היטלר הנצור בבונקר: בין חרדה לזחיחות וגילויי הומור
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

מאת קריזיה דייוור
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

פרטים חדשים על ימיו האחרונים של היטלר
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P220305/a.b.2203.30.1.9.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
אדולף היטלר ואשתו אווה בראון. תצלום: ssergnoCfoyrarbiL
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
גרדיאן


הורה למשרתו לשרוף את גופתו
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


דו"ח מפורט של השירות החשאי הסובייטי בתקופת סטלין, המתבסס על חקירות של שלישו הצבאי ומשרתו האישי של אדולף היטלר ומתאר את ימיו האחרונים של הצורר, נחשף באחרונה - אחרי שנים שבהן היה קבור בארכיב המפלגה הקומוניסטית. קטעים מהדו"ח, המכונה "הספר של היטלר", התפרסמו בעיתון הגרמני "בילד", ועוררו עניין ציבורי רב בגרמניה. לפי הדו"ח, אדולף היטלר היה אכול חרדות בימיו האחרונים עד שגירד את צווארו ואת אזניו עד זוב דם, ודרש ללא הרף לבדוק את מי הקולון שלו ואת המים שבהם הורתחו עבורו ביצים קשות, מחשש שהם מורעלים. לפני שהתאבד, הורה למשרתו האישי, היינץ לינגה, לשפוך נפט על גופתו ולשרוף אותה. "אסור שגופתי תיפול לידיהם של הרוסים", אמר ללינגה. "הם יהפכו את גופתי לבובת שעווה ויציגו אותה במוסקווה לראווה, כדי לשעשע את ההמונים".

פרטים מרתקים אלה על חייו של היטלר ועל ימיו האחרונים הם חלק מדו"ח שהוכן לבקשתו של הרודן הסובייטי, יוזף סטלין, לאחר מלחמת העולם השנייה. במסמך בולט בעיקר תיאור מצבי הרוח של היטלר, שנעו בין הומור לבין ביטחון עצמי מופרז וזחיחות דעת, והוא מבוסס על דברי שלישו הצבאי של היטלר, אוטו גינשה, ומשרתו האישי, היינץ לינגה, שנתפסו על ידי הכוחות הרוסיים ב-1945. השניים היו כלואים במשך עשר שנים ונחקרו מדי יום במשך תקופה ארוכה, כיוון שסקרנותו של סטלין כלפי יריבו לא ידעה גבול, ויש אומרים שאף גבלה באובססיה.

הדו"ח, המשתרע על פני 413 עמודים, נקבר במכון להיסטוריה של רוסיה יחד עם אלפי מסמכים סודיים אחרים בהוראת NKVD - הגוף שהפך ברבות הימים לק-ג-ב. לאחר שצברו אבק במשך עשרות שנים בארכיב, התגלו הדו"חות מחדש על ידי ההיסטוריונים הגרמנים מתיאס אוהל והנריק אברלה. אף שכיום ידועים פרטים רבים על ימיו האחרונים של המנהיג הנאצי, קולו האותנטי של המשרת האישי לינגה לא נשמע מעולם.

"השיחות של היטלר היו שגרתיות", סיפר לינגה. "בארוחת הערב הוא היה מחמיא לשמלותיהן של נשות הצוות והעיר עד כמה ודאי קשה להן, משום שאינן יכולות להסתפר או לטפל בציפורניהן". גילוי נוסף בספר הוא העובדה שלהיטלר היה חוש הומור, אם כי צונן. לאחר ערב של שיחת רעים ובדיחות, הוא אמר לאורחיו: "האנגלים חושבים שאני יושב מכווץ מפחד בלשכה שלי כשבולדוג פראי שומר עלי. טוב שהם לא רואים אותי עכשיו. יהיה צורך לשנות את שם הלשכה ל'מסעדת הקאנצלר המאושר'".

באותו ערב, לפי דיווחו הנאמן של גינשה, הושמעו גם בדיחות על מחנות ריכוז, שגרמו לאורחים להתגלגל מצחוק. היינריך הופמן, צלם החצר של היטלר, הגיע לארוחה שיכור. כשהיטלר ראה אותו, הוא העיר שלא כדאי שהופמן יעמוד קרוב מדי לתנור מחשש שאדי האלכוהול היוצאים מפיו יוצתו. "הוא גם נהג לצחוק על כך שהאודם של אווה הכתים את המפית והיה אומר: 'בזמן המלחמה האודם מיוצר מגופות'", נכתב בדו"ח.

בהזדמנות אחרת סיפר יוזף גבלס, שר התעמולה של היטלר, את הרכילות האחרונה, לפיה הרמן גרינג, מפקד חיל האוויר הגרמני, הנפוח והמתנשא, נוהג ללכת לישון כשהוא עונד מדליות על הפיג'מה שלו. "הסיפור מצא כל כך חן בעיני היטלר, שהוא הורה להופמן להכין מדליות מניירות כסף וזהב, להוסיף להן ציון לשבח בשפה נמלצת ולהגישן לגרינג", צוטט הדו"ח בעיתון "בילד".

בדו"ח מסופר עוד שהיטלר הסכים שחיילים גרמנים המוצבים במדינות הכבושות יישאו נשים מקומיות, אך רק לאחר שהוא עצמו יראה תמונה של הכלות העתידיות. מאחר שרובן היו מכוערות, הוא התלוצץ שכשהחיילים יתפכחו מהמשקאות ששתו, הם עוד עלולים לקלל אותו.

עדותו של המשרת האישי מציגה את היטלר כאדם שאינו מסוגל ליצור קשרים רגשיים. ידידתו הקרובה ביותר היתה הכלבה האלזסית שלו, בלונדי, והשניים סעדו יחד לעתים קרובות. כשבלונדי חלתה, היטלר הורה להביא למענה ביצים ובשר רזה. הוא דרש (וקיבל) דיווחים יומיים על מצב בריאותה. "היה לו קל יותר לחתום על גזר דין מוות לקצין בצבא מאשר לעכל את הידיעה על מצב בריאותה של הכלבה", אמר לינגה. בשלב מסוים החליט לזווג את כלבתו האהובה, ודרש ממגדל כלבים להביא זכר מתאים, בעל תעודות יוחסין מפוארות. לאחר שהשניים הזדווגו, היטלר יצא באמצע ישיבת תדרוך על החזית המזרחית כדי לשאול את לינגה אם הכלבה בסדר. "כן, אדוני הפיהרר, הפעולה הממלכתית הושלמה", אמר לינגה.

המלחמה והבידוד גבו את מחירם מבריאותו של היטלר בימים האחרונים. הוא סבל מכאבים עזים בעינו הימנית, והמשרת היה חייב לטפטף לתוכה טיפות קוקאין כדי להקל עליו. לדברי לינגה, ברגעים אלה הוא נהג להשוות את עצמו לפרידריך הגדול, שאיבד את שיניו בגלל הלחצים של מלחמת שבע השנים.

הארץ

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.