שלום רב לכולם.
הבעיות שלי התחילו לאחר הטירונות. את הטירונות שלי עשיתי בבה"ד חיל הים משום שאני בחיל הים ומי שבחיל הים עושה טירונות בבה"ד שבחיפה. למרות שפחדתי מהגיוס והמעבר מחופש למשמעת של צבא, אני חייב לציין שנהנתי בטירונות לעומת הקורס שבא אחריה. הכרתי הרבה אנשים שיחסית התחברתי אליהם במהלך הטירונות. אבל כאן נגמר החלק הטוב של הסיפור. לאחר הטירונות שובצתי לקורס מכונאי, מקצוע שאני שונא וכדי להוסיף לכך גם כל האנשים שהתחברתי אליהםבמהלך הטירונות שובצו לקורסים אחרים ונשארתי לבדי אם אנשים שהייתי אומר שאני לא מאוד מחבב או מתחבר אליהם עד סוף הקורס שזה שלושה חודשים. שנאתי כל רגע בקורס וכבר חיכיתי שהוא יסתיים. לקראת סוף הקורס נודע לי שאני משובץ ליד הבית ליומיות ושמירות פעם בשבוע ושבת 1 ל4 אז נהייתי פחות מדוכא. חשבתי שאם הזמן אני אסתגל למרות המקצוע והשמירות.אבל לא כך היה. אני פשוט לא מסוגל יותר להיות בבסיס הזה, במקצוע הזה ולעשות את השמירות האלה שיש בהן בלגן. כל יום מישהו מוציא גימלים או מבקש שיחליפו אותו או מוציא פטורים. לצערי או לא לצערי בעיות רפואיות שיכולות לפסול לי את המקצוע הזה אין לי. להגיש טופס 55 זה פשוט חסר סיכוי כי אולי יעבירו אותי בסיס אבל לא תפקיד, וזה עוד יותר גרוע. פרוטקציות שיכולות למשוך אותי גם אין לי. ניסיתי דרך קב"ן לפסול מקצוע אבל אני כבר בפגישה חמישית והעיניין לא מתקדם לשום מקום. אפשר למשוך ככה פגישות גם שנה ואני בנתיים אהיה בבסיס. לדבר אם המפקד ולבקש שיעבירו אותי זה חסר טעם אני לא אפרט פה למה. אני פשוט כבר לא יודע מה לעשות. אני לא רוצה ולא יכול להמשיך את השרות הזה. נמאס לי מהתפקיד, נמאס לי מהשמירות.
תייעצו לי מה אני יכול עוד לעשות שלא חשבתי עליו כדי לעוף משם.
תודה רבה רבה מראש לכל העוזרים.

אם זה כמו בחימוש אז פטור לנעליים קבוע ואתה פטור מהמקצוע

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לצערי אצלנו פטור מנעליים לא פוסל מקצוע

כאדם שנמצא בשירות בחיל הים ההמלצה היחידה שאני יכול להביא לך זה לעבור יחידה .
אולי בסיס סגור.... שווה לבדוק !
בהצלחה

ממ לאיודע כשאני הייתי בחיל הים דווקא אהבתי מאוד איפה שהייתי :\
אממ תמשיך להפגש עם הקבן ולנסות לשכנע אותו שזה באמת פוגע בך כל העניין הזה

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תמשיך עם הפגישות עם הקב"ן ותראה לו שזה באמת פוגע בך נפשית כל המצב.

היי, מה שכתבת מאוד עניין אותי,
כמה נקודות:

1. אני מבין מאוד למה אתה לא מתחבר.
אתה בחור חכם עם קב"א מאוד גבוהה ונתונים נורא גבוהים (רואים בכתיבה שלך).
מי שמגיע בדרך כלל לקורס מכונאים זה 3-4 אנשים מאוד מאוד מאוד חכמים שנדפקו, 5-6 אנשים סבבה בינוניים, ו-15 בררה-עמחה בלי מוטיבציה שעושים שכונה וההתנהגות שלהם גועל נפש.
אפשר להבין את הדיכאון.

2. פטור מנעליים קבוע לא פוסל אצלכם מקצוע?
חחחח... קבילה אחי, קבילה... אל תשתוק.
אני יכול להבין למה זה לא פוסל (הרבה בטח מוציאים ויוצאים ככה מהתפקיד),
אבל זה עניין של בטיחות אישית שלך, ואם נופל לך ציוד כבד על הרגל,
אוי ואבוי. והמפקדים שלך יאכלו אותה בגדול, זה אסור.
אסור לעבוד בלי נעל מתאימה (שהיא נעל צבאית גבוהה רגילה).

3. אני רואה שאתה הולך לכיוון הנפשי...
אם כבר התחלת, תמשיך עם זה, בסוף הקב"ן יישבר וימליץ על שינוי תפקיד.
תבקש לעבור לתפקיד שידבר אליך יותר, נסה ללכת לכיוון משרדי פקידותי.
תמשיך להציק לקב"ן.
תבקש מהמפקד שיעזור לך לצאת.
תבקש מההורים שלך שיתקשרו או ישלחו פקס.



דברים כאלה לוקחים זמן, לצה"ל יש מחסור גדול בכוח אדם ולא משחררים אנשים בקלות....
בסוף אתה תצליח, ייקח כמה חודשים...
אני לא מעודד אותך לפסול, אבל אם אתה לא יכול לסבול יותר שם, אז תמשיך עם הפגישות אצל הקב"ן, בסוף יעביר אותך... תבקש העברת בסיס ותפקיד.

תראה, אין לי מושג מה הקב"א שלי אבל שלחו לי מיונים לסטילי"ם, נ"מ, מודיעין, לגמא, לטייס ואת כולם לא רציתי משום שידעתי שאני פשוט לא אסתדר אם היציאות שם. אני לא יודע איך לקרוא לזה אבל פשוט קשה לי להיות בבסיס, כלומר לישון, אפילו יום אחד. אני פשוט משתגע מזה, נהיה מדוכא. אני יודע שיש אנשים שסוגרים 14 או 21 על ימין ועל שמאל אבל לי קשה לסגור אפילו יום, מה אני אעשה, אני פשוט לא בנוי לזה ואנשים שלא יודעים איך זה פשוט לא יבינו אותי. בצבא חשבתי שלפחות ישימו לב לזה שיש לי בגרות אם 38 יחידות, פיזיקה, מחשבים. איזה ישימו ואיזה לב, מכונאי לכל דבר. מה שעוד יותר מדכא אותי בכל הסיפור הזה הוא שאנשים שהיו איתי בקורס היו חצי בלי בגרות מלאה, עוד רבע ממב"ר והשאר איכשהו הרחיבו כמה מקצועות. אני הייתי בקורס אם הנתונים הכי גבוהים וגם הייתי מצטיין הקורס, שזה לא עזר לי בכלל. הרגשתי פשוט לא שייך. כל החיים שלי מאז שאני זוכר את עצמי אני התעסקתי אם מחשבים. פתאום משום מה אני צריך להתעסק במכונאות.
פטור מנעליים יהיה קשה עד אי אפשר בכלל להוציא משום שאין לי פלטפוס או בעיות אחרות ברגליים ולהגיד לרופא שפשוט כואבות לי הרגליים ובגלל זה אני רוצה פטור נעליים פשוט לא מציאותי.
ביום רביעי יש לי פגישה אם פסיכיאטר שקבעה לי הקב"ן לאחר הפגישה החמישית. אני אנסה לבקש ממנו לפסול את המקצוע ולעבור יחידה. אם לא אז אני פשוט כבר לא יודע מה לעשות יותר. אני לא בנאדם שרגיל להלחם אם המערכת וגם לא טוב בזה. אני פשוט אדפוק נפקדות כי לדעתי זה הפתרון האחרון שנותר לי כדי שמישהו ישים לב לבעיה שלי ולא יגיד שהכל יהיה בסדר וכלום לא ישתנה.
אני לא יודע אם להגיד לפסיכיאטר שאני אדפוק נפקדות או שאתאבד אם הוא לא יעזור לי, שלא יחשוב שאני מאיים עליו ולא יתן לי כלום בסוף או שהוא ירחם עלי. אני כבר הרבה זמן חושב על לדפוק נפקדות, עוד מאז הקורס אבל כל פעם התקווה שמשהו ישתנה עוצרת אותי, אבל אני כבר באמת נואש הפעם ופשוט הולך לעשות זאת.

שמע, לא ציינת מקודם שיש לך תור לפסיכיאטר.
אם כן, אז אתה בדרך החוצה.
קב"ן מפנה לפסיכיאטר כדי שהפסיכיאטר ימליץ על הורדת פרופיל.


אני חושב שזאת טרגדיה איך חייל כמוך שמהכתיבה שלו רואים כמה הוא איכותי בטירוף,
וגם ממה שאתה מספר על המיונים למודיעין, גמא, טיס, והבגרות עם ה-38 יחידות פיזיקה ומחשבים....
הגיע לכזה קורס. זה מזעזע. קשה להסביר מה הסיבות לזה.
יש הרבה חיילים כמוך וזה פשוט כל כך עצוב בשביל הצבא שהוא שולח חיילים כאלה, לכאלה מקומות שבאמת אנשים בלי בגרות ובלי מוטיבציה ובלי כלום מגיעים אליהם....
כור היתוך - נכון, אבל... יש גבול. זה מעליב בשביל חייל עם בגרות מעולה שהתמיין לטיס, להגיע לתפקיד שבו הוא מחזק ברגים כל היום. זה לא הגיוני!


אני חושב שאצל הפסיכיאטר תתנהג כמו שהתנהגת עם הקב"ן,
תגיד לו במפורש שאתה לא מסוגל נפשית להישאר במקצוע הזה ומבקש לעבור,
אתה לא יכול להיות יותר במצב הזה, אתה מתוסכל, מדוכא, לא אוכל,
רוצה להישאר בצבא ולשרת 3 שנים - אבל התפקיד מחרפן אותך ואתה משתגע ואתה לא מפסיק לסבול ולבכות, רק רוצה לעבור תפקיד ולעבור ליומיות.

יש לו את החוות דעת של הקב"ן להוריד לך פרופיל אז זה אמור להיות הליך פשוט, חותמת גומי...

בהצלחה.

פרופיל 97 בלי בעיות רפואיות או ת''ש שיכלו למנוע שירות קרבי ושובצתי בקורס שהוא בתכלס של נערי מקמ''א על אף הבקשות שלי להיות קרבי.
וגם כן הנתונים שלי מעל הממוצע.

מחשבות קריאייטיביות - רן פינקלשטיין
http://copies2011.blogspot.com/

חשבתי ש-97 רפואי ללא מניעה לקרבי, שמעוניין בקרבי,
חוטפים אותו לקרבי. מוזר.

מחשבות קריאייטיביות - רן פינקלשטיין
http://copies2011.blogspot.com/

עשיתי קורס טיפה שונה, לא הייתי רוצה לפרט כאן איזה מסיבות אישיות אם אתה רוצה אני יכול להגיד לך בפרטי.

התחלתי קדצ טכני בחה"א ולאחר כחודש פרשתי כי פשוט לא התאים לי כל העסק הזה.
רצה ה"גורל" או צה"ל, וגייס אותי לחיל החימוש! איזה יופי מלהתעסק עם מטוסים קיבלתי
טנקים על הראש..ועוד על מגחי"ם.
פה אני מציין שהייתי ילד "אנטרים" בצו ה1 ובכך די הרסתי לעצמי את כל הסיכוי לתפקידים
יותר "איכותיים". לא עזרו טפסי 55 במהלך הקורס ומה לעשות הוסמכתי.
למזלי,ובזמנו הייתי צעיר כמוך ושמחתי מכך , הוצבתי ליד הבית ביומיות ושבוע שמירות פעם בחודשיים
בבסיס מסויים היי שם בדרום המרוחק.
מעבר לכך,לא עסקתי במקצוע. הרי זה לא שיש יותר מידי מה לעשות עם הכשרה כזו..
ובעקרון רצו להכשיר אותי לעוד מספר דברים שלא הסכמתי .
נקצר ונגיד שלא נהנתי ביחידה(למרות היומיות והכל) הייתי בחצי הדרוך לפטורים קבועים לפחות ב4 דברים
וגם אצל הקבן ביקרתי(עיניין פורמלי גרידא). בקיצור סבלתי במקום שירותי,פשוט כך, הייתי מגיע כל יום לבסיס
ורק מחכה שיגמר היום ואני הלך הבייתה.
אחרי כחצי שנה ביחידה(תוסיף הכשרה של 3 חודש) "נפל" לי האסימון. לא ראיתי את עצמי מחזיק מעמד
3 שנים כאלה והתחלתי לחשוב איך אני מוציא את עצמי מהבוץ הזה שנכנסתי אליו.
הפתרון היה קל.לעלות פרופיל ולעבור לקרבי.

עם פז"מ של שנה וחודש (ואחרי ה-ר-ב-ה כאב ראש מצד צה"ל) הצלחתי לקבל פרופיל 72.
חודש לאחר מכן אושר הטופס 55 שלי והתחלתי מסלול בתותחנים כעבור זמן מה.
הדבר היחיד שאני מתחרט הוא שלא התגייסתי ישירות לקרבי,והייתי צריך לשרוף שנה סתם
בשביל להבין את זה.
עצה שלי אלייך,ראית מה זה להיות גו'בניק , זה סתם ותלא נהנה מזה אם תפוסל מקצוע לא בטוח
שאתה מקבל קורס נוסף. ואז מה תנסר עצי דקל כל היום ותטאטא זבל?...ביזבוז זמן מוחלט.
תחליט מה שאתה,יש לך פה סיפור מאד דומה לשלך שנגמר אחרת.
נהנתי מכל רגע,גם ברגעים המעפנים והיו המון כאלה אבל זה מה שעושה תשירות בסופו של דבר לחוייה.
איך תרוצה לזכור את עצמך בתור אחד שהיה שבוז על צהל 3 שנים או אחד שאשכרה אמר
"וואלה נהנתי".
חפרתי.
יום טוב.

"תותחנים ונהנים".
נתראה במילואים.

סיפור מעניין
אני שמח שהצלחת להשיג מה שרצית

לוגיק
במקרה שלך ניסית לעבור מג'וב לקרבי ומבחינת הצבא קרבי עדיף על ג'וב ולכן הצבא הלך לקראתך. במקרה שלי אני מנסה לעבור מג'וב לג'וב וכאן לצבא לא אכפת כי אני עדיין ישאר בג'וב, ולכן קשה לי לצאת מהתפקיד שלי.

הבנתי שזה סתם. לא שניסתי מייד לעבור.
יומיות ליד הבית?תורניות(גם שם אנשים היו דופקים אחד תשני) פעם ב... הרבה "מתים" על שירות כזה.
הסיפור שלך דומה. אתה מיואש מהתפקיד/בסיס/וכל הבלאגן בתורוניות שמאפיין גו'בניקים.
לא סבלתי את המפקדים שלי/לא את הבסיס והייתי בבאסה פשוט.
אף 1 לא מבטיח לך שבג'וב חדש יהיה יותר טוב.
בקיצור בהצלחה במה שתבחר.

"תותחנים ונהנים".
נתראה במילואים.

מחשבות קריאייטיביות - רן פינקלשטיין
http://copies2011.blogspot.com/

אני פשוט רוצה ג'וב שאני אוהב, שאני אלך לצבא לא בבסה אלה ברצון. שאני אקום בבוקר ולא אתבאס על החיים שיש לי היום צבא. שאני אוכל להרדם לפני שלוש בלילה ללא מחשבות על הבסיס שיש לי מחר.

לפי בחירתך הוא משאלת ליבם של כל המתגייסים , לא משנה לאן.
הבעיה היא ש99% מהזמן זה לא ככה..
מה שיוצר בעיות למינהן.
נראה לך הייתי קם בחשק כל פעם שהייתי צריך לחזור לבסיס(אחרי שעברתי מהגוב)
גם לא,טיבעי.
תעשה תמקסימום מהשירות,לא משנה איפה בהתאם לתנאים הקיימים.

"תותחנים ונהנים".
נתראה במילואים.