22-10-2008, 07:21
|
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
|
|
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
|
|
שת"פ יפן-גרמניה
השת"פ היפני גרמני התנהל כמו כל שת"פ אחר בין ארצות עם שפות שונות: באמצעות מתורגמנים, יפנולוגים גרמנים, או גרמנולוגים יפנים. שגריר יפן בגרמניה, אושימה הירושי, דיבר גרמנית שוטפת והרקע הצבאי שלו סייע לו במיוחד במגעיו עם אנשי צבא גרמנים. הוא הצליח לגבש יחסים קרובים עם היטלר ועם ריבנטרופ והיה שוטף סוד קרוב שלהם. הצרה היתה שעבודתו הטובה בגרמניה כמעט ולא עוררה עניין בממשל היפני, למרות שהוא הרבה לעדכן את שולחיו בנוגע למהלכיה של גרמניה. בסופו של דבר, מי שהרוויח ממנו היה מודיעין בעה"ב, אשר פענח את התכתובות בינו ובין טוקיו.
הבעיה העיקרית בשת"פ נבעה מהריחוק הגיאוגראפי בין שתי בעלות הברית והההבדלים התהומיים בין האינטרסים שלהן. כתוצאה מכך לא היה ביניהן כמעט תיאום אסטרטגי ואפילו מידע מודיעיני כמעט שלא זרם ביניהן. למעשה, נתק כמעט מוחלט ברמות הללו.
חלק ניכר מהשת"פ הצבאי בין שתי המדינות אכן בא לידי ביטוי באספקת טכנולוגיה גרמנית בתמורה לחומרי גלם נדירים. הטכנולוגיה היפנית פיגרה ברוב התחומים בהשוואה לטכנולוגיה המערבית ולכן נוצר כאן מרחב פעולה גדול. מפתחים עצמאים יפנים עשו אמנם עבודת פיתוח מסויימת בתחומים כמו מכ"ם והנעה סילונית/רקטית בשנות ה-20 וה-30, אבל היפנים לא התקדמו בכך הרבה. מעבר לכך, בדומה למצב בבריטניה, גם כאשר נעשתה פריצת דרך, נתגלו קשיים רבים בהפיכת ההמצאה למוצר מועיל ובייצור סדרתי שלו. פיתוח המכ"ם קיבל תאוצה ביפן רק לאחר שנלכד מכ"ם אתרעה אוירי בריטי בסינגפור ושרידי מכ"ם אמריקאי בפיליפינים. פיתוח מנוע הסילון לא התקדם רחוק והיפנים נאלצו להעתיק מנוע BMW 003 שהגרמנים העבירו לידיהם (וגם הוא היה מנוע בעייתי).
דוגמה מעניינת של מסירת טכנולוגיות פחות אקזוטיות היא רכישת טנק פנתר גרמני ע"י יפן ב-1943 לקראת ייצורו ברשיון ביפן. בפועל לא נמצאה דרך להעביר את הטנק ליפן והוא נותר עד סוף המלחמה בבעלות יפנית, אבל בגרמניה.
|