|
אנחנו הולכים לקראת תקופה קשה
מדובר במשחק שח.
כל עוד זה היה ישראל מול העולם הערבי עם פטפטת אנטי-ישראלית של האירופים יכולנו להתמודד יותר בקלות עם המצב אם הממשלה שלנו לא הייתה רופסת, משוחדת ומושחתת.
כאשר מדובר ברוסיה הסיפור שונה, הם לא "מהאו"ם" , לפוטין יש טינה נגד יהודים גם בגלל נושא האוליגרכים, גם בגלל העזרה של אנשי צבא וממשל ישראלים לגיאורגיה, וגם בכלל מתוך ידיעה שיהודים שולטים ברוב אמצעי התקשורת והכלכלה בעולם, ומבחינתו היהודים שולטים בארה"ב - היהודים מונעים מרוסיה לחזור לימיה כמעצמה עולמית.
פוטין כידוע מנסה להשיב את רוסיה לכוחה כפי שהיה בתקופת הקומוניזם.
הוא מפעיל שרירים על מדינות שכנות כמו אוקראיניה, גיאורגיה, ומדינות כמו צ'כיה, הוא מנסה לערער ולנגוס בכוחה של ארה"ב בראש ובראשונה.
אנחנו בתקופה מאוד מסוכנת לעתידנו כאן, פוטין כמו העולם הערבי רואה בישראל כנציגה היחידה של ארה"ב והמערב במזרח התיכון, פוטין יודע שהסיבה שמאז מלחמת יום כיפור, לא נפתחה נגד ישראל מלחמה קיומית, היא בגלל כוחה הגרעיני.
היכולת הגרעינית של ישראל היא "המלכה" על הלוח, למדינות האוייב אין יכולת כזו, ועד שרוסיה נכנסה לתמונה ישראל יכלה בכל שלב לסכל מהלכים של פיתוח יכולת כזו מצד אויביה, ובכך לשמור על ביטחונה.
עכשיו כשרוסיה בתמונה, ומדובר מעבר לסיוע בנ"מ, בנשק, רכיבים ואמצעים, אלא בברית צבאית, הסכמי הגנה וחסות...אנחנו בבעיה, מדינה שיש לה יכולת גרעינית, היא סוג של מעצמה, במיוחד כשמדובר בשלטון טוטליטרי כמו שיש היום ברוסיה, אז הכוח הזה מרוכז לתוכניותיו וגחמותיו של אדם אחד ואין קולות מבפנים שיכולים לסכל את הדהירה של פוטין להשגת כוח ושליטה.
ישראל בתור מדינה קטנה לא רוצה לפתוח חזית מול הרוסים בנוסף לעולם הערבי, ונעזרת בגיבוי של ארה"ב בעיקר וכמה בנות ברית קטנות יותר כמו הודו, אצלנו באמת מקווים שזה יגמר במישור הדיפלומטי.
לנתניהו מחכה משימה קשה כשיבחר, הוא יצטרך להגיד לפוטין: "עד כאן" ולהיות מוכן אם צריך לעשות שריר לרוסים שאם הם ינקטו צעד כנגדנו ולטובת אויבינו במדינות השכנות, ישראל תפעיל את השפעותיה במדינות אחרות ששכנות לרוסיה, בין אם מדובר בסיוע טכנולוגי או בנשק, ולהבהיר באופן גלוי, שהיא לא תאפשר לאף מדינת אוייב שכנה לפתח יכולת גרעינית.
הפחד הגדול הוא שהרוסים יאיימו לתקוף את ישראל בנשק גרעיני או לספק נשק שכזה לאויבינו, זה מצב מסוכן אם כי עלינו לזכור שבמלחמת יום כיפור היינו בסיטואציה אפילו קשה יותר, של "ברירת שמשון" אז העולם הבין שלישראל קיימת יכולת גרעינית, והיא עמדה להשתמש בה מעמדה של : "אין לנו מה להפסיד", היום מצבנו טוב יותר מאשר אז, יש יותר ברירות ובתיכנון נכון הן במישור הדיפלומטי, הן במישור הצבאי, אפשר להטות את הכף לטובתנו.
המצב החדש דורש התפכחות של כולם, בכל הדרגים, עד לאזרח הקטן, להבין מה עומד בפנינו, לצאת מהבועה, לוודא שנציגינו כאן ובגולה יפעלו בכל הדרכים והחזיתות על מנת שלא נצטרך לעמוד בפני סיטואציה שבה רוסיה מאפשרת חממת פיתוח לנשק גרעיני למדינות ערב, אסור לנו לתת לסרטן הגרעיני האיסלאמי להתפשט.
היו 2 מלחמות עולם שהתחילו ממדינות קטנות, במלחמת העולם הראשונה זה התחיל באוסטריה, בהתנקשות בקיסר פרנץ יוזף, שיצרו כאוס והפעילו תגובת שרשרת שהכניסה עוד ועוד מדינות למערכה שהיו בברית הגנה אחת עם השניה וכמובן הגרמנים ומדינות הציר מנגד.
במלחמת העולם השניה זה התחיל מדיל בין היטלר לסטאלין בסיועו האווילי של צ'מברליין לכיבוש פולין, מדינה מזרח אירופית קטנה שממנה כל הבלאגן החל, ויודעים איפה הכיבוש הנאצי נגמר ואת המחיר שהעולם שילם והיהודים בפרט.
אסור לישראל להפקיר את גורלה כפי שקרה לגיאורגיה, כפי שעשו לסרביה, וכפי שקרה אז לפולין ולצ'כוסלובקיה.
אם תפרוץ שוב מלחמת עולם וכנראה שכן, ישראל תהיה במרכזה, יש מספיק כוחות שמכרסמים בנו מבפנים (השמאל, התקשורת, "שלום עכשיו", השחיתות) ומבחוץ - מדינות האוייב, האירופאים, והרוסים.
אסור להגיע למצב שהם יכתיבו מהלכי כניעה והרס עצמי לישראל, נשק גרעיני כבר אינו ערובה מספקת להישרדות במזרח התיכון ובעולם, זה לא מספיק שיש פוטנציאל ויכולת, צריך לדעת לממש ולהפגין אותו בזמן הנכון, ועכשיו זה הזמן.
|