן השלחן ערוך עצמו התיר להניח בשבת תבשיל שנתבשל כל צרכו על גבי קדרת חמין או על גבי מיחם. וכבר עמד בזה בספר תוספת שבת (סימן רנג ס"ק מב) שלכאורה דברי השלחן ערוך סותרים זה את זה. ותירץ, שבקדרה ריקנית אסור מפני שנראה כדרך בישול לכתחילה, אבל על גבי קדרה מלאה מותר שאינו נראה כמבשל. וכן כתב הפרי מגדים, שלהעמיד התבשיל על גבי קדרת חמין או מיחם יש להתיר שאינו דומה למעמיד על גבי כירה, אבל כשהקדרה שעל האש ריקנית, שאינה עומדת שם אלא רק לסתום חום הכירה, דמי לכירה גרופה וקטומה שאסור לתת עליה תבשיל לכתחילה בשבת משום שנראה כמבשל. ע"כ. והסכים לזה במשנה ברורה בביאור הלכה (סימן רנג סעיף ג) בד"ה ויזהר. וראה עוד בחזון איש (בהלכות שבת סימן לז אות ט). ולפי זה המניח על גבי פלאטה חשמלית, דומה למניח על גבי קדרה ריקנית, שיש לאסור.
הנ"ל אמנם האריך להכריע להתר אך הפוסקים הנ"ל לא הכריעו כדבריו מלבד האגרות משה שהחמיר מטעם אחר כשיטת כמגן אברהם. אני ממליץ לעיין בתשובות הנ"ל ולא להתספק בדברי הקיצורים.
הקביעה שהדבר מותר ללא פקפוק אף היא אינה במקומה. להולכים בדרכי הפוסקים האשכנזים הדבר אסור לחלוטין ורק לאלו ההולכים בדרכו של הרב עובדיה בכל ענייניהם (וגם נמנעים מלקנות את הגרלות מפעל הפיס) מותר להקל בעניין זה. יעויין ביור"ד רמ"ב בעניין ההנהגה באופן שיש מחלוקת בין שני רבנים בדור ובקיצורו של הש"ך שם.
אצטט עוד מהמקור שהבאת
http://www.kipa.co.il/ask/show/3754
לדעת רוב פוסקי זמננו, אסור להניח אוכל יבש קר ישירות על הפלאטה, משום שהדבר נראה כבישול, כשם שאסור להניח ישירות על האש. אולם לדעת הרב עובדיה יוסף הדבר מותר, כיון שאין דרך לבשל על פלאטה. יש להדגיש שמחלוקת זו אינה תלויה בהבדל בין אשכנזים לספרדים, אלא בין פוסקי זמננו, שכאמור רובם אוסרים, כולל חלק גדול מהפוסקים הספרדים.
לא התכוונתי לדבר בלשון גבוהה דווקא. צורת הפסיקה הנכונה היא בהכרת הדבר משורשו, לכן סקרתי בקצרה את עיקרי הדינים ואת מקומם בש"ס ושולחן ערוך. אי אפשר ללמוד רק את ספרי הקיצורים ולהתיימר לדעת הלכות מורכבות כהלכות שבת, וכל שכן שלא ניתן לפסוק מהרשת. על אף שעברתי על כמה ספרי קיצורים מכריכה לכריכה אינני מסתמך רק עליהם בבואי לדון בהלכה למעשה שכן הדבר בוודאי יביא לידי שיבוש.
מדבריך אכן ניכר שלמדת בישיבה ספרדית אך בקרב אחריך האשכנזים המנהג והלכה שונים לגמרי ועליך לדעת גם את זאת.
נערך לאחרונה ע"י channb בתאריך 18-09-2008 בשעה 13:30.
|
ראשי
צ'אט
כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים 
מצב כלאיים
