בריגדיר קרלטון בראיון לטיימס:

"אנחנו לא הולכים לנצח במלחמה הזו... המטרה היא להנמיך
את העימות לרמה נסבלת של עימות מול חמושים, כך שלא יהווה איום אסטרטגי,
ושהכוחות האפגנים יוכלו להתמודד מולו בכוחם הם".

"...זה לא ריאלי לצפות שכשנעזוב את האיזור, נשאיר אחרנו איזור
נקי מעימותים חמושים".

"...היה עדיף אילו יכולנו לפתור את העימות מול הטאליבן סביב שולחן
הדיונים, ולא דרך מאבק מזויין. אנשים לא צריכים להרגיש עם זה שלא בנוח".

דובר הטאליבן:

"...הם צריכים להבין שלעולם לא נשב וננהל מו"מ עם פולשים".

גם אם הוא חושב כך, לצאת ולומר את זה בפומבי וע"י כך לתת זריקת עידוד מוראלית לאויב זו טעות פשוט איומה שעלולה לעלות (או תעלה) ביוקר לחיילים בשטח כשלוחמי טאליבן יצאו "לזרז" את נסיגת הצבא שמפקדו אמר את הדברים הללו.
מנגד איזה מסר הוא שולח לחיילים שלו בשטח שנמצאים במדינה זרה וכבר לא בדיוק מבינים על מה הם נלחמים?
מה אמור לחשוב חייל שנוסע בששיירה או שוכב בלילה במארב כשמפקדו אומר שלא ניתן לנצח במלחמה?

יכול להיות שהוא התכוון למשהו אחר אבל המילים הללו הן אלה שיתפסו את אזני הטליבן והחיילים.

נסיונות לשבת למו"מ או אסטרטגיה לצמצום אלימות ניתן לגבש מאחורי הקלעים-לא מעל גבי העיתונים

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

החדשות הטובות הן בשבממוצע, אם לוקחים את ההצהרות לעיתונות של גנרל ישראלי אחד וגנרל בריטי אחד - מקבלים גנרל שקול ואחראי אחד...


החדשות הרעות הן שגם לבריטים יש קצינים בכירים חסרי חשיבה לטווח ארוך ושיקול דעת (לפחות ע"פ ההצהרות שלהם לעיתונות).


ההיסטוריה מוכיחה שניתן לנצח לוחמת גרילה.
הבסיס נמצא עוד אצל סון טסו שדיבר ל לייבש את האגם בשביל לתפוס את כל הדגים, והיישום המודרני אצל הבריטים במלאיה ורפובליקות הבורים.
כמה חבל שאפילו הבריטים שוכחים את ההיסטוריה של ההצלחות שלהם.
תעודת עניות למערכת ההכשרה הצבאית שלהם.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי cre666 ההיסטוריה מוכיחה שניתן לנצח לוחמת גרילה. הבסיס נמצא עוד אצל סון טסו שדיבר ל לייבש את האגם בשביל לתפוס את כל הדגים, והיישום המודרני אצל הבריטים במלאיה ורפובליקות הבורים. כמה חבל שאפילו הבריטים שוכחים את ההיסטוריה של ההצלחות שלהם. תעודת עניות למערכת ההכשרה הצבאית שלהם.

לא בטוח עד כמה הדוגמאות ( מלאיה והבורים ) יכולות לייצג את מה שניתן לעשות בימינו.
אם אחרי כל הפגזה של כפר נידח העולם סוער, המוסלמים על אקסטה והמדיה יוצא לה קצף מהפה.
אי אפשר לייבש ביצה עם יד אחת קשורה מאחור.

גם הגודל העצום של אפגניסטן עם תוואי הקרקע הבלתי אפשרי שם... בעייה.

אבל אין ספק שלומר את דברי התבוסתנות של כבוד הבריגדיר, זה טמטום גמור.

השאלה היא לא האם ניתן לנצח במלחמת גרילה או בכל מתאר אחר של לחימה אלא כמה אתה מוכן להשקיע על מנת לנצח במלחמה כזו.
כמובן שהמציאות קצת יותר מסובכת והשאלה הופכת להיות כמה הקהילה הבינ"ל תתן לך להשקיע ומה תוכל לעשות בלחימה בשביל לנצח?

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אמיר ג. לא בטוח עד כמה הדוגמאות ( מלאיה והבורים ) יכולות לייצג את מה שניתן לעשות בימינו.

הטקטיקה די פשוטה.

1. לוחמה פסיכולוגית והפגנת כוח ע"מ להבריח כמה שיותר מהאזרחים מהאזור לפני שבכלל נכנסים אליו.
2. ביתור השטח לתאים ובידוד כל תא שטח מהאחרים (לא חייבים להכנס לתוך כל השטח על ההתחלה, הכניסה תהיה הדרגתית ובשלב זה לא יהיו כניסות לישובים ו"שמורות טבע").
3. בניית "מחנות פליטים" זמניים בכל תא שטח (ובמציאות של היום - לתת את השליטה הפנימית שלהם ל UNHCR ולצלב האדום) עם אוהלים שיאפשרו כל פעילות נדרשת (מסגדים, חדרי אוכל, מגורים, בתי חולים וקולנוע) ומוקפים בגדר תייל ומוקשים.
4. פינוי האוכלוסיה בתא השטח לתוך מחנות הפליטים הזמניים, תוך תיעוד, זיהוי ותחקור כל אדם "חשוד".
5. לחימה נגד הכוחות שימצאו באותו תא שטח תוך יצירת עדיפות מספרית מכרעת בכל נקודה. איסוף והשמדת כל האמל"ח מאותו תא שטח.
6. החזרת האוכלוסיה למגוריה (פרט לאלו שנאספו נגדם ראיות לתמיכה בחיזבאללה - מנשק חם ועד לעלוני תעמולה שנתפסו בבתיהם) לאחר שתא השטח נקי מאמל"ח.
7. מעבר לתא השטח הבא.

יתרונות - ניקוי תא השטח מאמל"ח ופעילים תוך פיקוח צמוד של הצלב האדום ו UNHCR על הפליטים. אזרח שיסרב להתפנות וישאר בשטח לחימה - דמו לא יהיה על ידינו מבחינה בינ"ל, אנחנו עובדים ע"פ כל האמנות הקיימות ובפיקוח של האו"מ. זכות האזרח היחידה שתשלל מהאזרחים היא חופש התנועה.

חסרונות - זמן. הפעולה תקח הרבה זמן, ורק לאחר שנתפנה לטפל בתא השטח האחרון רקטות יפסיקו לנחות בשטח ישראל. העורף יצטרך לגלות מרווח נשימה ויכולת איפוק.

קל? לא.
פתרון קסם? ממש לא.
ישים? בהחלט.
זה בדיוק מה שהבריטים עשו במלחמות הבורים ובמלאיה (פרט להעברת האחריות על המחנות לידי גורמים בינ"ל. הם נתנו לאזרחים לנהל את חייהם לבד, הם רק סיפקו מים, אוכל ותרופות.


תוך כדי צריך לראות האם ממשלת לבנון תהיה מסוגלת לקבל בחזרה את השליטה על דרום לבנון, או האם אנחנו נפרשים שם בכדי להישאר (עד שהם יהיו מסוגלים).

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

מז'תומרת?
בספר הלחימה נגד-חתרנות הבריטי (יש גם בעברית, מומלץ מאוד) מוגדר בין השאר שיש סכסוכים שאין להם פתרון, ואפשר רק לנהל אותם. סכסוכים כאלה הם סכסוכים עם מסורת ארוכה וסיבות שלא נעלמו, ולפיכך אמונה בפתרונות של כאן-ועכשיו מוטעית, וצריך להתרגל לרעיון של ניהול סכסוך ממושך (כולל דורות) בלי להישבר. זו התמצית של הרעיון.

עכשיו, האם הוא אמר באמת 'אי אפשר לנצח, בואו נברח', או 'זה סכסוך מהסוג שלא ייפתר, אפשר רק לנהל אותו', זו שאלה טובה. במקרה הראשון, לא ייפלא אם יראו לו את הדלת. במקרה השני, הוא לא אמר משהו חריג במיוחד מהזוית הבריטית.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אכן בשנים האחרונות יש שצף בלתי נדלה של מימרות פסימיות' לעתים ממש על גבול הדפיטיזם, מצד קצינים בריטים בכירים בדימוס ואפילו מצד כאלו שעדיין מכהנים בתפקידם הרם ובכלל זה מפקד צבא היבשה הקודם, ראש המטה הכללי הנוכחי, קודמו בתפקיד וכן גנרלים בכירים אחרים כמו מפקדי חילות המשלוח באפגניסטן ובעירק. אם בעבר ההתבטאויות היו נעשות בחדרי חדרים או בהדלפות הרי שבזמן האחרון הן נעשות בפורום ציבוריים יותר ויותר, כולל בינלאומיים! המגימה החלה במשורה בשנים הראשונות לכיבוש עירק והתגברה מאוד ככל שטוני בלייר, בעל בריתו הנאמן של בוש, נחלש ומועד פרישתו התקרב. כאשר 4 שרי הגנה מתחלפים בתוך 6 שנים וראשי הממשלה חלשים ולא פופלארים אין זה פלא שהגנרלים, שמריחים היטב חולשה פוליטית, מרשים לעצמם לפטפט יותר ויותר ואפילו למתוח ביקורת על הדרג הממונה עליהם, וזאת למרות שרק מעטים מהם, אם בכלל, משתלבים לאחר מכן בפוליטיקה (בניגוד גמור לישראל וארה"ב). מצד שני מה לנו להלין על הבריטים, ראו איך הגנרלים הישראלים בדימוס ולא בדימוס אוחזים איש בצוואר אחיו.

"איך הפסדנו במלחמה שבה ניצחנו" ..
מאמר מאת ניר רוזן, בלוגר \ עיתונאי עצמאי אמריקאי,
שחזר מאפגניסטן, שם הוא הצטרף לאנשי הטאליבן,
באישור "שר ההגנה" של הטאליבן.
שווה קריאה ומלא בתובנות..!


התמונות

הוידיאו