ערב טוב,
אנו מעלים היום טור חדש פרי עטו של דוקטור דניאל עוזיאל (מיודענו). הטור, הראשון מבין שניים בהקשר זה, עוסק בסוגיה המרתקת של התפתחות טכנולוגיה באופן מקביל במקומות שונים בעולם באופן בו זמני. תופעה זאת מקבלת ביטוי ודגש מיוחד בעיתות מלחמה ובין צדדים יריבים. המקרה שלפנינו עוסק בפיתוח מנוע הסילון באנגליה וגרמניה בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה ובמהלך המלחמה עצמה.

נשמח לפתוח דיון על הטור ועל הסוגיה הרחבה יותר של פיתוח טכנולוגי מקביל (סוגיה המעסיקה גם אותי בשנים האחרונות).

עידו

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ניתן להגיד שגם פיתוח החדוו"א די במקביל על ידי ניוטון ולייבניץ, שלא ידעו האחד על תגליות השני, הוא סוג של פיתוח טכנולוגי מקביל, והם היו אנגלי וגרמני, ממש כמו כאן, למרות שלא היו במצב מלחמה.

עוד דוגמא רחבה יותר היא למשל התפתחות אומנויות הלחימה המזרח אסייתיות לעומת הפנקרטיון היווני- ההתגוששות- הטלות ובריחים, והמכות- בעיטות ואגרופים, מאוד דומות. כנראה כי גם להם וגם להם היה את הידע האנטומי הנחוץ ואת הצורך הצבאי בלחימה בידיים ריקות.

כנראה שבני אדם אמורים להתפתח לאותו כיוון, גם אם מבסיס שונה לגמרי, כמו פירמידה.

האמת שרציתי גם לדבר על התפתחות מחקר הגרעין בהקשר הצבאי, בין המערב לבין גרמניה הנאצית, אבל אם נדייק הרי שמדענים אירופאיים שהיגרו לארה"ב היוו את הבסיס למחקר, אז לטעמי אולי זה לא ממש המקום לדוגמא זאת.

ציטוט:

כנראה שבני אדם אמורים להתפתח לאותו כיוון, גם אם מבסיס שונה לגמרי, כמו פירמידה.

מה שמרחיק אותנו מעט מתחום הצו"ב..

זיגוראט שומרי


מקדש אצטקי


פירמידה מצרית


מי אמר "המצאות דומות בתרבויות שונות"?

לעצם הענין:
ברור שמאפיינים הטבועים בטכנולוגיה עשויים להביא לפיתוח דומה בהקשרים שונים; מעניין יותר ללמוד על ההקשר ע"י בחינת מקרים בהם טכנולוגיה דומה הביאה לפיתוחים שונים.
למשל, את מנועי הסילון אני קושר לנטיה של גרמניה הנאצית להעדיף פתרונות בעלי ביצועים עדיפים, גם נגד שיקול מבצעי (כלומר, גם במחיר גבוה יותר/ זמני אספקה ארוכים יותר/ אמינות, אי אחידות סד"כ ואחזקה מורכבים- "ביצועים" במובן הרחב). חסר לי במאמר הצד הכלכלי: איזו עדיפות קיבלו מנועי סילון ביחס למנועי בוכנה? בסוף גרמניה שימשה כמין מעבדת מו"פ לבעלות הברית של שנות ה- 50, כשאת מטוסי הסילון המועטים שהספיקה לייצר הפילו מטוסי בוכנה אמינים ומתקדמים שבעלות הברית ייצרו במספרים אסטרונומיים.
כלומר, אשמח לשמוע שבריטניה לא שפכה הרבה כסף על מנועי הסילון הצנטריפוגליים המוגבלים שלה.

השאלה מה היה בדיוק גודל התקציב שניתן לשני המפתחים פחות רלוונטית. בעיות המימון של פון אוהיין נפתרו ברגע שהיינקל פרש עליו את חסותו. היינקל בדיוק קיבל חוזה לייצר עבור הלופטוואפה את המפציץ הבינוני החדש שלו וכתוצאה מכך חברתו צמחה בין-לילה לחברת ענק עתירת ממשאבים.
וויטל מעולם לא פתר לחלוטין את בעיות המימון שלו עד שמיניסטריון התעופה העביר את תוכנית הפיתוח לרולס רויס ודה-הבילנד - שתי חברות גדולות שהחלו מיד לשפוך תקציבים ניכרים לפרוייקט מתוך הבנה שזהו עתיד התעופה.

השאלה המרכזית היא איזה חשיבות נתנו הדרגים הגבוהים לפיתוח מנוע הסילון. בגרמניה מיניסטריון האויריה הכיר בחשיבות הנושא מיד לאחר שאוהיין והיינקל הטיסו את אב-הטיפוס שלהם. מכאן התכנסה המדיניות הגרמנית לכיוון של פיתוח מטוס קרב מונע סילון.
בבריטניה אף דרג רשמי לא ראה לנכון לשים את הדגש על טכנולוגית הסילון עד 1941. למרות שמכאן תמיכת הממסד הלכה וגברה, היתה הבנה כי במלחמה הנוכחית טכנולוגיה זו לא תשחק תפקיד מכריע ולכן אין לאן לרוץ. מה שהביא את הבריטים לאן שהם הגיעו היו התשתית המחקרית הרחבה שהניחו וויטל ואחרים, וריכוז המאמץ במנוע הצנטריפוגלי הפשוט יחסית.
מעניין שגישת הממסד האמריקאי היתה דומה, אך קיצונית יותר. כתוצאה מכך הם הטיסו מטוס סילון (ואחד עלוב למדי) רק ב-1942, וגם זאת עם עזרה בריטית.

הגרמנים הבינו את החשיבות של מנוע הסילון, אבל סירסו אותו, לפי הבנתי, בגלל ייעוד המטוס שעליו הוא הורכב.

הגרמנים הבינו מיד שהעתיד המיידי של ההנעה הסילונית טמון בהנעת מטוס קרב עתיר ביצועים, ומכאן החוזה שהוציא משרד האוויריה לקראת סוף 1940 לפיתוח מטוס קרב סילוני. הרעיון להפוך את המטוס הזוכה - ה-ME 262 - למפציץ קרב בא רק לקראת סוף 1943.

גם לבריטים היה ברור שבראש ובראשונה יש לישם את ההנעה הסילונית במטוסי קרב. היו אפילו תוכניות להסב את המדגים E28 למטוס קרב - תוכנית שירדה מהר מאוד מהפרק בגלל ביצועיו העלובים. .

ראשית אני מקווה שגם "חתן השמחה" יגיב קצת יותר בהרחבה בהמשך השרשור - מן הסתם יש לו מה להוסיף.

אני חושב שקודם כל כדאי לנו להתמקד בהתפתחות טכנולוגית מקבילה ולא מדעית (למרות שיש הרבה קשר כמובן).

עוד נקודה שראוי לזכור היא מה שניתן לכנות חלחול טכנולוגי. כמעט אף תרבות איננה חיה בוואקום וידע טכנולוגי (גם כזה הקשור לטכנולוגיה צבאית) עובר עם הזמן. אני חושב שכל הסיפור של הטור הנוכחי התחיל מהעניין שלי בסיפור פיתוח המכ"ם ביפן בתקופת מלחמת העולם במקביל לפיתוח במערב (סיפור שלא הכרתי).

אגב ההערה של קרן אור לגבי הצד הכלכלי הייתה במידה רבה גם ההערה שלי אבל לא לטור הזה אלא לטור השני - שיתפרסם במהלך השבוע הבא (טור ההמשך לזה). ואכן הנושא הורחב טיפה לקראת סוף הטור השני למרות שיש לדעתי עוד המון מה לומר עליו. בקצרה (ואני מקדים את המאוחר) השאלה שהעליתי הייתה מה ההשפעה של הזרמת סכומי כסף אדירים על פיתוחים טכנולוגיים - כלומר האם יש דרך לגלות באיזה שלב של פיתוח טכנולוגי התשואה מהמו"פ הופכת לא פרופורציונאלית ביחס להשקעה - סיפור לא פשוט אגב אבל מאד היה מעניין אותי לראות מחקרים רציניים בתחום.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

מה ההשפעה של הזרמת סכומי כסף אדירים על פיתוחים טכנולוגיים - כלומר האם יש דרך לגלות באיזה שלב של פיתוח טכנולוגי התשואה מהמו"פ הופכת לא פרופורציונאלית ביחס להשקעה - סיפור לא פשוט אגב אבל מאד היה מעניין אותי לראות מחקרים רציניים בתחום.

בהקשר הזה, שווה לך להתעמק במודלים של כלכלת צמיחה. מבנה משוואות הבסיס (פונקציית קוב-דאגלס) יוצרים קורלציה מעניינית (בהקשר התאורטי, זה לא יספק לך פתרון כמותי) בין ההשקעה בהון אנושי, ההשקעה של הון פיננסי וקצבי שיפורים טכנולוגיים. כיוון שטכנולוגיות צבאיות נוטות לנצל את קצה מעטפת הידע האנושי (בחלקן, שמרנות ואחידות מערכים לעיתים סותרים מגמה זו) היה אפשר לומר בכללה גסה שקצב הפיתוח הטכנולוגי המקומי ארוך הטווח מקביל במידה מסויימת לקצב גדילת התוצר של המדינה. כמובן שאפשר למצוא דוגמאות סותרות לשני הכיוונים אבל מבלי שבדקתי זאת לעומק הייתי מנחש שישנה התפלגות סביב קצב הצמיחה של המשק והתשואה על המו"פ נגזרת ממיקומה ביחס לנתון זה.
הערה: אני מודע לכך שאני משליך מודל מאקרו כלכלי ארוך טווח על התנהגות מיקרו כלכלית, אבל יסודות המודל עדיין תקפים ברמה התאורטית המיקרו כלכלית.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

אני רחוק מהתחום הכלכלי למרות שבדוקטורט שלי אצטרך לגעת כנראה לא מעט בתחום בהקשר של השקעה במחקר מדעי אז אולי כדאי שאשב לקרוא קצת חומר בנושא.

למרות שאמרת במפורש שאתה לא חושב שאצליח להוציא פיתרון כמותי מהעניין הייתי מעוניין לנסות להכיל את העיקרון שלך על בעיה ספציפית - אשמח אם מישהו יוכל לעזור לנו כי זה ממש לא פשוט.

אפשר לקחת כל פרויקט פיתוח מוכר מן העבר (עקרונית אפשר לקחת גם פרויקטים קיימים כמו הF35 למשל אבל כאן עוד לא נשלמו ההשקעות במו"פ אז אנחנו קצת תקועים). למשל ניתן לקחת פרויקט כמו הSR-71 (אולי יוכל לעזור לנו עם היקף התקציב - הלא גדול אם אני זוכר נכון - NSDQ160). מול זה אנחנו צריכים לבדוק את התל"ג של ארה"ב באותה תקופה אם אני מבין את כוונך ולראות אם אנחנו מקבלים משהו התואם למשוואה שציינת (או שעשיתי סלט?).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט אני רחוק מהתחום הכלכלי למרות שבדוקטורט שלי אצטרך לגעת כנראה לא מעט בתחום בהקשר של השקעה במחקר מדעי אז אולי כדאי שאשב לקרוא קצת חומר בנושא. למרות שאמרת במפורש שאתה לא חושב שאצליח להוציא פיתרון כמותי מהעניין הייתי מעוניין לנסות להכיל את העיקרון שלך על בעיה ספציפית - אשמח אם מישהו יוכל לעזור לנו כי זה ממש לא פשוט. אפשר לקחת כל פרויקט פיתוח מוכר מן העבר (עקרונית אפשר לקחת גם פרויקטים קיימים כמו הF35 למשל אבל כאן עוד לא נשלמו ההשקעות במו"פ אז אנחנו קצת תקועים). למשל ניתן לקחת פרויקט כמו הSR-71 (אולי יוכל לעזור לנו עם היקף התקציב - הלא גדול אם אני זוכר נכון - NSDQ160). מול זה אנחנו צריכים לבדוק את התל"ג של ארה"ב באותה תקופה אם אני מבין את כוונך ולראות אם אנחנו מקבלים משהו התואם למשוואה שציינת (או שעשיתי סלט?).

דבר ראשון, מקור לא רע לענייני כלכלת בטחון הוא ספרו של יעקב ליפשיץ, כלכלת בטחון.
דבר שני, ההסקה במקרה של מודל זה היא מין הכלל אל הפרט דרך רגרסיות שבונות את הפרמטרים של המשוואה. אני כרגע קורא את ספרו של ליפשיץ ועדיין לא הגעתי למודלים שלו אבל לדעתי ישנה בעייתיות בהשוואה בין ענפי בטחון שונים עקב היקפי השקעה שונים בפלטפורמות נשק. nec_000 ציין זאת בויכוח על מבנה חיל הים הישראלי. היקפי ההשקעה נגזרים מתפיסת ההפעלה, דרישות מבצעיות ויתרונות הפעלה לגודל ההשקעה. נוסף על הקושי ההשוואתי בין מערכות נשק שונות, ישנו אלמנט של זליגת טכנולוגיות וההמרה של עלות ההשקעה לפלטפורמה הנוכחית. לדוגמא, מה מידת ההשפעה במונחי כסף של פיתוח F-22 על F-35. את מידת ההשפעה של הפרוייקטים יחסית קל לכמת כיוון שמערכות הנשק יחסית דומות והזמן שעבר בין השלמת מרבית הפיתוח של F-22 ועד לתחילת פיתוח F-35 יחסית קצר. אבל ישנה גם השפעה של פיתוח B-2 וכאן התמונה מתחילה להיות מורכבת יותר. לכן צריך לבצע מספר הכללות וקביעת תנאי יסוד למחקר ע"מ לתחם את הטכנולוגיה כראוי. לדעתי, קביעה של מערכות נשק העלות אותו ייעוד צבאי היא התחלה טובה תוך התחשבות בפרמטר הזליגה בין המערכת ובין מאגר הידע האנושי (שאר מערכות הנשק בעלות טכנולוגיות מקבילות) בתחום זה.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

האמת שזאת נקודה יפה שלא חשבתי עליה (לפחות לא בהקשר הזה).
אני רגיל לחשוב במונחים של חילחול טכנולוגי בין אקדמיה לתעשיה ועל זליגה טכנולוגית בין מדינות (באופן ישיר או עקיף) אבל הפרט הכמעט טריוואלי של זליגה או למעשה אפשר לכנות זאת מעבר כי זה "מכוון" במקרים רבים של טכנולוגיה בין פרויקטים של אותה מדינה (הדוגמא של הF22 והF35 היא אפילו של אותה חברה - פחות או יותר לפחות) קצת נשכח ממני.

מה שאתה אומר בעצם הוא שצריך לקחת את העלות המשוערת של הפרויקט בראשיתו מול ההשקעה הסופית - ולזה להכניס גם גורמים כמו פרויקטים אחרים שעשויים היו להשפיע וגם להם עלות. הסיפור הזה ללא ספק מסובך בצורה מרשימה. אותי היה מאד מעניין להגיע לנוסחה יחסית פשוטה אשר תיתן קירוב סביר ברוב המקרים אבל אפילו את זה אני לא בטוח שניתן לעשות לאור היקף המשתנים הגבוה...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אין ספק שהערכת מו"פ מורכבת מאוד. לעיתים רק הערכת עלויות עקיפות והעמסתן על על העלויות הישירות פרובלמטית. אם נצא מנקודת מוצא של הוצאות מו"פ ישירות לפרוייקט (שניתן מבחינה חשבונאית לזהות אותן "יחסית" בקלות) ועליה נעמיס הוצאות מו"פ חלקיות של פרויקט מקביל + עלות התמרת הטכנולוגיה ליישום בפרוייקט הנוכחי + חישוב עלות מו"פ של דורות טכנולוגיים קודמים תקבל רמת מורכבות גבוהה להחריד. לכן ע"מ לקבל הערכה מקורבת שיחסית אמינה אתה מחוייב להגביל את היקף הפרמטרים. תגביל את ההיקף הטכנולוגי המחושב ל-X טכנולוגיות ברות זיהוי (לדוגמא, טכנולוגיית מכ"מ או טכנולוגיית מנוע) ותגביל את העומק (מבחינת טווח היסטורי בו מו"פ בטחוני ניתן לזיהוי בקלות) הטכנולוגי ל-Y דורות. תוסיף על כך פרמטר RSS קלאסי ותקבל הערכה מקורבת ליחס מו"פ כולל ריאלי בפרוייקט.
הערת אגב: קפצתי היום לצומת ספרים ונאמר לי כי משרד הבטחון סוגר את ההוצאה. ידוע לכם משהו בנושא?

מצ"ב לינק לסיכום קורס כלכלת ביטחון של ליפשיץ שהועבר בבן-גוריון (כתב סטודנטיאלי מזעזע כרגיל)
http://econ2.bgu.co.il/?c_inst=1530...%97%D7%95%D7%9F
מצ"ב לינק לסיכומי קורס חשבונאות ניהולית של רו"ח גבי דנה שהועבר בבן-גוריון. אם אתה מתעניין בשיטות חשבונאיות להעמסת עלויות עקיפות (ובכללן עלויות מו"פ) על פרוייקט תקרא את הרצאות 6-9 שעוסקות בהקצאת עלויות עקיפות ותמחיר הזמנה (תמחור פרוייקטים בשפה חשבונאית).
http://econ2.bgu.co.il/Default.aspx...5d7%u05d5%u05df

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

מ... זה ללא ספק נהיה מורכב מאד.
אני חוזר לזה שהייתי רוצה לראות איך מכל הסיפור הזה ניתן להוציא איזושהי נוסחה כללית שממנה ניתן ללמוד מתי הגדלת ההשקעה הופכת לבלתי פורופורציונאלית לתשואה. אני יודע שזה קצת לבקש שאחרים יעשו את העבודה השחורה בשבילי אבל אני לא בטוח שיש לי את הכלים לבצע את הניתוח הזה בעצמי.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ליפשיץ מדבר על הבדלי מדידה בין יחידות במונחי כסף ובין יחידות במונחי עוצמה.
הוא מגדיר כי עוצמה צבאית היא מלאי המושפע מזרם השקעות מתמיד. העוצמה נבנית לאורך שנים והיא תוצאה של הוצאות מצטברות של השנים שקדמו בניכוי פחת. הוצאות הבטחון נחלקות להוצאות של בטחון שוטף (שאינו נצבר) והשקעה.




שיעור הגידול בהוצאות הבטחון שווה לשיעור הגידול במלאי העוצמה נטו. למעשה, כל עוד אין שינויים בולטים / מרכזיים לפונקציית המוצר הצבאי אז שיעור הגידול במלאי העוצמה הוא אומדן טוב לשיעור גידול העוצמה. שינויים מרכזיים (מעבר מפרשים לטנקים, מעבר מצבא סדיר לגרילה וכדומה) יגרמו לכך שהשוואת פונקציות עוצמה אינה ישימה כמדד.

ההמשך יבוא כשיהיה לי קצת זמן פנוי. הוא ממשיך ומתאר את בעיות ההשוואה האורדינלית בין פונקציות עוצמה תחת הנחות ניאו-קלאסיות מקובלות (אינדקס פש מול לספייר, תועלות שוליות ואלטרנטיבות אזרחיות וכדומה). טיעון מעניין שהוא הציג שקשור לצבא מיליציוני מול צבא מקצועי קשור בפונקציית עוצמה. אני כאן ארחיב את הטיעון שלו ואומר שמעבר מצבא מיליציוני לצבא מקצועי משחרר גו"י למשק ומגדיל את התפוקה האזרחית. הצמדת ההוצאות הצבאיות לתפוקת המשק יוצרת מצב בו שחרור חלק מהחיילים הסדירים לאזרחות יוביל לגידול בעוצמה הצבאית!(כמובן שכימות הוא בעייתי כמו הרבה תאוריות כלכליות).

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

הוא מצב בו שתי שושלות אבולוציוניות נפרדות מתכנסות לאותו פתרון "הנדסי" בתגובה לתנאים סביבתיים דומים.
דוגמאות לכך הן עטלפי הפירות ועטלפי החרקים, הצופית והקוליברי, הזאב הטסמני והזאב ועוד.
בביולוגיה התופעה מרשימה עוד יותר כיוון שאין מעבר מידע בין השושלות השונות.

הרחבה בוויקי האנגלית

אז מה

זה מודל מעניין מאוד, אבל קשה ליישום על פיתוח טכנולוגי מקביל בעידן המודרני.

לכאורה, חלוצי ההנעה הסילונית היו סטארטאפיסטים שעבדו במנותק אחד מן השני - כל אחד בגראז' שלו. בפועל, שניהם היו נטועים עמוק בעולם האקדמי, קראו את אותם מאמרים תאורטיים ושמעו הרצאות דומות. כמו כן, חלק גדול מהפיתוח של שניהם היה מבוסס על פיתוחים קיימים שהטכנולוגיה שלהם היתה זמינה לשניהם. דוגמה מרכזית לכך הוא מדחס הטורבו.

אני חסיד גדול של האפשרות להשליך מן הטבע (ובעיקר מן האבולוציה) על דברים הקשורים לחברה, מדע וטכנולוגיה. משהו אחד שחשוב תמיד להעיר בהקשר זה הוא שלעיתים יש נטיה לקחת את האנלוגיות רחוק מידי ומזה כדאי להיזהר.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כמובטח פירסמנו במהלך השבוע את החלק השני של הטור. בטור הזה יש התיחסות לחלק מן הבעיות שעלו בפיתוח מנועי הסילון בגרמניה כמו גם לנקודה שהועלתה פה בתחילת השרשור בנוגע ליעילות של השקעה נרחבת מידי.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים