פתאום נתגלה לי, כי כך לא היה מלא זמן
שיש בי אהבה, לא לבת זוג, אלא לכל העולם
אבל שומר אני אותה לעצמי, כי כך נוח
ולכולם אין לי לתת, כי אין מספיק כוח
ויש גם חשש, אני נפגע בקלות
ומרוב אהבה היו שהעדיפו למות
מנסה לפזר פה ושם מעט לסביבה
ומפחד ממי שבאמת הכי קרובה
וכואב וצובט מה שבא מהלב
לא רוצה יותר בחיים להתאהב
ופתאום קיצוני וכך סתם מתנהג
אז בואו לא נחפור על זה...ועל עצמי לועג...

"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"

אליאור, בוקר טוב

המשקלים בשיר טיפה מפריעים לי- קשה לקרוא את השיר בצורה "זורמת"- צריך להאבק איתו ע"מ להגיע לסופו, ולא בטוח שזה מה שתרצה ליצור אצל הקוראים שלך. ציבור קוראים, ככלל, מתייאש מהר מאוד מיצירות. אני לא טוענת לרגע שצריך לרדת למכנה המשותף הנמוך ביותר, אבל כשאתה כותב משהו, יש גם מי שקורא.

בשורה האחרונה- "בואו לא נחפור על זה"- לא הייתי מכניסה ביטוי כזה ליצירה. אני לא זוכרת אם זה היית אתה שאמרת לי שאתה מסרב להיות כבול למילים מסויימות- דווקא עם הקונספט הזה אני מסוגלת בהחלט להזדהות. הביטוי הזה בא פשוט בניגוד מוחלט ובחוסר התאמה לדעתי לשאר השיר.

לא להפגע, אה? זו ביקורת בונה

באתי למען ביקורת בונה. אני מסכים איתך בעניין הזרימה שאין ממש דווקא פה. ה"בואו לא נחפור" הזה בא בכוונה תחילה. ליצור את המרגש האמיתי שיש אנשים שנמנעים וחוסמים ולא רוצים לדבר על כל מה שהם, באמת, מרגישים. אנשים מסוימים בונים לעצמם חומות נפשיות ולא נותנים לאף אחד להכנס, אלא רק למי שבאמת קרוב אליהם, אם בכלל. רואים את זה ביום יום אצלם והם חושבים שזה מה שיעזור, עד שהם יפרצו את החומות האלה. הדוגמא הקלאסית במוזיקה היא ה"חומה" של פינק פלויד. אני ניסיתי ליצור כיוון של בנאדם שמנסה לפרוץ החוצה ואז נמנע מזה מתוך רגש מסוים- אולי אפילו פחד...

אני מודה שקשה לקוראים מסוימים לקבל את הכתוב לפעמים ואף לעצור את הקריאה באמצע השיר. יש קושי מסוים... אבל עדיף, לדעתי, לפעמים להוציא החוצה את מה שאמיתי. גם אם הוא לא "זורם" ממש.

תודה רבה על הביקורת ואקח אותה לתשומת לבי בפעמים הבאות שאכתוב.
תמיד יש משהו חדש שלומדים כל יום ביומו...

"אינני מוכן להודות בכך, אך אנסה לנסח זאת בבהירות מוחלטת: אנוכי הוא אנוכי. אתה הוא אתה. כל העובדות אשר נוכחות בשטח לא קיימות מבחינתי!"

מסכימה לגבי "להוציא את מה שאמיתי גם אם הוא לא זורם"- זו בדיוק הגישה שלי לנושא. גם חומרים שלא מתעכלים ביתר קלות- צריכים לצאת החוצה.

בנוגע לביטוי "בואו לא נחפור"- הבנתי את כוונתך בכתיבתו, אבל אני עדיין חושבת שהוא חריג בשיר ולא תורם. אולי אתה יכול לחשוב על ביטוי שונה שהיית משתמש בו בסיטואציה דומה? רק לשם הדוגמה?