21-11-2008, 21:15
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
האמת היא שאני דווקא מייחס לציבור, מידה עצומה של טמטום...
אחרת אין הסבר לתופעה של 29 מנדטים לאט"ד ו7 מנדטים לגמלאים. גם העובדה שהירוקים להערכתי
יעברו את אחוז החסימה (תודות לסקרים שמקפידים לבשר לנו שהם עוברים...), היא, בעיני, עדות
מופלאה נוספת לכך שאין גבול לחוסר אינטליגנציה מצד חלק גדול מאוד מהציבור...
המצב רגיל, כל מה שכתבת על יחצ"נים, היה יכול להיות נכון לחלוטין. למרבה המזל (או יותר נכון,
למרבה חוסר-המזל), אנחנו נמצאים בעידן האט"די מזה כ6 שנים (ממשלת שרון השנייה, הגם שנבחר
מטעם הליכוד, הייתה במהותה אט"דית לחלוטין), ואחרי אינספור אסונות שהתרגשו עלינו, קורה תהליך
שקרה לציבור ב1977: הוא מצליח להפנים שהשלטון מחורבן. ב1977 עלה הליכוד לשלטון לא רק בגלל
שחיתויות ממשלת רבין הראשונה, אלא גם ובעיקר בגלל מלחמת יוה"כ. בבחירות שהתקיימו מייד אחרי
המלחמה, הציבור היה עדיין בהלם (שעדיין הספיק כדי להפוך את הליכוד, לראשונה בתולדותיו, למפלגה
ששליש מהציבור רואה בה אלטרנטיבה שלטונית), והמערך ניצח. ב1977 הציבור כבר הפנים מה לעזאזל
קרה כאן ב1973, וסילק את האחראים.
בחירות 2009 יתקיימו בראש ובראשונה בצל אסון מלחמת לבנון2 ואסון הפקרת מערב הנגב ודרום מישור
החוף, אחרי מהלך עקירה נוראי, שהיה אמור להביא לשקט בגזרה זו. יחצ"נים ותקשורת אוהדת
עשו, עושים ויעשו כל מאמץ כדי לטייח עובדות אלה - אלא שגם ב1977 היה ניסיון היסטרי למנוע
מבגין לנצח, והדבר לא הצליח, שכן אין כוח חזק יותר מאשר רעיון שהגיעה שעתו, והשעה לסלק את
אט"ד מהשלטון (כפי שהיה הכרח הסטורי לסלק את המערך מהשלטון ב1977) היא כעת. הציבור
המטומטם יוכיח טמטומו בכך שאט"ד בכלל תעבור את אחוז החסימה, ובכך שהיא תקבל יותר מפי
שניים מנדטים מהמפלגה הלגיטימית שאמורה לעמוד בראש מחנה השמאל. הגבול של טמטום הציבור
ייקבע באותו מקום שבו הוא נקבע ב1996 וב2001, כשפרס וברק עפו מהשלטון, למרות מאמצים
נואשים של המערכת למנוע זאת. כאשר המצב חמור עד כדי כך שאפילו ספינים לא מצליחים להסתיר
זאת - זה הזמן שבו טמטום הציבור מתעמעם זמנית, והוא ברובו מצביע פחות גרוע...
אגב, אני ממש לא שותף להתפעלות מאילון. האיש הוכיח עצמו כשבשבת חסרת אמינות. האיש שקרא
לחשודי ללכת הביתה - לא היסס להצטרף לממשלתו. האיש שרץ לראשות העבודה לפני פחות
משנתיים, טוען כיום שהיא חסרת זכות קיום. העובדה שכל מה שהצליח לגרד זה את ראשות מימ"ד
מלמדת שסקרים מראים למפלגות השונות שבהן ניסה להשתלב, שהוא לא כזה להיט בקרב הבוחרים.
מימ"ד עצמה היא סוג של פלטפורמה לסידור עבודה עבור מלכיאור. האיש, בדומה לאחמד טיבי,
עובר בין מפלגות שונות, כשמה שמעניין אותו זה השריון במקום הריאלי. ההבדל בין מלכיאור לבין
אחמד טיבי, הוא שאחמד טיבי הוכיח פעם אחר פעם שתנועתו, תע"ל, אכן שווה בדיוק מנדט (מה
שהופך את צירופו לכל מפלגה ללא-בעייתי, שכן הוא לבדו אמנם לא היה עובר את אחוז החסימה, אבל
כשהוא חלק ממפלגה, הוא לא מונע מאחד מחבריה להתברג בכנסת).
|